האם נמצא מקטע "אבוד" של חומת סין?

משלחת בינלאומית התחקתה על תוואי החומה העתיקה בעזרת תוכנת המיפוי של גוגל, Google Earth. הם בחנו ביצורים לאורך כמאה קילומטרים באזור המוגבל למבקרים בגבולה הדרומי של מונגוליה. הביצורים היו חלק ממערכת החומה הסינית, שנבנתה על ידי שושלות של שליטי סין כדי להדוף את הפולשים המונגולים שאיימו עליהם מצפון. ממצאי המחקר התפרסמו בגיליון מארס של המהדורה הסינית של מגזין "נשיונל ג'יאוגרפיק".

התגלית, בלב מדבר גובי (Gobi), היא חלק מרצף של שרידי חומה במונגוליה, המכונים בשם הכולל חומת ג'נגיס ח'אן, סיפר וויליאם לינדסי, ראש המשלחת, חוקר המתמחה בחומה הסינית ומנהל "חברי החומה הסינית הבינלאומית", קבוצת שימור שבסיסה בבייג'ינג.

רוב חלקי חומת ג’נגיס ח'אן, הקרויה על שם מייסד האימפריה המונגולית, מוכרים לנו כיום  בצורת "שרידים קלושים," כתב לינדסי בדואר אלקטרוני ששיגר מאזור המחקר, "אבל , כאן מצאנו 'חומה של ממש', המתנשאת לגובה ובולטת בנוף."

עם זאת, הממצאים מעידים כי קטע זה של החומה לא היה מעשה ידיו של ג’נגיס ח'אן או יורשיו אלא מקטע אבוד של מערכת החומה הסינית העתיקה.

המבנה העתיק, הנמצא קרוב לגבול סין במחוז אומנוגובי (Ömnögovi), לא נחקר או נבדק מדעית עד כה.  לינדסי: "על פי קציני הצבא שטיפלו בנו, אנחנו הזרים הראשונים שהורשו להיכנס לאזור. הנחנו שמונגולים מקומיים היו באזור, אבל נראה שהם לא מצאו עניין רב במבנה."

החומה נראית לעין בתמונות לוויין, והצוות נעזר מפעם לפעם במאפיינים טופוגרפיים שנצפו בתוכנת Google Earth. הם איתרו לבסוף שני מקטעים שהשתמרו היטב. המקטעים, שכמה מחלקיהם מתנשאים לגובה של 2.75 מטרים, היו בעלי מאפיינים

שונים. מקטע אחד נבנה בעיקרו מבוץ וממין של שיח מדברי, והאחר מלבנים עשויים סלע געשי שחור.

"אפשר לשער שהחומה הייתה גבוהה יותר ונמשכה למרחקים ארוכים מאוד," אמר לינדסי. הוא סבור כי החומה המקורית התנשאה שני מטרים מעל גובהה הנוכחי לכל אורכה.

הסלע הגעשי הכהה היה כנראה בחירה מובנת מאליה במקטע השני, לאור העובדה שהוא חוצה שדות של של הרי געש כבויים. השפה הנקייה והישרה של הלבנים מעידה שהאבן נחצבה, דבר שהצריך כוח עבודה גדול ומאורגן ומערכת שינוע יעילה,  לדברי הצוות.

כיתובים מונגוליים עתיקים טוענים שמה שמכונה חומת ג’נגיס ח'אן נבנה על ידי בנו של השליט כדי לשמש גדר להקפת בעלי חיים, על מנת להחזיק צבאי בר באדמתו. אבל מקטע החומה שנחקר באחרונה במדבר גובי לא שוכן באזור שנפקד על ידי  עדרים גדולים של צבאים. "אין כל סיבה לבנות גדר לבעלי חיים בגובי," אמר ג'ק ותרפורד, אנתרופולוג והיסטוריון המתמחה במונגוליה.

חוקרים סינים שיערו עד כה ששושלת חאן הסינית הקימה את המקטעים הללו בסביבות 115 לפסה"נ. אך תיארוך פחמן של שרידים חשופים למחצה של עץ וחבל שנלקחו עתה מהחומה, מעיד שבניית מקטע העשב והבוץ נמשכה יותר ממאה שנים, והתרחשה כאלף שנים מאוחר מכפי שחשבו, בין 1040 לספירה ל-1160.

תאריכים אלה רומזים ששושלת סיא המערבית בנתה את החומות – או לפחות בנתה מחדש את חומות חאן העתיקות - באתרים אלה. שושלת זו, אשר שלטה בצפון מערב סין, לא נודעה כמי שתרמה למערכת החומה הסינית, אבל יש בכל זאת היגיון בקשר שלה לממצאים. בזמן שלטון השושלת גבר כוחם של השבטים המונגולים והם ערכו פשיטות בדרום, מציין לינדסי.

"אם נדמיין את החומה כמשטח מוגבה, וסוג כלשהו של ביצורים – אולי חניתות עץ - המשמשים מגן לאלה המאיישים אותם – הרי שזה מבנה הגנה יעיל," אמר. אולם המשלחת לא מצאה במקום כלי חרס, פסולת, מטבעות או כלי נשק – שום דבר שיעיד על כך שהחומה אוישה. הוא גם לא מצא אף מגדל שמירה, כמו אלה שמנקדים את מקטעי החומה ששרדו עד היום בסין.

"מערכת החומה לא הושלמה," טען לינדסי. "לא רק שלא הייתה בה אפשרות לאותת [בעשן] אלא גם נראה שהחומה לא הייתה מסוגלת להכיל כוחות צבאיים. אני מאמין שהחומה כאן נבנתה רק עד כדי מחציתה, ושמסיבה כלשהי נערכה בחינה מחודשת של כדאיות הצבת חומה במקום."

 לינדסי הוסיף כי לא קשה להבין שהמיקום המדברי הצחיח של המקטע ה"אבוד" של החומה הסינית הוביל לנטישת מעוז ההגנה הנידח.

ותרפורד מסכים עם מסקנתו של לינדסי שהשרידים שנמצאו לא מכבר הם מבנים סיניים, אך לדעתו יש סיבה טובה לכך שהמקטע נושא למרות הכל את שמו של ג’נגיס ח'אן. לדעתו הדבר נובע  מרגישותם של המונגולים לרעיון שמבנים סיניים נבנו על אדמתם, שכן הוא טומן בחובו את האפשרות לטעון שהאדמה הייתה פעם סינית.

"באמצעות הכינוי חומת ג’נגיס ח'אן, נהפך המקום למונגולי, והוא שולל השפעה זרה," אמר ותרפורד. 

לקריאת כל התגובות ברצף