ים של שמות

צבעון פרידמן ואזורית פישלזון הם שני מיני דגים שנושאים בגאווה שמות פרטיים עבריים למהדרין. כמותם שוחים כעת במימי ישראל מאות מיני דגים שלכולם שמות עבריים תקניים, בזכות מיזם לשוני של האקדמיה ללשון עברית בשיתוף ביולוגים ימיים, שנמשך על פני עשור והסתיים לאחרונה, ובו ניתנו שמות לכל דגי הגרם בארץ. כך הצטרפו דגים אלה לדגי הסחוס ולדגי המים המתוקים שקיבלו שמות זה מכבר.

"במרוצת העבודה ניתנו שמות ל־1,348 מינים," מספר ד"ר דני גולני, מומחה לדגים מהמחלקה לאבולוציה, סיסטמטיקה ואקולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, שהשתתף במיזם. שמות מדעיים לטיניים של מינים כוללים בדרך כלל שם ראשון שמתאר את הסוג שאליו הדג שייך, ושני שמתאר את המין.

בשמות העבריים יש התייחסות למראה הדג ולסביבת חייו. לדוגמה, חולן נקודותיים ‏(Amblygobius albomaculatus) הוא דג שחי בחול ועל גופו שני כתמים שחורים; חלילון חלק (Fistularia commersonii) נראה כמו חליל וגופו חלק. לעתים השם העברי הוא תרגום של השם הלטיני, או שהוא דומה לו בצליל. למשל טורפן ירבועי ‏(Therapon jarbua) וסיכן הכוכבים (Siganus stellatus). חלק מהדגים נקראו על שם חוקרים שגילו אותם, כמו צבעון פרידמן (Pseudochromis fridmani), שתואר לראשונה למדע בשנת 1968 על ידי דוד פרידמן, ואזורית פישלזון (Trimma fishelsoni), שהתגלתה על ידי פרופ' לב פישלזון.

"כל הדגים בארץ, כולל אלה שהיגרו מים סוף לים התיכון וכן אלה שהגיעו אלינו מהאוקיינוס האטלנטי, נכללים ברשימה," מציין גולני. לדבריו, מתן השמות מסייע להכיר טוב יותר את מגוון המינים שחיים בסביבתנו הימית ותורם להגברת המודעות לשימורם.

לקריאת כל התגובות ברצף