צבים במבחן

זמנים קשים עוברים על צבי הים. בעבר הם ניצודו בשביל הבשר, השריונות, העורות והביצים שלהם, כיום ציד לא חוקי ממשיך במקומות רבים. נוסף על כך, הם סובלים מפגיעות וממקרי טביעה כאשר הם באים במגע עם פעילויות דיג. עקב הלחצים המופעלים עליהם, כל שבעת המינים של צבי הים מצויים בסיכון בכל העולם.

אקלים מתחמם יביא איומים חדשים לזוחלים הקדומים הללו. ההתחממות עשויה לפגוע ביחסי הזוויגים של אוכלוסיית הצבים. הזוויג של אבקועי צב הים נקבע לפי הטמפרטורה השוררת בעת התפתחות הביצים בקן, כאשר בטמפרטורות גבוהות יותר מתפתחות יותר נקבות.

ההטלה של צבי הים מתוזמנת עם התקופה בשנה שבה טמפרטורת ההדגרה מייצרת כמויות שוות פחות או יותר של זכרים ונקבות. אם יופר היחס, האוכלוסיות עלולות להתרסק עקב מחסור באחד הזוויגים. הבעיה עשויה להיות חמורה באיים הפזורים במימי תעלת מוזמביק (Mozambique) שבדרום-מערב האוקיינוס ההודי, שבהם חמישה מינים של צבי ים ניזונים ומתרבים. ביולוגים התמקדו במחקרם בצב הים הירוק, אחד המינים הנפוצים.

לצבי הים הירוקים יכולים להיות אף 50,000 קנים בחלק מהאיים, וזמני ההטלה שלהם משתנים לפי קו הרוחב. באיים הדרומיים הקרים יותר, כגון אירופה (Europa), שיא ההטלה הוא בקיץ. לעומת זאת, באיים צפוניים יותר, הטלת הביצים משגשגת בעיקר בחורף.

באופן תיאורטי, אקלים מתחמם עשוי לגרום לשיא ההטלה באי אירופה לעבור לחודשי החורף הקרירים יותר, וכך לאפשר לצבי הים הללו לשמור על יחסי זוויג בריאים. אך אפשרות זו אינה זמינה בשביל צבי הים שבאיים הצפוניים, אשר שם הם כבר מטילים בזמן הקר ביותר של השנה. בחופי הטלה אלה, טמפרטורות גבוהות יותר עלולות ליצור מצב של עודף נקבות ומחסור בזכרים, ולהפר את האיזון של האוכלוסייה.

יחסי זוויג מוטים אינם האתגר היחיד שמציב השינוי באקלים. עלייה חזויה באירועי מזג אוויר קיצוניים, הנוצרים עקב אטמוספירה חמה יותר, מחזקת את הסכנה של הצפת קנים על ידי נחשולי סערה. מלבד זאת, ככל שמפלס הים העולמי עולה, אתרי ההטלה מצטמצמים. כבר עכשיו קשה לצבי הים למצוא חופים המתאימים להטלת ביצים, אך עם העלייה העתידית במפלס הים, העתיד נראה אף עגום יותר.

איומים אלה ואחרים אפופים בחוסר ודאות, אך הביולוגים בטוחים בדבר אחד: כמעט כל ההיבטים של חיי צבי הים – בים וביבשה – קשורים בחוזקה לתנאים הסביבתיים. היכולת להסתגל לסביבה המשתנה במהירות תהיה חיונית להישרדותם.

כדי לסייע לאוכלוסיות צבי הים להתמודד עם איומים עתידיים לא ידועים, אחד הפתרונות הטובים ביותר שביכולתנו להציע הוא להגן עליהם מפני הסכנות הקיימות, כאשר תמותה מדיג היא אחת החמורות שבהן. ביולוגים במכון המחקר הצרפתי לחקר הים עבדו על זיהוי מסדרונות הנדידה של צבי הים הירוקים בין אזורי ההזנה לחופי ההטלה.

במקומות שבהם המסדרונות הללו מביאים את הצבים קרוב לשטחי דיג – בעיקר דיג חופי ברשתות זימים, שבהן אלפי צבי ים מסתבכים ונהרגים מדי שנה בשנה – אסטרטגיות לצמצום הפגיעה עשויות לכלול שינוי בעיצוב הרשתות, הארתן בעזרת מקלות אור, הרכבת מתקנים להימלטות צבים, וחשוב מכל – העלאת המודעות בקרב הדייגים בדבר הצורך להימנע מדיג לא מכוון של צבי ים.

טכנולוגיות מעקב קידמו את המחקר על צבי הים. מחקר שהוביל לאחרונה ביולוג השימור ג'רום בוז'ה הראה היכן ניזונים הצבים שמתרבים באיים שבתעלת מוזמביק. צבי הים באי אירופה, למשל, שוחים בממוצע 1,500 קילומטרים במשך 21 ימים כדי להגיע לאזורי ההזנה שלהם. בוז'ה מביע קורטוב של תקווה לגבי צבי הים הירוקים: "מין זה הוא אחד הקדומים ביותר בתבל. הם שרדו משברי אקלים רבים בעבר, אז אולי יכולתם להסתגל תמשיך לסייע להם."

לקריאת כל התגובות ברצף