מלך החיות מסתער על סוס יאור

בשנת 2006, כאשר שהה הצלם אנדרו שומן בשמורת הטבע סבי סנדס
(Sabi Sands) שבדרום אפריקה, הוא התעורר לשמע קריאות מצוקה. זמן קצר מאוחר יותר התברר לו כי היו אלה קריאותיו של היפופוטם אשר כותר במים הרדודים על ידי שני אריות.

"בכל פעם שההיפופוטם ניסה להימלט, האריות תקפו אותו, והוא נסוג חזרה לתוך המים," סיפר שומן. לאחר כמה שעות הצליחו האריות להביס את ההיפופוטם ולהטביעו. "אריות מסוגלים להרוג כל יצור – ישנם אזורים מוכרים באפריקה, אשר בהם הלהקות גדולות יותר ורגילות לתקוף פילים, [אבל] זה עדיין נדיר שחתולים תוקפים היפופוטמים," אמר לוק האנטר, נשיא Panthera, קבוצת שימור של חתולי בר.

הטורפים מתמקדים לרוב בטרף הצפוי, כמו גנו וזברה, אמר האנטר, אשר קבוצתו משתפת פעולה עם יוזמת החתולים הגדולים של חברת נשיונל ג'יאוגרפיק. לדוגמה, בסקרים שנערכו בין שנת 1988 ל-2000 בשמורת סבי סנדס – חלק מהמערכת האקולוגית של הפארק הלאומי קרוגר
(Kruger) – זוהו יותר מ-4,000 מקרי הרג שבוצעו על ידי טורפים גדולים, ומהם רק אחד היה היפופוטם שנקטל על ידי אריות, אמר האנטר.

מייק ווטסון, מנכ"ל רשות שימור חיות הבר Lewa, ארגון בקניה הפועל לא מטרות רווח, הסכים כי המפגש בלתי רגיל. "אריות לא ירצו לסכן את עצמם בתקיפה של יונקים גדולים, אשר יכולים לפגוע בהם בקלות," אמר ווטסון. "מהניסיון שלי, אריות ידועים בהתמודדותם מול המטרות הקלות ביותר – והיפופוטם, פיל וג'ירף [בוגר] בהחלט לא נכללים בקטגוריה הזאת."

הצילומים מפריכים את הסברה הרווחת שאריות זכרים הם עצלנים,"המשאירים לנקבות  את כל העבודה," אמר קרייג פקר, ביולוג ומומחה לאריות באוניברסיטת מינסוטה (Minnesota). לרוב הלביאות צדות את רוב הטרף הקטן של הלהקה, אך "אריות זכרים הם הציידים הראשיים של טרף גדול כמו תאו הכף, ג'ירף – והיפופוטמים," אמר פקר, מלגאי של חברת נשיונל ג'יאוגרפיק.

האנטר הסכים עמו, והוסיף כי אריות זכרים הם "ציידים די טובים," במיוחד במצבים מזדמנים כמו המקרה המתועד. אין זה פשוט להיות אריה, אמר. "חייהם של הזכרים, המגינים על הלהקה [מפני אריות אחרים], קשים ואלימים."

שומן תיאר כיצד ההיפופוטם מתנגד בעוז להתקפת האריות ומסתער עליהם בחזרה. לדעתו של פקר, ייתכן כי ההיפופוטם הזה היה חולה: "זה מאוד יוצא דופן שאריות רודפים אחרי היפופוטם לתוך מים עמוקים – הם בטח ידעו שהוא היה חלש מכדי להימלט או להילחם." האנטר הציע כי ההיפופוטם נותר פגיע לאחר שבודד בדרך זו או אחרת מהעדר שלו.

בשלב כלשהו הסתתרו האריות ביבשה עד שההיפופוטם הפצוע יצא מהמים. הם המתינו עד שהוא התרחק כ-50 מטרים

מבור המים לפני שפצחו במרדף. אריות יודעים כיצד לפתח אסטרטגיות ציד מול טרף מסוכן, ציין ווטסון. למשל, ברשות השימור בורנה (Borana) שבקניה שוכנת להקה של 18 אריות המשתפים פעולה כדי לתקוף ג'ירפים בוגרים.

בניסיון להימלט מהאריות, נס ההיפופוטם בחזרה אל בור המים. אך שם, בעזרת זכר שלישי, הצליחו האריות להביסו, הפכו אותו על גבו והטביעו אותו במים. האנטר ציין כי התוצאה "נראית נוראה – אבל אריות חייבים לאכול."

לקריאת כל התגובות ברצף