תעלומת העיר הרומית בסוריה

אף על פי שחלפו כבר כמעט מאה שנים של מחקר, שאלת מפתח בנוגע לתדמור עדיין עומדת בעינה: כיצד שגשגה עיר זו, שאכלסה כ-200,000 נפשות,  באמצע מדבר שומם בסוריה?

בעברה הייתה תדמור תחנה שאין לפסוח עליה עם שיירות הגמלים שנשאו סחורות אסייתיות לרומים כמהים. אף על פי כן, העיר "תמיד נתפסה כנווה מדבר, אך לא היה ברור ממה היא התקיימה," אמרה מיכל גבליקובסקי, אשר עמדה בראש המשלחת הפולנית בתדמור מטעם אוניברסיטת ורשה.

היה זה נווה מדבר לתפארת: בינות להריסות משתרעות שדרות רחבות ידיים התתחומות בעמודים וקשתות ניצחון, ולידן נראים שרידיו של שוק עתיק, שבו סוחרים ודאי התמקחו על משי, כסף, תבלינים וצבעים מהודו וסין. כדי להבין כיצד התאפשר כל זה, פתח הארכיאולוג יורגן כריסטיאן מייר מאוניברסיטת ברגן Bergen)) בנורווגיה בשנת 2008 בסקר שנועד להימשך ארבע שנים, של שטח שגודלו 104 קילומטרים רבועים מעט מצפון לתדמור. אזור זה נבחר בשל נופו ההררי, אשר מוביל מי גשמים יקרי ערך לאפיקים שהיו יבשים אילולא כן – כך נעשה האזור למעט פחות עוין לחקלאות.

בתום שלוש שנות  בדיקות קרקע ותמונות לוויין מצאו הארכיאולוגים תוואי של יותר מ-20 כפרים חקלאיים במרחק של ימי הליכה אחדים מהעיר – זאת נוסף על כ-15 יישובים קטנים יותר שנחשפו בעבר על ידי חוקרים ממערב לתדמור.

ממצא משמעותי נוסף הוא סימנים למערכות מסועפות של מאגרים ותעלות מעשה ידי-אדם, אשר הוקמו על מנת ללכוד ולאחסן את מי הגשמים שמקורם בסערות עונתיות ופתאומיות, אמר מייר. נראה שהאדמות מסביב לעיר עובדו באופן אינטנסיבי, וככל הנראה גדלו עליהן מטעי זיתים, תאנים ופיסטוק – יבולים המוכרים מעדויות רומיות ועדיין נפוצים בסוריה. מבדיקה לזיהוי אבקה שביצע צוותו של מייר בלבנת בוץ שנלקחה משטח הסקר, התגלה כי החקלאים גידלו גם שעורה.

אף שמפתה לתלות את הצלחתה החקלאית של תדמור בשינויי אקלים, מייר משייך זאת לתושייה אנושית. "התנהל דיון נמרץ מאוד על שינויי אקלים מאז העת העתיקה, וכמה חוקרים משתמשים בכך כדי להסביר כמעט הכל – נפילת אימפריות וכדומה – אבל קיימת פחות או יותר הסכמה כי מאז ימי קדם האקלים ברמת המקרו לא השתנה באופן דרמטי."

אף שהאזור שמצפון

לתדמור הוא ערבה צחיחה, הוסיף מייר, יש לו "פוטנציאל עצום לחקלאות אם משקיעים זמן ואנרגיה בשליטה במשאבים." התושבים הקדומים, הוא העריך, הצליחו לתפוס ולתעל את מי הגשמים, שהגיעו ל-150-120מילימטרים בשנה. לפי עדות ארכיאולוגית, המערכת החזיקה מעמד עד לסביבות שנת 700– בערך התקופה הפוסט-רומית שבה החלה תדמור להיחרב.

נראה כי הממצאים שהתגלו מתחילים לשנות את נקודת מבטם של חוקרי האתר. "זה מוכיח כי מסביב לתדמור היו חוות, אשר גודלו בהן חיטה ודגנים אחרים," אמרה גבליקובסקי, אשר לא השתתפה  במחקר זה. "כעת זה ברור כי הן הזינו את העיר."

התמונה החדשה אף שופכת אור על חשיבותה הקדומה של העיר בתור מוקד למסחר, למרות מיקומה המאתגר. לאחר מסע מאסיה דרך האוקיינוס ההודי או המפרץ הפרסי, סחורה שיובאה לאירופה הובלה בחלק מהדרך במעלה נהר הפרת, ולאחר מכן חצתה את סוריה בעזרת שיירות גמלים – דרך תדמור – עד לנמלים הים תיכוניים.

נתיבים אחרים – העברת הסחורה רחוק יותר צפונה במעלה הפרת עד לטורקיה של היום, למשל, או לאורך ים סוף ובמעלה הנילוס – היו יכולים להיות ישירים ואולי אף מהירים יותר. אז מדוע לחצות את המדבר על גבי גמלים?

התשובה, לדברי מייר, מוביל הפרויקט, קשורה ברווחים – ובחוות שהתגלו עתה.

לפני כאלפיים שנים הייתה תדמור אזור חסר סדר שנדחס בין הרומים העוצמתיים ממערב לאימפריות הפרתית והפרסית ממזרח. לאורך הפרת היו פזורות ממלכות קטנות, אשר כל אחת דרשה תשלום. מנגד, מוקד זה של שיירות המדבר הציע ככל הנראה תחנה אחת חלופית לכל מסי הנהר – דבר שהתאפשר בעיקר בזכות האדמות החקלאיות שבסביבה, הסביר מייר.

ייתכן שחקלאים מקומיים שיתפו פעולה עם רועים נודדים, אשר הביאו כבשים וגמלי שיירות מוכנים לתדמור, ונתנו להם לרעות לאחר הקציר. רעייה זו, הוסיף מייר, הפיקה תועלת נוספת, מכיוון שהחיות עזרו לדשן את השדות. "הנוודים הגיעו עם עדריהם, השאירו מתנה קטנה וקיבלו מים בתמורה."

אפשר שהתוואי המאובק של מאגרי מים אינו מפעיל את הדמיון – או את עסקי התיירות – בדרך שבה המקדשים והאמפיתיאטרון של תדמור עשו זאת, אך לדברי הארכיאולוגית סינתיה פינלייסון מאוניברסיטת בריגהם יאנג (Brigham Young) ביוטה (Utah),  עבודתו של מייר חשובה בדרכה שלה. כאשר ארכיאולוגים מתמקדים רק ב"מבנים הנעלים, אנו מפספסים את מה שמתרחש ברבדים האחרים של החברה," אמרה פינלייסון, אשר לא לקחה חלק במחקר זה. "עבודתו של כריסטיאן חשובה מאוד. היא סוגרת הרבה פערים."

עם זאת, שאלות רבות נותרו פתוחות.

למייר, למשל, לא היה זמן לערוך חפירות לפני שקונפליקט מזוין בסוריה הביא לעזיבתו באביב שעבר. "היינו רוצים לבצע חפירות כדי לחקור יותר בפרוטרוט את הרעיון של כרונולוגיה," הוא אמר. "אבל כפי שהדברים נראים כעת אינני יודע אם זה יתאפשר."

האלימות וההמולה בסוריה מאיימים לעשות יותר מאשר לדחות את המחקר. פינלייסון, אשר הייתה בצוות האמריקני האחרון שעזב את סוריה ב-2011, אמרה כי האזור הכפרי שמסביב לתדמור נהפך לביתן של מיליציות אנטי-ממשלתיות המחזיקות בנשק רב, ואשר הותירו את הממשלה צמאה לסיוע חמוש. "כל כוחותיהן של המשטרה המקומית ושל משטרת אגף העתיקות נרתמים כדי לסייע לממשלה המרכזית, ובלעדיהם האתרים נותרים פגיעים," סיכמה.

לקריאת כל התגובות ברצף