נגד התנועה

הדוקטורנט גלעד פרידמן מהחוג לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב, שחוקר את העוף, הבחין שבראשית כל קיץ, בסביבות יוני, העקבים העיטיים עוזבים את שטחי הקינון שלהם בשפלת יהודה וחוזרים אליהם רק בדצמבר או ינואר. צוותו הצמיד משדרי GPS לשלוש נקבות מקננות ועקב אחרי מסלול נדידתן.

"גילינו שהן נודדות צפונה, בניגוד לדורסים ועופות אחרים, הנודדים אחרי הקינון דרומה, לאזורים החמים." לדבריו, נדידה הפוכה כזו היא נדירה בעולם החי. "זה יכול לקרות אצל עופות צעירים שטועים בניווט או כשיש מחסום גיאוגרפי כמו ים. אז הנודדים מקיפים את המחסום ומיד לאחריו מתקנים אל כיוון הנדידה הנכון. אבל במקרה של העקבים העיטיים מדובר בנדידה הפוכה של עופות בוגרים."

שלוש הנקבות שמושדרו - בת שבע, אביגיל ואחינועם - נדדו כל אחת במסלול אחר. בת שבע חצתה את המדבר הסורי לעבר צפון־מזרח סוריה ומשם המשיכה לטורקיה, גיאורגיה, הרי הקווקז וצ'צ'ניה. את הדרך חזרה עשתה דרך ארמניה ואזרבייג'ן. אביגיל עופפה דרך לבנון וסוריה למרכז טורקיה ושבה לארץ באותו נתיב, ואחינועם נדדה רק לצפון סוריה.

פרידמן מעריך כי יעדי הנדידה השונים קשורים במקורות מזון. אחת המטרות העיקריות של המחקר, שנערך בהנחיית ד"ר יוסי לשם מאוניברסיטת תל אביב ופרופ' עדו יצחקי מאוניברסיטת חיפה, היא לסייע בשימור העקב העיטי באמצעות ניטור השפעת פעילות האדם על אקולוגיית הקינון שלו.   

לקריאת כל התגובות ברצף