הנמר הוורוד
נראה שצבעו המיוחד של הנמר נגרם על ידי תכונה גנטית מולדת
22/4/2012 16:47 | מאת: כריסטין דל'אמורה, חדשות נשיונל ג'יאוגרפיק
נהוג לומר על הנמר כי לא ישנה את חברבורותיו, אבל מתברר שהוא יכול לשנות את פרוותו.
על פי רוב, הנמרים באפריקה הם בעלי פרווה צהובה בהירה וחברבורות שחורות. אבל נמר זכר שגוון פרוותו ורדרד וחברבורותיו חומות נצפה בשמורת הטבע מדיקווה (Madikwe) בדרום אפריקה, כך דיווחו פעילי שימור באפריל השנה.
תיירים שסיירו בשמורה הבחינו מפעם לפעם ביצור יוצא הדופן, אבל רק לאחרונה שלח דיאון דה ויליירז, צלם ומדריך ספארי, תצלום למומחים של פנתרה, קבוצה אמריקנית הפועלת להגנה על חתולי בר, כדי לנסות לברר מה פשר צבעו המוזר של הנמר.
נשיא פנתרה, לוק הנטר, חושד שהנמר החיוור סובל מאריתריזם, בעיה גנטית שאינה מובנת היטב, הגורמת לפי הסברה לייצור יתר של צבענים (פיגמנטים) אדומים, או לייצור חסר של צבענים שחורים.
"זה ממש נדיר – אני לא מכיר שום דוגמה אמינה אחרת אצל נמרים," אמר הנטר, שקבוצתו שותפה ליוזמת החתולים הגדולים של חברת נשיונל ג'יאוגרפיק. הוא הוסיף כי "די מפתיע ש[תצלום של הנמר] לא הופיע עוד קודם, מפני שהוא לא פוחד מכלי רכב."
אריתריזם היא תופעה יוצאת דופן אצל חתולים טורפים, אבל שכיחה ביותר אצל דביבונים, גיריות וקויוטים, אמר הנטר. "יש במוזיאונים כמה עורות של נמרי חברבורות ושל פרטים עם מלניזם – פנתרים שחורים שאפשר לראות בהם גוון אדום, אבל מתקבל על הדעת שהדהייה תרמה לכך." מלניזם הוא התפתחות חריגה של צבע שחור, או כמעט שחור, בעור, בפרווה או בנוצות של בעל חיים.
הנמר הוורוד נראה בריא, ודומה שהוא אינו סובל משום השפעות לוואי שליליות של צבע פרוותו. נמרים נעזרים בחברבורותיהם כדי להתגנב אל טרפם ולזנק עליו ממרחק קצר מאוד, אפילו ארבעה מטרים, ולמרות צבעה יוצא הדופן, פרוותו עדיין מעניקה לו מידה מסוימת של הסוואה.
הנמר הוורוד צריך להיות מודאג יותר מחוות הציד המקיפות את שמורת מדיקווה, אמר הנטר. אם בעל חיים יוצא מהשמורה, הוא מאבד את ההגנה המלאה שהשמורה מעניקה לו, ונהפך למטרה לתיירים הצדים ברישיון. "זוהי מנת חלקם של נמרים רבים."
להצטרפות למינוי »על פי רוב, הנמרים באפריקה הם בעלי פרווה צהובה בהירה וחברבורות שחורות. אבל נמר זכר שגוון פרוותו ורדרד וחברבורותיו חומות נצפה בשמורת הטבע מדיקווה (Madikwe) בדרום אפריקה, כך דיווחו פעילי שימור באפריל השנה.
תיירים שסיירו בשמורה הבחינו מפעם לפעם ביצור יוצא הדופן, אבל רק לאחרונה שלח דיאון דה ויליירז, צלם ומדריך ספארי, תצלום למומחים של פנתרה, קבוצה אמריקנית הפועלת להגנה על חתולי בר, כדי לנסות לברר מה פשר צבעו המוזר של הנמר.
נשיא פנתרה, לוק הנטר, חושד שהנמר החיוור סובל מאריתריזם, בעיה גנטית שאינה מובנת היטב, הגורמת לפי הסברה לייצור יתר של צבענים (פיגמנטים) אדומים, או לייצור חסר של צבענים שחורים.
"זה ממש נדיר – אני לא מכיר שום דוגמה אמינה אחרת אצל נמרים," אמר הנטר, שקבוצתו שותפה ליוזמת החתולים הגדולים של חברת נשיונל ג'יאוגרפיק. הוא הוסיף כי "די מפתיע ש[תצלום של הנמר] לא הופיע עוד קודם, מפני שהוא לא פוחד מכלי רכב."
אריתריזם היא תופעה יוצאת דופן אצל חתולים טורפים, אבל שכיחה ביותר אצל דביבונים, גיריות וקויוטים, אמר הנטר. "יש במוזיאונים כמה עורות של נמרי חברבורות ושל פרטים עם מלניזם – פנתרים שחורים שאפשר לראות בהם גוון אדום, אבל מתקבל על הדעת שהדהייה תרמה לכך." מלניזם הוא התפתחות חריגה של צבע שחור, או כמעט שחור, בעור, בפרווה או בנוצות של בעל חיים.
הנמר הוורוד נראה בריא, ודומה שהוא אינו סובל משום השפעות לוואי שליליות של צבע פרוותו. נמרים נעזרים בחברבורותיהם כדי להתגנב אל טרפם ולזנק עליו ממרחק קצר מאוד, אפילו ארבעה מטרים, ולמרות צבעה יוצא הדופן, פרוותו עדיין מעניקה לו מידה מסוימת של הסוואה.
הנמר הוורוד צריך להיות מודאג יותר מחוות הציד המקיפות את שמורת מדיקווה, אמר הנטר. אם בעל חיים יוצא מהשמורה, הוא מאבד את ההגנה המלאה שהשמורה מעניקה לו, ונהפך למטרה לתיירים הצדים ברישיון. "זוהי מנת חלקם של נמרים רבים."
תגובות