אדם קדמון בעל פרצוף שטוח
נמצאו מאובנים מסתוריים של בני אדם קדומים בעלי פנים שטוחות, שחיו לצד מיני אדם אחרים בשחר האנושות
2/9/2012 12:23 | מאת: ג'יימס אוון, חדשות נשיונל ג'יאוגרפיק
המאובנים החדשים, הכוללים פנים, לסת תחתונה שלמה וחלק של לסת נוספת, התגלו ממזרח לימת טורקנה (Turkana) שבקניה בין 2007 ל-2009, לאחר חיפוש של 40 שנים, והם מספקים את העדות הדרושה לשם אישור השתייכותה של הגולגולת שנמצאה בשנת 1972למין חדש, כך נמסר מצוות המחקר. השרידים, אשר גילם נאמד בין 1.78 ל-1.95 מיליוני שנים, נחשפו בטווח של כעשרה קילומטרים מהגולגולת, אשר נמצאה על ידי הפליאונטולוג ריצ'רד ליקי, בעלה של מיב ליקי, כאמור בשנת 1972.
הגולגולת הידועה כ-KNM-ER 1470 או "1470" בקצרה - "תמיד הייתה חידה," אמרה מיב, המשתתפת בפרויקט המחקר קובי פורה (Koobi Fora) ומלגאית של חברת נשיונל ג'יאוגרפיק. "מעולם לא ידענו בדיוק מה היא הייתה וכיצד היא התאימה עם כל דבר אחר." לדבריה, כעת סוף-סוף יש אישור לכך שפנים שטוחות הן אמיתיות וכי אין מדובר רק בפרט חריג.
על פי המחקר, מדובר במין שונה ממגוון מיני האדם אשר ידוע שאכלסו בעבר את טורקנה: הומו הביליס (Homo habilis), "האדם המיומן", מין המשוער כי השתמש בכלים ולרוב נתפס כמין האדם הקדום ביותר, והומו ארקטוס (Homo erectus), "האדם הזקוף", אשר החוקרים מאמינים כי הוא אב קדום ישיר של המין שלנו. מיב מסבירה שבאמצעות המאובנים החדשים הללו בהחלט אפשר לקבוע שישנן שתי קבוצות של אדם שאינו זקוף, אשר חיו זו לצד זו בימת טורקנה.

"בניגוד למיני אדם אחרים, אשר פניהם היו די בולטות, מפתיע לגלות עד כמה הפנים [של 1470] היו שטוחות ורחבות," אמרה מיב. "קופסת המוח מתחילה לקבל מעט מצח, מכיוון שהיא מכילה מוח די גדול, אבל לא כמו המוח של ההומו ארקטוס," אשר ככל הנראה התפתח מאוחר יותר.
נכון לעכשיו, צוות המחקר נמנע מהשם שהוצע בעבר למין שטוח הפנים, הומו רודולפנסיס (Homo rudolfensis), מאחר שהקשר בין הפרטים המאובנים לשמות המינים נותר לא ברור. מחקר נוסף אולי יראה שכדאי לסווג כאותו המין מאובן מפתח של הומו הביליס ושל 1470. במקרה זה, 1470 יסווג בעצמו כהומו הביליס, וכמה מאובנים קטנים
בעוד שמצב זה יוצר מעט כאב ראש אקדמי, לדברי צוות ליקי, אין הוא משנה את העובדה כי "הממצאים החדשים מאפשרים לנו לסווג מחדש אוסף שלם של מאובנים של אדם שאינו זקוף בשתי קבוצות, שיש להן נתונים סטטיסטיים מוגדרים וברורים."
האנתרופולוג הפיזי וויליאם קימבל מסכים. המאובנים שנחשפו "מפחיתים את הדאגה כי 1470 היה יכול להיות מקרה יוצא דופן בודד – פשוט פרט מוזר של הומו הביליס, לדוגמה," אמר קימבל, מנהל המכון למוצא האדם באוניברסיטת המדינה אריזונה, אשר לא נטל חלק במחקר.
אם כעת יש לנו שני מיני אדם בבסיס אילן היוחסין של האדם, אז מי מהם הוביל להתפתחותו של ההומו ארקטוס מאבותינו הישירים?
קימבל חושב שהאנטומיה של הומו הביליס – אשר היו לו פנים קטנות ובולטות יותר בהשוואה ל-1470 – מעלה את הסבירות שהוא שימש אב קדום להומו ארקטוס. "אבל," הוא הוסיף, "שמעתי גם טיעונים מנגד." ברנרד ווד, פרופסור למוצא האדם באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, ציין כי ל-1470 היה ככל הנראה מוח גדול יותר מזה של הומו הביליס, "אך אין זה בהכרח עושה [את 1470] לאב הקדום של ההומו ארקטוס."
"חלק מהגולגולות הקטנות יותר של ההומו ארקטוס הכילו מוחות קטנים באופן ניכר." מכאן ניתן לשער כי מוחו הגדול של ההומו ארקטוס התפתח בתוך המין, בניגוד להעברתו בתורשה ממין קדום. מאחר שהמין החדש מוכר רק משברי גולגולת, ווד מדמה את התצרף ל"ניסיון להבין את הקשר בין שלוש מכוניות כשכל שברשותך הם חלקים של תיבות הילוכים."
שאלה נוספת היא כיצד חיו יחדיו שלושה מיני אדם קדומים בלי להפריע זה לזה. קימבל סבור כי בהינתן העובדה שכולם היו הולכי על שתים יבשתיים, בדרך זו או אחרת ההבדלים בין שלושת המינים – והיכן הם בחרו לחיות – הסתכמו בתזונתם ולא במאפיינים פיזיים כמו יכולת טיפוס, למשל.
רמז אפשרי אחד שעולה מהמחקר הוא כי 1470 ובני מינו היו לועסים חזקים. "עצמות הלחיים ממוקמות קדימה עד כדי כך שהם יכלו להשתמש בכוח נשיכה די חזק," אמרה מיב ליקי. עם יתרון בלעיסה, ייתכן כי 1470 נמשך לאזורים עשירים באגוזים ופירות קשים, או אולי אף בשר, בעודו משאיר את המאכלים הרכים יותר להומו ארקטוס ולהומו הביליס.
כמו כן, ייתכן שמיני האדם הקדומים פשוט הסתדרו ביניהם. "פרימאטים מודרניים לרוב מצטיינים בחיים יחדיו," אמרה ליקי. "אפשר לראות קבוצות של קופים הכוללות לפחות שני מינים, אם לא יותר." דבר אחד הוא ודאי: הבנת שורשינו בטורקנה אינה הולכת להיות פשוטה, אמר ווד. "דרווין אמר כי יהיה זה קשה מאוד לאתר את מוצאו של האדם," אמר ווד. "אני חושב, כרגיל בכל הקשור לדרווין, שהוא הימר נכונה."

תגובות