"מיליארד דולר מכירות זאת רק ההתחלה, זה לכיף"
גיורא ירון, המכהן כיו"ר הוועד המנהל של אוניברסיטת ת"א, סבור שחברת איתמר מדיקל שבניהולו, הנסחרת ב-75 מיליון דולר, תונפק בקרוב ב-500 מיליון דולר לפחות; הוא מעריך שהאקדמיה הישראלית מתאוששת, אבל מאמין שנדרשת דיפרנציאציה בשכר: "זה לא נכון להיתלות בסוציאליזם ולהגיד שכולם שווים - כי לא כולם שווים"
"הקרבות על החווה הסינית והחרמון היו שני הקרבות העקובים ביותר מדם באותה המלחמה", הוא מוסיף. יותר מ-20 שנה מאוחר יותר, בסוף שנות ה-90, הקים ירון עם 3 שותפים את איתמר מדיקל, העוסקת בניטור בעיות עורקים.
לא חששת לקרוא לחברה על שמו של אחיך? מה אם היא לא היתה מצליחה?
"לא הקדשתי לזה יותר מדי מחשבה באותו זמן. העובדה שהוא נהרג מכדור באבי העורקים נשאה גם אופי סמלי. איתמר נהרג מכדור באבי העורקים, וכשראו אותו בהתחלה לא הבינו מה קרה לו, לא היה דם, כי בפגיעה כזו יש שטף דם פנימי והכל נגמר תוך כמה דקות".
לא בכדי שמוצריה של חברת איתמר מדיקל עושים בדיוק את זה - מנטרים, מודדים, בודקים ומנתחים את מצבה של מערכת העורקים בגוף האדם, אשר אורכה, כך מתפייט ירון, "מגיע ל-6 מגרשי טניס".
ירון , החתום על כמה וכמה הצלחות בתחום ההיי-טק ומשמש כיו"ר הוועד המנהל של אוניברסיטת תל-אביב וכחבר בוועדות טכנולוגיות במערכת הביטחון, הוא אדם אופטימי. ולראיה, הוא סבור שמערכת ההשכלה הגבוהה מחזירה את המוחות היורדים, שמערכת החינוך זכתה לרפורמה מקיפה מידי הממשלה, שמבחינת ביטחון ישראל המדינה תמשיך להתקיים. "זו לא השאלה", לדבריו.
ובאשר לאיתמר מדיקל הוא מוסיף: "המוצר להפרעות שינה יגיע למכירות של 1-1.5 מיליארד דולר. אבל זאת רק ההתחלה. זה לכיף". אבל שלא תטעו, יש לו עוד הרבה מה לעשות.
מה החשיבות של האקדמיה בקידום הכלכלה הישראלית?
"מהיום שסיימתי את הלימודים אני שומר רגל אחת בתעשייה, רגל אחת באקדמיה ורגל אחת בביטחון. אני חושב ששלושתם שלובים זה בזה, במן משולש אשר קודקודו הוא האקדמיה. קח צעד אחד אחורה ותנסה לבחון את העולם. ניתן לראות שהוא מתחלק לשתי כלכלות - הראשונה היא כלכלת ייצור, שבה שם המשחק הוא תחרות על העלויות. זהו המשחק שבו התחרתה סין במהלך העשורים האחרונים, אבל אפילו היא עוזבת אותו על רקע תמונות האנשים הקופצים מהחלון בפוקסקום, יצרנית האייפד; מי שירשה אותה כיום היא ווייאטנם. הכלכלה השנייה היא כלכלה מבוססת ידע, שהמייצגים שלה הן חברות כמו צ' ק פוינט, שכל דולר שמושקע בה הופך ל-50 סנט בשורה התחתונה. או שאתה יכול להסתכל על מרקורי שנמכרה ב-4.9 מיליארד דולר ל-HP, הרי לא היה לה ייצור - היו לה רעיונות".
ירון סבור שרעיונות המבוססים על מדע פורץ דרך, על יזמות ועל תעוזה מהווים תנאי הכרחי לקיום רמת החיים המערבית, שאזרחי ישראל התרגלו אליה לאורח זמן. בשביל זה, הוא אומר, צריך אקדמיה חזקה ולא רק באופן תיאורטי.
כך לדוגמה, מציין ירון כי כאשר ביקש דב פרומן להכניס את אינטל לישראל, הוא הביא את אנשיה למחלקתו של פרופ' יצחק קידרון, העוסק במיקרו-אלקטרוניקה בטכניון, כדי להוכיח להם שיש בישראל התשתית האנושית להבאת החברה לארץ. במקרה שלו עצמו, פגישה עם אנשי התשתית סייעה לו לשכנע את חברת נשיונל סמיקונדקטור לפתוח שלוחה בישראל.
כך, טוען ירון, אחראי למעשה אדם אחד שאינו מוכר לרוב הציבור: פרופ' קידרון, שהקים ב-1969 מחלקה עלומה בטכניון ליצירת תשתית להבאת חברה האחראית ל-10% מהיצוא של ישראל (אינטל); והעמדת שורה של אנשי מקצוע ויזמים, שאת תרומתם והשפעתם הישירה, ובטח העקיפה, על ההיי-טק ועל הכלכלה הישראלית קשה עד בלתי אפשר לכמת. ובשורה התחתונה: האקדמיה משנה לא מעט.
האם אתה צופה את המשך ההידרדרות של האקדמיה הישראלית?
"אני נאלץ להצטרף לאנשים המודאגים יותר בנוגע להידרדרות של השנים האחרונות, אם כי היוזמה הממשלתית של מרכזי המצוינות פועלת, ואנשים טובים מחו"ל כבר חוזרים. גם בתחומים בהם אני מעורה פחות, כגון החינוך בבתי הספר היסודיים והעל יסודיים, הממשלה עושה רפורמות חשובות. לא, זה לא מספיק, אבל זה אף פעם לא מספיק ותמיד יש עוד דברים שצריך לעשות".
דוגמה למוקד ידע בעל חשיבות אסטרטגית שאינה ביטחונית, לא פחות משהיא כלכלית, היא תחום הלוחמה האלקטרונית (תחום הסייבר). "בראש תחום הסייבר באוניברסיטת תל-אביב עומד פרופ' איציק בן ישראל, ומדובר במומחיות שמאפשרת לך להיכנס למחשב של צנטריפוגה באיראן ולהרוס אותה", הוא אומר ומוסיף בחיוך: "זה מה שאני יודע על-פי פרסומים זרים כמובן".
לדבריו, "זו היכולת להכניס סוסים טרויאנים למחשבים. כך למשל, בסיטי בנק הודו בכך שנגנבו להם פרטים על 250 אלף חשבונות בנק; בסוני נאלצו להתנצל על פריצות שהתבצעו ממכשירי הפלייסטיישן שלהם; או לדוגמה מישהו יכול לשים וירוס רדום בתחנת הכוח באשדוד, וכשתפרוץ
ירון סבור שגם ישראל נמצאת בתחרות מול איראן. "תסתכל על זה", הוא מציג בפניי טבלה המראה את מספר הפרסומים המדעיים של האיראנים בדור האחרון: 160 בשנת 1989; 280 בשנת 1992; 9,000 בשנת 2007; וב-2010 זינק המספר ל-11 אלף . "הכמויות והאיכויות שלנו הרבה יותר גדולות", מבקש ירון להרגיע ומציג נתון מדהים אחר: היבול המדעי של ישראל במספר פרסומים מדעיים זהה לזה של העולם הערבי כולו.
אחד מחבריו של ירון הוא איש הון הסיכון הפקיסטני במוצאו אטיק ראזה, שכיהן כנשיא ענקית השבבים AMD. בהקשר זה משרטט ירון שני עיגולים: אחד בקוטר תפוז והשני בקוטר ראש עט. "העיגול הקטן זה היהודים, והגדול זה הערבים", הוא מסביר. לדבריו, העיגול האחד הוא מספר הפטנטים של היהודים והשני הוא זה של הערבים. עיגול שלישי משווה את כמות פרסי הנובל המדעיים שבהם זכה כל לאום, ובמקרה זה העיגול הערבי הוא קבוצה ריקה. "המצב באוניברסיטאות בישראל אינו כה גרוע. תסתכל על האוניברסיטה העברית - לה לבדה יש 6 פרסי נובל", הוא מתגאה.
האם אינך סבור שכדי לשמור על המוחות הטובים צריך לבצע גם דיפרנציאציה בשכר הפרופסורים באוניברסיטאות?
"צריכים לעשות דיפרנציאציה בשכר. זה לא נכון להיתלות בסוציאליזם המעושה הזה ולהגיד שכולם שווים, כי כולם לא שווים, ואתה צריך לתגמל יותר את הטובים. אני מאמין שבסופו של דבר זה יקרה, גם אם קשה לאנשים להודות בזה".

המוצרים של איתמר מדיקל, שבראשה עומד ירון המשמש כיו"ר וכשותף מייסד בחברה, מתבססים על ניתוח סיגנל שמגיע מהגוף. החברה, שנטועה בעולם העסקי, נסמכת הן על ניסיון מדעי והן על ניסיון ביטחוני. כך למשל, המדען הראשי של החברה, קובי שפי, עבד לפני כן ברפאל וצבר שם ניסיון רלוונטי, שסייע לו בהתמודדות ובפיתוח הסיגנל של פרופ' פרץ לביא ובוב שנל מהטכניון, "שעשו את העבודה על הסיגנל מבלי לדעת מה הם בדיוק מודדים", מסביר ירון.
איך זה עובד?
"הסיגנל הוא אות שאותה משדר הגוף, אשר נקלטת, מפוענחת ומנותחת על-ידי מוצרי החברה. אלה מאפשרים החלפה של תהליכי בדיקה מסובכים ומורכבים באצבעון המולבש על אצבעו של המטופל, ומסוגל בשלב זה לחשוף בעיות ורידים, הפרעות שינה וסיבות לאימפוטנציה. מוצר נוסף של החברה הינו אצבעון כפול המחובר למכשיר שדומה בצורתו לראוטר של מחשב, שמטרתו לזהות, לעקוב ולהתאים את הטיפול בצורה טובה יותר. המוצר שלנו נותן לרופא, למטופל ולחברת הביטוח לבדוק ברמת דיוק גבוהה מהי ההשפעה של התרופה.
"כ-100 מיליון אמריקאים סובלים מהפרעות שינה שלא הצליחו לגלות, אלא שהיום נאלץ מטופל כזה לפקוד מעבדת שינה, לכסות את עצמו באלקטרודות ומדבקות, לישון על מיטה שאינה שלו, להירדם ולדמות שינה טבעית. עם המכשיר של איתמר מדיקל כל מה שנדרש הוא אצבעון חד פעמי המחובר למכשיר של החברה".
מה להערכתך הפוטנציאל המסחרי של המוצר?
"אחרי שנה אחת יש לנו כבר 70% מהשוק הישראלי. בקליבנד קליניקס מכנסים מדי שנה פאנל של רופאים ושואלים אותם מה מבין ההמצאות החדשות בתחום צפוי לשנות את עולם הרפואה. הם לא בוחרים מוצר או חברה אלא טכנולוגיה. בשנת 2010 הם בחרו בפתרון שלנו כמשמעותי ביותר בתחום השינה.
"בארה"ב יש 2.5 מיליון איש בשנה שעושים את הבדיקות, כאשר ההמתנה לתורים יכולה אף להגיע ל-9 חודשים . בהנחה שארה"ב מהווה כ-40% מהשוק העולמי, הרי שהפוטנציאל עומד על 7-6 מיליון איש. פשטות הבדיקה והדיוק שלה יסייעו להתרחבות השוק פי 4".
לדברי ירון, החל מאפריל האחרון רוב חברות הביטוח האמריקאיות מכירות בבדיקה, הכוללת את מכשירי החברה. בסופו של דבר הוא צופה כי נתח השוק של החברה יתייצב תוך כמה שנים על 30 מיליון בדיקות בשנה ועל 1.5-1 מיליארד דולר הכנסות.
שווייה של החברה בבורסת תלאביב עומד כיום על 259 מיליון שקל (75 מיליון דולר) בלבד - רחוק מאוד מהפוטנציאל ומהחזון שלך.
"כמי שחי יותר את המשקיעים האמריקאים מאשר את הישראלים, אצלנו מסתכלים יותר על איפה אתה נמצא כרגע, בעוד שבארה"ב בונים מודל ומנסים להעריך את הפוטנציאל של החברה שלך. חוץ מזה גם אין לך כל כך הרבה אנליסטים שיכולים לבוא ולהעריך את השווי של החברה.
"היום בבורסה האמריקאית, אם אין לך שווי שוק של 500 מיליון דולר וצפונה לפחות, אין שום סיבה לחשוב על כך ברצינות. העלויות הרגולטוריות שבתקופה שאחרי החוק האמריקאי סבר נס-אוקסלי מגיעות ל-2 מיליון דולר בשנה, ובנוסף לכך השוק אינו מתייחס לחברות קטנות. אנחנו צריכים לחכות ולהגיע לטיימינג הנכון, אני מאמין שאנחנו מסתכלים על טיימינג של שנה עד שנתיים להנפקה".