שדון ברק ענקי נצפה מתחנת חלל

אסטרונאוטים מתחנת החלל הבינלאומית תיעדו לאחרונה במצלמתם מופע שמימי נדיר: שטף של התפרצויות חשמליות הנקרא שדוני ברקים (red sprites). אין מדובר בשדון ברק רגיל. ממדיהם יוצאי הדופן של שדוני הברקים (המכונים ענקיים), בשילוב עם הרזולוציה ותחושת קנה המידה של התמונה, עוררו את סקרנותם של מומחים, אף כי בעבר כבר נצפו כמותם בחלל, אפילו על ידי האסטרונאוט הישראלי אילן רמון, בעת משימת מעבורת החלל קולומביה בשנת 2003.

שדוני ברקים הם התפרצויות חשמליות המתרחשות מעל סופות רעמים בעלות קצב ברקים גבוה ועוצמה חזקה במיוחד. הם נצפים מהקרקע או מהחלל לעתים נדירות בלבד, מכיוון שהם מתרחשים בגובה רב (כ-80 קילומטרים מעל כדור הארץ) למשך אלפיות השנייה בלבד, ואורם עמום  לעומת ברקים.

למרות זאת, במהלך צילום וידיאו במקטעי זמן מעל מיאנמר ומלזיה ב-30 באפריל, לכדו אסטרונאוטים של נאס"א את המראה הנדיר, אם כי בלי שהיו מודעים לכך. "עמיתיי ואני נרגשים מאוד," אמר סטיב קאמר, מהנדס חשמל החוקר ברקים ושדוני ברקים באוניברסיטת דיוק (Duke). "ניתן לראות את קנה המידה של שדוני הברקים ביחס לגודלו של כדור הארץ וסופות רעמים טוב יותר מבכל תמונה שראינו אי פעם." קאמר אינו יכול להיות בטוח לגבי גודלו של השדון, אך הוא אמד את רוחבו בכעשרה קילומטרים ואת גובהו (מהבסיס עד לחלקו העליון) בכ-50 קילומטרים.

הפיזיקאי ג'ון ווינקלר גילה את השדונים בשוגג, בעת שסייע לבחון מצלמת אור נמוך בשנת 1989. ארבע שנים מאוחר יותר, באוניברסיטת אלסקה צילמו חוקרים שדון נוסף במצלמה צבעונית, הפעם מתוך מטוס. מולקולות של גז חנקן מעוררות על ידי השדה החשמלי מעל הברק, והן אשר מעניקות להתפרצויות את הזוהר האדום המאפיין שלהן, אף שבגבהים נמוכים סמוך יותר לפסגת ענני סופת הברקים הן נראות כחולות.

"אלה ניצוצות חשמליים הנוצרים באטמוספירה העליונה, גבוה מעל ענן סערה, ועוקבים אחר ברק מתחת לענן," אמר קאמר. "מטען [הברק] יוצר שדה חשמלי, וכשהוא גדול דיו הוא מניע ניצוץ."

למרות

כל מה שהמדענים למדו על שדוני הברקים מאז הגילוי המוזר לפני 23 שנים, הרבה נותר מעורפל לגבי ההבזקים החמקמקים הללו. למשל, "יש הרבה תהליכים כימיים מעניינים המתרחשים בקצות שדוני הברקים אשר לא היו מתקיימים במקרה אחר," אמר קאמר. "איזה סוג של תהליכים מתרחשים וכמה זמן הם אורכים אנו טרם יודעים."

גם בישראל התופעה נחקרת. פרופ' יואב יאיר מהאוניברסיטה הפתוחה ועמיתו פרופ' קולין פרייס מאוניברסיטת תל אביב מנהלים תצפיות רצופות מהקרקע ומהחלל על השדונים החמקמקים בסופות הברקים בחורף. ניתן לראות תוצאות ממחקרם באתר של פרויקט אילן:
 http://tau-geo.tau.ac.il/ilan/

לקריאת כל התגובות ברצף