מסדרון פראי

לפחות 3,000 דובים אמריקניים חיים במדינת פלורידה שבדרום-מזרח ארצות הברית. אך עקב פעילות האדם, מקומות החיות שלהם ושל חיות בר אחרות נעשים מקוטעים יותר ויותר. הקיטוע מונע מבעלי החיים לנוע בחופשיות בין הטריטוריות שלהם ואף עלול לגרום להכחדה מקומית של מינים מסוימים.

לפני כשנה יצא צוות מדענים בראשות קרלטון וורד, חוקר אורח של נשיונל ג'יאוגרפיק, למסע של 1,600 קילומטרים, שנמשך מאה ימים, כדי להעלות את המודעות לבעיה ולהשיג תמיכה ביצירת רצף טריטוריאלי לחיות הבר. המסדרון האקולוגי המוצע הינו שטח המשכי שיחבר בין אזורים חקלאיים ופראיים מפלורידה ועד מדינת ג'ורג'יה. המסדרון יגן על מינים הזקוקים לאזורי מחיה נרחבים, כמו הדוב האמריקני, ישמור על איכות המים המתנקזים לאזור הלח של האברגליידס (Everglades) ויתמוך בשימור קרקעות של חוות, המאכלסות שטח גדול מהמסדרון המתוכנן. שותפיו של וורד למסע היו הצלם אילם סטולצוס, ביולוג הדובים ג'ו גתרי ופעילת השימור מלורי לייקס דימיט.

"על אף הפיתוח המהיר, עדיין יש לנו את ההזדמנות ליצור מסדרון המגיע להיקף של מיליוני דונמים של שטחי שימור איכותיים," ציין וורד. מסדרון חיות הבר של פלורידה צובר מודעות בקרב השלטונות. הכרה רשמית היא מטרה שיוזמי המסע מקווים להשיגה בטווח הקרוב. לדברי וורד, "זאת פלורידה – היא לא רק חופים ופארקי שעשועים."

אף שאוכלוסיית הדוב האמריקני גדלה בפלורידה, בעלי החיים הללו נדחקים לתוך שבעה שטחים מקוטעים. לפי ועדת הדיג ושימור חיות הבר של פלורידה, הזכרים לרוב חיים בשטח של כ-155 קילומטרים רבועים, בעוד הנקבות חיות בשטח של כ-40 קילומטרים רבועים.

גם החתולים הגדולים זקוקים לשטחים נרחבים. הפומה היא היונק המוכר ביותר של פלורידה, והיא נמצאת בסכנת הכחדה בכל ארצות הברית. אף שהמשלחת לא זכתה להיתקל בה, היא הצליחה לעלות על עקבותיה של פומה ולזהות גללים שלה מלאים בפרוות איילים בקירבת מעבר לבעלי חיים תחת כביש ראשי, סיפר וורד. לדבריו, אפשר לקרוא ספרות מקצועית על אודות מעברים לבעלי חיים, "אך רק כשמסתכלים על מספר עקבות בעלי החיים המשתמשים בהם, ניתן לראות עד כמה הם מוצלחים."

חתול פראי נוסף החי בפלורידה הוא שונר בובקט. חתולים אלה נפוצים מאוד בצפון אמריקה ומעדיפים לחיות במקומות חיות עשירים בצמחייה עבותה וצפופה. הם הסתגלו לאזורים הכפריים ולפרוורי הערים שבמדינת פלורידה.

בעל חיים נוסף הנתון בסכנת הכחדה בארצות הברית וזקוק לרצף של שטחים הוא הנקר מהמין Picoides borealis. העוף הצבעוני הזה חי ומקנן באורנים, אשר כיסו בעבר שטחים נרחבים בדרום ארצות הברית. אך כריתת עצים מתמשכת הותירה רק כשמונה מיליוני דונמים שלהם. "כפי שאפשר לנחש, מספרם ותפוצתם של הנקרים פחתו גם כן," אמר וורד. "אך אם מגינים על די שטחים של מקום חיות ועל קישורים ביניהם, החיות יכולות למצוא את הדרך להתפזר ולהתרבות." לדוגמה, נקר שתויג התיישב לאחרונה במרחק של כ-64 קילומטרים מהאתר שבו נצפה קודם לכן.

במסעם חתרו חברי המשלחת בשרק ריבר סלוף (Shark River Slough), עורק המים המתוקים הראשי של האברגליידס. במשך רוב הקטעים המבודדים של המסע, סיפר וורד, "בילינו שלושה ימים ולילות בין העשבים בלי לראות אף אדם אחר." כדי לנווט טוב יותר, חתר הצוות בעמידה, כמו האמריקנים הילידים ואנשי הביצות החלוציים של העבר. את שנתם הם בילו על גבי מזרנים מתנפחים שצפו על פני הנהר, חוויה שאותה הוא תיאר כ"ציפה על גבי מיטת מים."

"הצעד הבא," אומר וורד, "הוא לחנך מיליוני אזרחים בנוגע למסדרון חיות הבר של פלורידה ולהגשים את ההזדמנות הייחודית שברשותנו לשמור על התשתית הטבעית שלנו מחוברת."

לקריאת כל התגובות ברצף