הקמת סטארט אפ בחממה טכנולוגית: כל מה שרצית לדעת
תחום החממות הטכנולוגיות המתפתח בשנים האחרונות מאפשר ליזמים לקבל את הכלים הנדרשים על מנת להוציא לפועל את המוצר; עזריאל קדים, מהוותיקים בתחום בישראל, מספר איך עובד התהליך
יש לכם רעיון שדורש "חממת פיתוח"? שתפו אותנו!
לצורך התקדמות בפרויקט שעבר את תהליך הבדיקה של החממה ושל המדען הראשי במשרד התמ"ת, מוקמת "חברת חממה" אשר מקבלת מהמדען הראשי תקציב של שני מיליון שקל לתקופה של שנתיים.
במהלך השנתיים אמור הרעיון להבשיל לכדי מוצר, או לפחות אב-טיפוס שיוכיחו את ישימות הרעיון, מה שיאפשר גיוסים ממשקיעים כמו קרנות הון סיכון, משקיעים פרטיים וכדומה, או להגיע להסכמים עם שותפים אסטרטגים.
עזריאל קדים, מנכ"ל חממת טרגטק מנתניה, המתמחה בהשקעות במיזמים בתחום המכשור הרפואי, אומר כי "החממות הן האופציה האידיאלית לפרויקט שיש בו חדשנות טכנולוגית, והוא מצוי בשלבים מוקדמים של פיתוח. פרויקט המגיע לחממה צריך להציג פתרון לבעיה אמיתית, שיש לה שוק פוטנציאלי גדול, והסיבה היחידה שאינו יכול לגייס את ההון הדרוש לפיתוח הוא היותו בשלב מוקדם שהסיכון בו גבוה מאוד".
בהתייחסו ליזמים אומר קדים כי "בדרך כלל היזם הישראלי מחפש אתגרים והוא מאוד יצירתי ובעל כושר אלתור רב. תכונות אלה חשובות במיוחד בחברות חממה שבהן גם התקציב וגם תקופת הפיתוח – מוגבלים".
חממת טרגטק ממומנת על ידי משקיעים פרטיים מארצות הברית. לדברי קדים, "המשקיעים בחממת טרגטק הם אנשי עסקים מארה"ב שמודעים היטב לתכונות המייחדות את היזמים הישראליים. הם מעריכים את כושר ההמצאה והיצירתיות, אם כי לעיתים קשה להם עם תכונת האלתור. תרומתם החשובה של המשקיעים היא בקשרים המיוחדים שלהם עם בתי חולים ומרכזים רפואיים בארה"ב ובהכוונה העסקית והניהולית החל משלב הגשת הבקשה ולאורך כל פעילות הפרויקט כחברה בחממה. שילוב של תכונות היזם הישראלי עם הסיוע של המשקיעים האמריקאים הוא המייחד את חממת טרגטק".
קדים מנהל את חממת טרגטק משנת 1999. בעבר ניהל את חברת אורלייט, חברה בת של תעשייה אווירית, שנמכרה לפועלים השקעות. לאחר מכן ניהל בישראל פעילות של חברה אמריקאית בתחום המזל"טים. משנת 1990 עד 1998 הוא ניהל
קדים נמצא בתחום החממות מחיתוליו. לדבריו, מינהלת החממות שהוקמה במשרד המדען הראשי לצורך הפעלת תכנית החממות, השתכללה עם השנים וכיום מדובר בגוף מקצועי ומיומן. המינהלת מטפלת בעשרות פרויקטים חדשים מדי שנה, ומקפידה לעקוב גם אחר פרויקטים שבגרו את התכנית. מדובר בפורטפוליו המכיל מאות פרויקטים.
"אנו הפועלים בחממות חשים כי תכנית החממות הטכנולוגיות מהווה נדבך חשוב בעבודת המדען הראשי, אשר יושב בעצמו בראש ועדת ההיגוי המאשרת פרויקטים חדשים. תכנית החממות אומצה וקודמה על ידי כל אחד מראשי משרד המדען הראשי. גם כיום תכנית החממות, כיאה לתכנית הנמצאת בקדמת הטכנולוגיה, היא דינמית והשינויים האחרונים בה שיפרה מאד את תפקודה".
מה צריך לדעת יזם שמגיע לחממת טרגטק עם רעיון בתחום המכשור הרפואי?
"יזם צריך לדעת שיש לו מסגרת זמן של שנתיים. לכן, לכל המאוחר תוך שנה וחצי הוא צריך להגיע להוכחת היתכנות שתהיה אטרקטיבית למשקיעים. רוב המיזמים בשלב הרעיון שמגיעים לחממות אינם אטרקטיבים מספיק למשקיעים, בשל רמת הסיכון הגבוהה בתהליך הפיתוח או בשל תשובות לשאלות הנ"ל שאינן מספקות".
קדים מנדב גם מספר שאלות עליהן צריכה לענות כל חברה הניגשת לחממה:
• האם הפתרון אכן חדשני?
• האם ניתן להגן על הנכס האינטלקטואלי (פטנט)?
• האם אינו מפר פטנטים אחרים?
• האם המסלול הרגולאטורי אכן מתאים לפוטנציאל המימון העתידי?
• האם ניתן להגיע בזמן סביר לשוק במסגרת התקציב?
• מהו השוק הפוטנציאלי ומהי התכנית העסקית?
• איזה סוג של פרויקט מתאים להיות בחממה?
"לא כל רעיון יכול להתאים לחממה בגלל מגבלת הזמן והתקציב", מסביר קדים. "היתרון בתחום המכשור הרפואי בישראל הוא שיש שילוב טוב של רופאים , מהנדסים ואנשי מדע ברמה גבוהה ובעלי ניסיון רב. מכשור רפואי בדרך כלל מתאים למודל החממה מבחינת מסגרת הזמן והתקציב".
לדברי קדים, ניכר בשנים האחרונות שינוי: הפרויקטים המוגשים בשלים הרבה יותר מבעבר. היזמים מגיעים לחממה לאחר שכבר הגישו בקשת פטנט ראשונית ולעתים אף השיגו דגם ראשוני להוכחת היתכנות. הסיבה לכך, לדברי קדים, היא בין היתר שקרנות הון הסיכון אינן משקיעות היום בחברות בתחילת דרכן (חברות seed) אפילו כשהן בשלב מתקדם כל עוד לא הגיעו לשוק והסיכון בהשקעה הוא מינימלי. כך נוצר מצב שבו מתקבלים לחממות פרויקטים שעד לפני כמה שנים היו זוכים להשקעה במסגרת סיבוב A מקרנות הון סיכון.
"הדבר המיוחד שיש פה בטרגטק", אומר קדים "הוא שבשלב הראשון, אחרי תהליך הסריקה הראשוני, אנחנו בודקים את הרעיון עם רופאים בתחום ועם גורמים מקצועיים שקרובים לרעיון. במקביל אנו מבצעים תהליך בדיקת נאותות של הטכנולוגיה גם בארה"ב באמצעות המשקיעים האמריקאים של טרגטק.
"המשקיעים שלנו נמצאים בקשרים טובים עם מוסדות המחקר של בתי חולים בארה"ב. יחד איתם עובדים מומחים המעריכים את הפרויקט ואת הפוטנציאל השיווקי שלו כבר בשלב המוקדם. לכן גם אם אנחנו חושבים בארץ שהפרויקט טוב, ייתכן שבארה"ב יחשבו אחרת. אחרי שהרעיון נבחן ונמצא ראוי להשקעה מבחינתנו, ועובר אישור על ידי מינהלת החממות, אנו מקבלים את הפרויקט לחממה.
ומה בנוגע למשקיעים?
המשקיעים בחממה הם למעשה שותפים פעילים בפרויקט ומכירים אותו היטב עוד מתהליך הסינון שלו. בדרך זו טרגטק מגדילה את הסיכוי של הפרויקט לצלוח את "עמק המוות" שלאחר סיום הפיתוח של חברות סטארט-אפ רבות ולהמשיך להצליח גם אחרי תקופת החממה.
ואם הפרויקט לא אושר את המדען הראשי?
"כיום חברות מתקשות לקבל מימון גם לאחר שלב החממה. המשקיעים בטרגטק הם קבוצה שמרכזת את השקעותיה רק בחברות החממה ובחברות בוגרות החממה".
כך למשל גייסה חברת נרבומטריקס 3.5 מיליון דולר לאחר שפיתחה טיפול חדשני לכאבי גב. "זה קרה אחרי שהחברה עמדה ביעדים ואבני הדרך שהוצגו לה בתחילת הדרך, וכל זאת במסגרת התקציב שאושר".
אחד האתגרים הגדולים העומדים בפני חברת חממה הוא להציג מוצר עובד שיוכיח את הטכנולוגיה, במסגרת התקציב המוגבל.
לדברי קדים, ניתן לעשות זאת באמצעות שינוי תפיסה. לדבריו, "ברוב הפרויקטים שהוקמו בראשית תכנית החממות עבדו 5 אנשים ויותר. היום ברוב הפרויקטים יש לכל היותר שני עובדים כשאחד מהם הוא מנהל מקצועי ורוב עבודת הפיתוח מתבצעת באמצעות קבלני משנה, כל אחד מומחה בתחומו.
קדים מסביר כי עבודה על פי תכנית החממות חוסכת כספים שניתן לתעל אותם לעבודת הפיתוח. כל הפרויקטים בחממת טרגטק עובדים פיזית בחממה ומקבלים במקום מגוון שירותים נלווים מהצוות המקצועי בחממה.
איזה אופי צריך להיות ליזם שמגיע לחממה טכנולוגית?
"יזמים, בהגדרה, הם טיפוסים אופטימיים. עבודת הפיתוח מחייבת התמודדות יומיומית עם בעיות. יזם צריך גם כושר אלתור. פתרון בעיות אינו מוצר מדף. פתרונות צריך לייצר. החממה היא צוות שכולל את הנהלת החממה והעובדים בחברות החממה והצלחת הפרויקט תלויה ביכולת היזם לעבוד בצוות. חממת טרגטק ידועה באווירה 'המשפחתית' שבה, והחשיבות שהיא מעניקה לעבודת הצוות".
המבחן הסופי של כל פרוייקט, מבחינת החממה ומבחינת תכנית החממות, הוא מבחן ההשקעה: האם בסוף תקופת החממה הצליח הפרויקט להשיג השקעה שתאפשר לו המשך פעילות. כל פרויקט אמור להבשיל בצורה אחרת בתום תקופת החממה, על פי אופיו. יחד עם זאת, כל פרויקט זקוק להשקעה נוספת על מנת להמשיך פעילות, אם מדובר בהמשך הפיתוח או בכניסה לשוק".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם