איור: MOONRUNNER DESIGN

איור זה מציג קרום ראשי שממנו עולים יקומים בודדים; במשך הזמן הם מתפשטים ומתרחבים בגודלם | איור: MOONRUNNER DESIGN

תגלית המפץ הגדול פותחת דלתות ל"רב-יקום"

מגלי כבידה שזוהו באירועים שהתחוללו לאחר המפץ הגדול עולה כי ייתכן שלא די ביקום אחד

1/4/2014 15:58 | מאת: דן ורגנו, נשיונל ג'יאוגרפיק
על סמך החדשות האחרונות מחוקרי המפץ הגדול ייתכן כי איננו חייבים להסתפק ביקום שלנו בעל ארבעת הממדים. פיזיקאים מציעים כי גלי כבידה שנעו באדוות לאחר המאורע הקוסמי מצביעים על קיומנו ברב-יקום, יקום המלא ביקומים רבים.

זאת משום שתוצאות גלי הכבידה הללו מצביעות על "התנפחות" רבת-עוצמה של היקום המוקדם, התפשטות מעריכית של הממדים של המרחב פי כמה וכמה מגודלו של היקום שלנו בחלקיק השנייה הראשון של המפץ הגדול, לפני כ-13.82 מיליארדי שנים. "ברוב המודלים, אם יש התנפחות אז קיים גם רב-יקום," אומר אנדריי לינדה, פיזיקאי מאוניברסיטת סטנפורד ואחד מאבות תיאוריית ההתנפחות האינפלציונית.

למעשה, במודלים שנתמכים על ידי התצפיות של צוות טלסקופ BICEP2, התהליך שגורם להתפשטות האינפלציונית של היקום נראה חזק מכדי להתרחש רק פעם אחת; במקום זאת, ברגע שמפץ גדול אחד מתחיל, התהליך חוזר על עצמו בכמה דרכים. "רב-יקום מציע הסבר אפשרי אחד לתצפיות ייחודיות רבות שערכנו על היקום שלנו," אומר אלן גות מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, אשר כתב לראשונה על תיאורית ההתנפחות ב-1980. "לדוגמה, החיים הקיימים פה."

ארוחת חינם

המפץ הגדול וההתנפחות מדמים את היקום לארוחת חינם אולטימטיבית, שבה קיבלנו משהו תמורת כלום, מציע גות. אך לינדה לוקח זאת אף רחוק משם ומציע כי היקום הוא מגש מתאבנים העמוס בכל ארוחה שרק ניתן להעלות על הדעת. משמעות הדבר היא שכל סוג של יקום שקיים הוא תוצאה של המפץ הגדול, החל ביקום המוכר שלנו, המורכב מכוכבים ומכוכבי לכת, וכלה במופע עשיר של ממדים רבים, שבהם חסרים דברים שגרתיים כמו אטומים או פוטונים של אור.

ברב-יקום זה שנוצר על ידי התנפחות "כאוטית", המפץ הגדול הוא רק נקודת ההתחלה, המעוררת את היווצרותם של כמה יקומים (בהם שלנו) המופרדים זה מזה על ידי תהומות בלתי נתפשות של מרחק. לאיזה מרחק היקום משתרע? אולי עד אין סוף, מציע מקס טגמרק, פיזיקאי מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, הכותב ב-Scientific American. מכאן עולה שיקומים אחרים, שחלק מהם בעלי ממדים נוספים ותכונות פיזיקליות שונות, מפוזרים בחלל במרחקים הגדולים בהרבה מהרוחב של 92 מיליארדי שנות אור לערך שבו אנו יכולים לצפות ביקום שלנו. (האור מהעצמים הרחוקים ביותר שאנו מסוגלים לראות התחיל ממרחק של 14 מיליארדי שנות אור לערך, ולעומתו היקום מתפשט בקצב מואץ, וגבולותיו של היקום הנראה הולכים ומתרחבים.)

לכל החדשות » להצטרפות למינוי »

תגובות