מבודדים מהעולם
לאחרונה הושלם זיהוים של בעלי חיים אנדמיים החיים במערת איילון, שהתגלתה בשנת 2006
19/8/2012 15:24 | מאת: עדי ויינברגר
במשך מיליוני שנים לא דרכה בה רגל אדם, וקרן שמש לא חדרה אליה. עד לפני שש שנים. כשעובדי מחצבת מפעל נשר לייצור מלט ברמלה חצבו לעומק של כמאה מטרים, הם לא ציפו לפתוח צוהר לתגלית מרעישה, אך לעיניהם התגלתה מערה המורכבת מאולמות ומחילות מסועפות, שאורכן הכולל מגיע ל-2.7 קילומטרים. באתר זה, אשר היה מנותק מהעולם, התפתחו יצורים שלא נראו כמותם בשום מקום אחר.
לדבריו של פרופ' עמוס פרומקין, מנהל המרכז לחקר מערות במחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית, אשר עומד בראש המחקר, מערת איילון היא המערה הראשונה בעולם שבה כמעט כל המערכת האקולוגית הוגדרה כאנדמית. לאחרונה הושלם שלב המחקר, שבו זוהו באופן רשמי בעלי החיים שנמצאו במקום. כל בעל חיים בודד מסביבתו, ודגימה ממנו נשלחה למומחים בעולם העוסקים בקבוצה הזואולוגית שאליה הוא משתייך. כל מומחה אפיין את הטקסונומיה של בעל החיים ופרסם את הדברים במאמר מדעי.
בשנת 2006 התגלו במערה שמונה מינים ייחודיים של פרוקי רגליים. חלק מהם יבשתיים, ואילו אחרים חיים במי התהום הנמצאים באולם הגדול ביותר של המערה. לדברי פרומקין, בשל העלטה ששררה במערה, בעלי החיים הללו הם עיוורים, ורובם אף חסרי עיניים. גופם שקוף או לבן, מאחר שאין להם צורך בצבעים. הם מצוידים באיברים ארוכים, כמו מחושים או רגליים, לשם חישת סביבתם. "כל אחד מהם הצליח להסתגל לסביבה הבלתי שגרתית של המערה לאחר תקופת אבולוציה ארוכה," מסביר החוקר. "המערה משמשת מקלט למינים הללו. אבותיהם שחיו מחוץ למערה נכחדו או עברו תהליכים אבולוציוניים." הם ככל הנראה התאימו את עצמם לאורח חיים בתנאים קבועים, מאחר שבתוך המערה אין הבדל בין יום ללילה.
בשונה ממערכות אקולוגיות המושתתות על תהליך הפוטוסינתזה שמנצל את אנרגיית השמש לייצור ראשוני של תרכובות אורגניות, החיים במערה מתקיימים באפילה. הייצור הראשוני במקרה זה מבוסס על תהליך הקרוי כימואוטוטרופיה, שבו מתקיים ייצור מזון פנימי בתהליך כימי. הסולפיד שבמי התהום במערה שימש מקור האנרגיה. מארג המזון מתחיל בחיידקים המנצלים את הסולפיד ליצירת מערכותיהם האורגניות, ואלה נאכלים על ידי יצורים קטנים, אשר נטרפים בתורם על ידי יצורים גדולים מהם.
"טרם החציבה לא הייתה חדירה מבחוץ של אנרגיה או חומר אורגני למערה," אומר פרומקין. לדבריו, ייצור ראשוני המבוסס על סולפיד אמנם קיים במקומות אחרים, אך הוא נדיר מאוד. "התהליך קיים, למשל, במעמקי האוקיינוס, בנביעות הידרותרמיות."
אחד ממיני בעלי החיים שהתגלו משתייך למשפחה אנדמית שלמה. מדובר בעקרב עיוור, אשר שמו הלטיני הוא "עקרב ישרחנני" (Akrav israchanani), על שמם של החוקרים ישראל נעמן, סטודנט לתואר שני שחקר את המערה, וד"ר חנן דימנטמן, אשר ריכז את המחקר על בעלי החיים באתר. "אין דומה לו בשום מקום אחר בארץ או בעולם," אומר פרומקין. "הבעיה היא שמצאנו רק את השלדים שלו, וטרם התגלה פרט חי."
בעל החיים המימי הגדול ביותר שהתגלה הוא סרטן עיוור, הנקרא סומית איילון. פרומקין מספר כי הוא קרוב של מין אחר של סומית מאותו הסוג, הקיים בעין נור שבטבחה, ליד הכנרת. גם שם הסומית חיה במים תת-קרקעיים הנובעים מתוך מערה, בסביבה המזכירה את זו הקיימת במערת איילון.
מקור מי התהום במערת איילון הוא אקוויפר ירקון-תנינים, שממנו נשאבים מים לשתייה, אך טמפרטורת המים במערה היא כ-30 מעלות צלסיוס, גבוהה משל מי האקוויפר. נוסף על כך, הם מלוחים יותר, וכאמור מכילים סולפיד. "שלא כמו בשאר האקוויפר, המים במערה עולים מעומק רב, בתופעה הקרויה 'אנומליית איילון', והם אינם ראויים לשתייה."
המערה ממוקמת בגבעה ששרדה בתוך המחצבה, וכעת מקיימים מאבקים למען שימורה. אין ספק שהיא תמשיך לעורר שאלות רבות על אודות האקולוגיה הייחודית שלה, הקשרים בין המערכת הסביבתית לבעלי החיים והשינויים שהתחוללו במקום מאז נחשפה.
לכל החדשות »
להצטרפות למינוי »לדבריו של פרופ' עמוס פרומקין, מנהל המרכז לחקר מערות במחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית, אשר עומד בראש המחקר, מערת איילון היא המערה הראשונה בעולם שבה כמעט כל המערכת האקולוגית הוגדרה כאנדמית. לאחרונה הושלם שלב המחקר, שבו זוהו באופן רשמי בעלי החיים שנמצאו במקום. כל בעל חיים בודד מסביבתו, ודגימה ממנו נשלחה למומחים בעולם העוסקים בקבוצה הזואולוגית שאליה הוא משתייך. כל מומחה אפיין את הטקסונומיה של בעל החיים ופרסם את הדברים במאמר מדעי.
בשנת 2006 התגלו במערה שמונה מינים ייחודיים של פרוקי רגליים. חלק מהם יבשתיים, ואילו אחרים חיים במי התהום הנמצאים באולם הגדול ביותר של המערה. לדברי פרומקין, בשל העלטה ששררה במערה, בעלי החיים הללו הם עיוורים, ורובם אף חסרי עיניים. גופם שקוף או לבן, מאחר שאין להם צורך בצבעים. הם מצוידים באיברים ארוכים, כמו מחושים או רגליים, לשם חישת סביבתם. "כל אחד מהם הצליח להסתגל לסביבה הבלתי שגרתית של המערה לאחר תקופת אבולוציה ארוכה," מסביר החוקר. "המערה משמשת מקלט למינים הללו. אבותיהם שחיו מחוץ למערה נכחדו או עברו תהליכים אבולוציוניים." הם ככל הנראה התאימו את עצמם לאורח חיים בתנאים קבועים, מאחר שבתוך המערה אין הבדל בין יום ללילה.
בשונה ממערכות אקולוגיות המושתתות על תהליך הפוטוסינתזה שמנצל את אנרגיית השמש לייצור ראשוני של תרכובות אורגניות, החיים במערה מתקיימים באפילה. הייצור הראשוני במקרה זה מבוסס על תהליך הקרוי כימואוטוטרופיה, שבו מתקיים ייצור מזון פנימי בתהליך כימי. הסולפיד שבמי התהום במערה שימש מקור האנרגיה. מארג המזון מתחיל בחיידקים המנצלים את הסולפיד ליצירת מערכותיהם האורגניות, ואלה נאכלים על ידי יצורים קטנים, אשר נטרפים בתורם על ידי יצורים גדולים מהם.
"טרם החציבה לא הייתה חדירה מבחוץ של אנרגיה או חומר אורגני למערה," אומר פרומקין. לדבריו, ייצור ראשוני המבוסס על סולפיד אמנם קיים במקומות אחרים, אך הוא נדיר מאוד. "התהליך קיים, למשל, במעמקי האוקיינוס, בנביעות הידרותרמיות."
אחד ממיני בעלי החיים שהתגלו משתייך למשפחה אנדמית שלמה. מדובר בעקרב עיוור, אשר שמו הלטיני הוא "עקרב ישרחנני" (Akrav israchanani), על שמם של החוקרים ישראל נעמן, סטודנט לתואר שני שחקר את המערה, וד"ר חנן דימנטמן, אשר ריכז את המחקר על בעלי החיים באתר. "אין דומה לו בשום מקום אחר בארץ או בעולם," אומר פרומקין. "הבעיה היא שמצאנו רק את השלדים שלו, וטרם התגלה פרט חי."
בעל החיים המימי הגדול ביותר שהתגלה הוא סרטן עיוור, הנקרא סומית איילון. פרומקין מספר כי הוא קרוב של מין אחר של סומית מאותו הסוג, הקיים בעין נור שבטבחה, ליד הכנרת. גם שם הסומית חיה במים תת-קרקעיים הנובעים מתוך מערה, בסביבה המזכירה את זו הקיימת במערת איילון.
מקור מי התהום במערת איילון הוא אקוויפר ירקון-תנינים, שממנו נשאבים מים לשתייה, אך טמפרטורת המים במערה היא כ-30 מעלות צלסיוס, גבוהה משל מי האקוויפר. נוסף על כך, הם מלוחים יותר, וכאמור מכילים סולפיד. "שלא כמו בשאר האקוויפר, המים במערה עולים מעומק רב, בתופעה הקרויה 'אנומליית איילון', והם אינם ראויים לשתייה."
המערה ממוקמת בגבעה ששרדה בתוך המחצבה, וכעת מקיימים מאבקים למען שימורה. אין ספק שהיא תמשיך לעורר שאלות רבות על אודות האקולוגיה הייחודית שלה, הקשרים בין המערכת הסביבתית לבעלי החיים והשינויים שהתחוללו במקום מאז נחשפה.
תגובות