 |
 |
|
|
 |
פוליטיזציה בשכר הציבורי |
 |
|
 |
 |
שמוליק שלח מזכיר כי דוח השכר מתפרסם ביום בו מאשרים את חוק הג'ובים. שניהם ביטוי להתנהלות הפוליטית בישראל |
 |
|
 |
 |
 |
 |
 |
|
שמוליק שלח 21/3/2005 13:31
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
על רקע המספרים המרשימים שמפרסם הממונה על השכר, אי אפשר שלא להבין את המוטיבציה מאחורי "הג'ובים" המחולקים ע"י נבחרי הציבור. במשק הישראלי יש מקום אחד שלא נפגע מהמיתון, לא סובל מכשלים ניהוליים והעובדים בו יכולים לישון בשקט בלילה. זהו המגזר הציבורי, רבותיי. הדלת האחורית לחיים הטובים במדינת ישראל והמקום האידיאלי למי שרוצה להחליק את כספי הציבור למקורבים.
למען ההגינות צריך לומר כי רמות השכר שמפרסם יובל רכלבסקי אינן בהכרח תלושות מהמציאות. חלק ממקבלי השכר הגבוה הם עובדים הזכאים לשכר כזה מתוקף תפקידם ומיקצועיותם. לעומת זאת, קיימות חריגות רבות מסוג אחר. חריגות בהן המניע לקבלת השכר הגבוה אינו מומחיות, אלא קירבה לפוליטיקאי מסויים, כוח שנצבר במרכז המפלגה, או סתם הטבות המחולקות על פי אינטרסים. אלו אינן חריגות, זוהי שחיתות. מנגד, כמו בכל התנהלות של "חונטה" מקורבת פוליטית, החלשים נדפקים. לצד חריגות השכר הגבוה קיימות גם חריגות "כלפי מטה". הנשים מופלות לרעה, ואלפי עובדים מקבלים שכר רעב.
חריגות השכר הגבוה קשורות בקשר אמיץ ל"פוליטיזציה" של המגזר הציבורי. באופן אירוני מפורסם דוח חריגות השכר במקביל לדיון שמבצעת הממשלה במה שנקרא "חוק הג'ובים". חוק שיאפשר לשרים חדשים למנות לתפקידים בכירים מקורבים פוליטית.
עם מינויו לתפקיד, הציג שר האוצר נתניהו את משל ה"שמן" (המגזר הציבורי) וה"רזה" (המגזר הפרטי). שר האוצר ידע להסביר כי צרותיו של המשק הישראלי נובעות מכובד משקלו של ה"שמן", שמוטל בכולו על ה"רזה". אבל חוק הג'ובים מוכיח כי נתניהו שכח מרכיב מרכזי באותה חלוקה. זהו מי שתמך במגזר הציבורי עד שהתנפח למימדים המבהילים שנחשפים בכל שנה מחדש בדוחות השכר. אלו ה"קולגות" שמקיפים את נתניהו, ואף הוא עצמו, שמאפשרים להפוך את המגזר הציבורי לחגיגה בה כל המקורב זוכה. את המחיר כולנו משלמים. |  |  |  |  | |
|
 |
 |
 |
|
 |
|
|

|
|
 |

|