על הקו לפיליפינים
שוניות אלמוגים באי פאלוואן יעברו שיקום אקולוגי בעזרת הקהילה המקומית ובסיוע חוקר מישראל
22/4/2012 16:52 | מאת: איל שפירא
הכל החל בהזמנה שהגיעה לאוניברסיטת תל אביב מחוקר פיליפיני. פרופ' אביגדור אבלסון, ביולוג ימי במחלקה לזואולוגיה בפקולטה למדעי החיים, הוזמן ליישם בשוניות האי פאלוואן (Palawan) בפיליפינים מדד אקולוגי שפותח במעבדתו. "הגעתי לשם והתאהבתי במקום," הוא מספר. בשלוש השנים האחרונות גברה תדירות נסיעותיו לפיליפינים בשל מיזם שהוא מוביל, המשלב את הקהילה המקומית בשיקום השוניות.
השוניות של האי פאלוואן, בגבולו הצפוני־מערבי של ים סולו (Sulu), חשופות לפגעי טבע שונים, אולם לדברי אבלסון, האיום העיקרי עליהן הוא פעילות האדם. דיג יתר וכן דיג באמצעות הפעלת חומרי נפץ או פיזור ציאניד, הנפוצים מאוד בים סולו, זורעים הרס עצום. "במרבית המקרים מדובר בדייגים מהאזור, ולכן ללא שיתוף הקהילה המקומית מיזמי שיקום השוניות עלולים להיתקל בהפרעות מצד המקומיים ולהיכשל," אומר אבלסון.
המיזם שאבלסון מוביל כעת בפאלוואן מלווה בפעולות חינוך, שמסבירות לתושבים את התוצאות הסביבתיות הבלתי הפיכות של דיג פרוע ולא מבוקר. אחת השיטות לשיקום שוניות שבה משתמש צוותו של אבלסון בפאלוואן היא הגברה של גיוס אלמוגים, תהליך שבו מצרפים אלמוגים צעירים למערכת שונית קיימת. שיטה זו כוללת הקמת שוניות מלאכותיות מבטון או סלעי גיר באזורים שנהרסו. "משך תהליך השיקום תלוי בחומרת הפגיעה בשונית, בגורמים לפגיעה ובשיטת השיקום שנבחרה," הוא מסביר. "כך או אחרת, הטווחים נמדדים בשנים."
כעת המחקר מתמקד במפרץ פוארטו פרינססה (Puerto Princessa), שחופיו מאוכלסים בצפיפות. הצוות מנטר את השינויים שהתחוללו במימי המפרץ ומפתח שיטות שיקום יעילות שמותאמות לאזור ולקהילה. לדברי אבלסון, "האתגר אדיר. זוהי דרך ארוכה, אך מעניינת ומלאת סיפוק."
להצטרפות למינוי »השוניות של האי פאלוואן, בגבולו הצפוני־מערבי של ים סולו (Sulu), חשופות לפגעי טבע שונים, אולם לדברי אבלסון, האיום העיקרי עליהן הוא פעילות האדם. דיג יתר וכן דיג באמצעות הפעלת חומרי נפץ או פיזור ציאניד, הנפוצים מאוד בים סולו, זורעים הרס עצום. "במרבית המקרים מדובר בדייגים מהאזור, ולכן ללא שיתוף הקהילה המקומית מיזמי שיקום השוניות עלולים להיתקל בהפרעות מצד המקומיים ולהיכשל," אומר אבלסון.
המיזם שאבלסון מוביל כעת בפאלוואן מלווה בפעולות חינוך, שמסבירות לתושבים את התוצאות הסביבתיות הבלתי הפיכות של דיג פרוע ולא מבוקר. אחת השיטות לשיקום שוניות שבה משתמש צוותו של אבלסון בפאלוואן היא הגברה של גיוס אלמוגים, תהליך שבו מצרפים אלמוגים צעירים למערכת שונית קיימת. שיטה זו כוללת הקמת שוניות מלאכותיות מבטון או סלעי גיר באזורים שנהרסו. "משך תהליך השיקום תלוי בחומרת הפגיעה בשונית, בגורמים לפגיעה ובשיטת השיקום שנבחרה," הוא מסביר. "כך או אחרת, הטווחים נמדדים בשנים."

דייג מקומי בפלאוואן
צילום: GETTY IMAGES
לשוניות בפאלוואן מושבים דגים אוכלי חומר צמחי, בהם בתרניים וסיכניים, המסייעים למניעת השתלטות אצות על השונית, לצד חיזוק אוכלוסיות כמו גלגלון הנילוס וחצוצרה אצילה, שני מינים של חלזונות ימיים שנעלמו משוניות רבות בשל הביקוש להם בשווקים.
התושבים משתתפים בפעולות שיקום כמו ביעור הכוכבן הקוצני, מין של כוכב ים טורף אלמוגים, שנאסף על ידיהם בצלילות אל השונית. בד בבד החוקרים מסייעים לדייגים למצוא ענפי פרנסה חלופיים. לשם כך
גייס אבלסון מדריך צלילה קנדי שמנסה לפתח יחד עמם מיזמי תיירות שהם יוכלו להפעיל, כמו צלילה אקולוגית. "אם רק תסגור שטחי דיג ותחוקק חוקים, לא תצליח," הוא אומר.
כעת המחקר מתמקד במפרץ פוארטו פרינססה (Puerto Princessa), שחופיו מאוכלסים בצפיפות. הצוות מנטר את השינויים שהתחוללו במימי המפרץ ומפתח שיטות שיקום יעילות שמותאמות לאזור ולקהילה. לדברי אבלסון, "האתגר אדיר. זוהי דרך ארוכה, אך מעניינת ומלאת סיפוק."

אחד הכפרים בפלאוואן
צילום: GETTY IMAGES

תגובות