לחלום את דיסני ולצייר את ארץ נהדרת, את הלוטוגוצים ואת המכונית של שי אגסי
על רקע ההתעוררות של דיסני מהתרדמת בה שרתה בשנות ה-70, הקים יוני כהן את חברת האנימציה snowball studios. כששי אגסי גילה את הכישרון האדיר, החליט להשקיע בה ומכאן התרחבה למדיות שונות מטלוויזיה ועד אינטרנט וסלולר. "אני רוצה לראות את ישראל ומתפתחת בתחום הקולנוע, האנימציה ומשחקי המחשב ועושה כל שביכולתי להוביל אותנו לזה"
יוני כהן, בן 30, הקים לפני 8 שנים את snowball studios חברת אנימציה ותוכן שעובדת במספר מגוון של מדיות, מטלוויזיה ועד לאינטרנט וסלולר. כהן משמש בה גם כמנהל קריאייטיב ראשי. כיום מונה החברה כ-60 עובדים, ונמצאת בבעלות משותפת שלו עם שי אגסי ועם ערן בראל, על כסא המנכ"ל.
"נולדתי לזוג הורים מדהימים", מספר כהן, "ואת שנות חיי הראשונות ביליתי בבסיסי חיל האוויר, כשאני נושם וחי את אוויר הטייסת של אבי טייס המסק"ר". כשהיה ילד נחשף גם הוא, כמו מרבית בני גילו לההתעוררות הגדולה של חברת דיסני מהתרדמת בה שרתה בשנות השבעים.
"הסרטים והאיורים שלהם חדרו לי לנשמה. התחלתי לצייר בכל רגע פנוי עד שחבר הראה לי לראשונה את תוכנת האנימציה 3DstudioR3 של AUTODESK שרצה בסביבת DOS. פתאום בניתי כדור והזזתי מנורה והכל הגיב והשתנה ולא הייתי צריך יותר לצבוע הכל באופן ידני. ההתמכרות היתה קשה ומיידית והיא שינתה את חיי" הוא מסכם.
מדובר בתקופה בה האינטרנט היה עדיין בחיתוליו, הרעיון לגוגל טרם הנביט בראשו של סרגיי ברין ואת כל המידע היה על יוני ללמוד בכוחות עצמו או בצ'אטים בהם פיתח פתרונות מקוריים יחד עם אנשים אחרים. "כבר בגיל 15 התחלתי ללמד אדריכלים איך להעביר שרטוטים לתוך התוכנה ולייצר תמונות של הבתים שהם מתכננים".
הוא מספר כי "בתיכון ביקרתי עם אבי בחברת HAMLET שמייצרת ברזים לכימיקלים וראיתי פוסטרים מדהימים של ברזים מפוצצים בצורה מדוייקת לכל חלקיהם. מתוך סקרנות שאלתי באיזה תוכנה זה
העבודה, כך הוא מספר, אפשרה לו לקבל שכר שכל ילד יכול היה רק לחלום עליו. "לטוב ולרע התחלתי לעבוד עוד בזמן בית הספר. קראתי ולמדתי על התחום יותר מאשר על כל שאר מקצועות בית הספר גם יחד". בלימודים דידה בין ציונים של נכשל לעובר, אך במקצועות הריאליים ובאנגלית החליט לשמוע לעצתו של אביו ולהשקיע, כי בעתיד יקצור את הפירות, "אין מה לומר - כשהוא צודק, הוא צודק", אומר כהן על אביו .
במהלך שנות התשעים פרש אביו, יפתח, מתפקידו בחיל האויר ופתח חברה לפרסום באינטרנט יחד עם האם שושי. "ההורים הם אלה שמימנו לי את העותק החוקי הראשון של תוכנת האנימציה עוד בתקופת בית הספר, ואני מיהרתי לעבוד ולפדות את החוב. עבדתי עבורם גם בתחום בניית האתרים ולמדתי המון על ניהול של עסק, אנשים ופרוייקטים".
בצבא ניסה לקחת פסק זמן ולנסות להמשיך את מסלולו של האב בתור פרח טייס, אך ללא הצלחה. "כשהראש בחלומות על סרטים מצויירים ההצלחה בקורס היא לא דבר פשוט", הוא אומר, "נזרקתי משם אחרי עשרה חודשים בטענה לחוסר לוחמנות".
את ההזדמנות לעסוק באהבה האמיתית שלו קיבל לאחר ההדחה מקורס הטיס, כשסופח ליחידת ההסרטה של חיל האויר והפיק סרט שכלל בתוכו מרכיבים של אנימציה. ביחידת ההסרטה גם פגש את שי גולדברג שעתיד להפוך לשותפו העסקי בתחילת הדרך. ההצלחה של ההפקה הביאה את מפקד היחידה להחלטה שהוא מעוניין לפתוח מחלקה שתספק שירותי אנימציה לחיל. יוני יצא לקצונה וחזר ליחידה כקצין צעיר שתפקידו להקים את המחלקה, לגייס חיילים ולהכשיר אותם וגם לדאוג לשכנע את הדרגים הגבוהים בחשיבות הציוד והתוכנות שנדרשו לגוף החדש.
"במחשבה לאחור זה היה סבב גיוס המשקיעים הראשון שלי", אומר יוני, "ואין ספק שהתקופה ביחידה היתה בית הספר שלי לחיים". ואכן עם סיום תפקידו, ידע שמה שהוא רוצה לעשות בעתיד הוא להקים בארץ סטודיו גדול לאנימציה שיתחרה כשווה בין שווים מול הגופים הגדולים בחו"ל, בינהם דיסני כמובן.
עם היכולות שפיתחו בזמן הצבא פנו כהן וגולדברג אל השוק האזרחי, ובתוכו בעיקר לתחום החברות הבטחוניות. "במשך שנה וחצי עשינו עשרות סרטי שיווק למוצרים שונים ומגוונים עם אג'נדה אחת מובילה, לעשות טוב יותר ויפה יותר עבור המחיר המקובל בשוק. כל פרוייקט פתח דלת לפרוייקט גדול יותר ומאתגר יותר עד שהחלטנו לנסות ולחדור לשוק הפרסום".
החברים השקיעו בקיט שיווקי מרשים, בחומרים מודפסים ברמה גבוהה וכן בתיק עבודות מגוון אך נסיון החדירה לתחום הפרסום הקדים את זמנו והדלת נותרה סגורה. "זה רק השאיר אותי עם הרבה מוטיבציה להיכנס לתחום הזה בצורה חזקה יותר בעתיד", הוא אומר.
רצה הגורל והקיט השיווקי שהכינו השניים עבור משרדי פרסום, התגלגל בסופו של דבר דווקא לידיו של עידו אנג'ל, במאי הסידרה ויפו הכלב המעופף. "המוסיקאי של הסדרה, ניר גדסי, קישר אותנו לעידו הבמאי", מספר כהן, "עידו ישב איתנו והסביר שמדובר בפיילוט של 5 דקות בתשלום ושאנחנו לא החברה היחידה שמתחרה על העיסקה. היה ברור לנו שכדי לזכות בהפקה אנחנו חייבים לעמוד בהצלחה בכל שלושת הקריטריונים: איכות, משך ההפקה ותקציב".
את הפיילוט הצליחו כהן וסנואובול לסיים מספר חודשים לפני החברה המתחרה ובסופו של דבר זכו בתקציב. ויפו הכלב המעופף, סדרת האנימציה הממוחשבת לילדים שהפיקו, דובבה מאז ליותר מ-25 שפות והיא משודרת כיום ברחבי העולם. "זו היתה עיסקה גדולה משמעותית מכל מה שהכרנו עד אז", אומר יוני ומוסיף, "הריגוש כמו גם הפחד היו בשיאם. אני אהיה אסיר תודה לעד ליעקב חי (הבעלים של ויפולנד) על ההזדמנות שנתן לנו ועל כך שאימץ אותנו לחיקו. הפקנו עבור ויפולנד 2 עונות בנות 52 פרקים של 11 דקות ב-HD, ואנחנו בתהליכי ההתנעה של העונה השלישית עם פרק פיילוט מדהים שכבר הוכן ואושר".
במהלך העבודה על פרק הפיילוט לויפו, נתקלו יוני וסנואובול בלא מעט קשיים. "בשביל לעמוד במשימה בזמן, גייסנו עוד 15 אנשים ושכרנו 28 שרתים שכולם יחד הצטופפו ב-4 חדרים קטנים שהיו המשרדים שלנו במתחם הבורסה ברמת גן. עבדנו במשמרות, אל תוך הלילה, באמצע הקיץ ובלי מזגן", נזכר יוני. החברה שהיתה רגילה להפיק עד אז סרטונים של שלושים שניות, הייתה צריכה להתמודד פתאום עם יצירת פילוט בן 5 דקות.
בנוסף, הפיילוט דרש מאפייני אנימציה כמו פרווה ודשא, דברים שראו בתקופה ההיא רק בהפקות של חברות הוליוודיות גדולות. "הקושי המהותי הראשון התגלה כשהתחלנו את אנימציית הדמויות ובמשך ימים שלמים האנימטורים לא הצליחו לייצר יותר מאשר שניות בודדות. הזמן שלקח לאנימטורים לסגור קובץ אחד ולפתוח אחר, היה בערך חצי יום".
כשנוכח יוני שהקבצים בעלי האנימציה המורכבת פשוט אינם זזים, הוא לקח את הסיכון וביקש מהאנימטורים למחוק מהקבצים כל פרט מכביד, ולהמשיך לעבוד על תוכן במקום להתעכב על הצד הטכני. "פתאום הכל זז, הדמויות התחילו ללבוש צורה, ובזמן הזה עבדנו אני ודוד גידלי על תוכנה שתיקח את מה שנשאר בקובץ, תשלים את מה שנמחק בצורה חכמה ותשלח אותו לשרתים לעיבוד התמונה הסופית". דרך הפתרון הזאת הביאה את כהן להקים בחברה גם מחלקת תוכנה ולהבין ש"לרוב אם זה לא עובד, חייבת להיות דרך אחרת ויעילה יותר".
מאז כל פרוייקט שסנואובול עושים, לטוב או לרע, מסתיים בתחקיר והפקת לקחים לעתיד. "פרוייקט בעייתי מלמד אותנו אפילו יותר מאשר עוד פרוייקט שעובד כמו שצריך. הערך העליון הוא תמיד לדאוג ללקוחות, לקחת אחריות על כל פרוייקט ולראות אותו מסתיים לשביעות הרצון של הלקוח ושל מנהלי הקריאייטיב". לקח גדול נוסף שלמד כהן הוא מחיר ההמתנה, "בתור מנהלים צריך לקחת החלטות מושכלות ומהר, אם זה התרחבות של החברה או צמצומה ואם זה קנייה של ציוד. בסופו של דבר, בכל מקום שהתעכבנו הפסדנו כסף".
במהלך הדרך הארוכה שעשתה עד היום סנואובול, למד יוני לא מעט על עצמו. "אחרי אין ספור לילות לבנים שעברו עליי, לילות שהיו תולדה של לנסות לנהל ולעבוד כיוצר בו-זמנית, הגעתי להבנה שאני טוב בלהרים פרוייקטים עם אנשים יוצרים ולהוביל אותם בהצלחה, אבל לא נשאר לי מספיק זמן לניהול כספים, חוזים ודברים נוספים שאינם קשורים ישירות לתהליך ההפקה אך כן משליכים ישירות על אופן תפקוד החברה. בשלב מסויים, לא היה לי ספק שיש צורך במנכ"ל". בשנים האחרונות מופקד על הצד הניהולי והאסטרטגי של סנואובול ערן בראל, המשמש בזמנו הפנוי גם כגיסו (אח אשתו) של יוני. "למזלנו המשפחה נשארת בחוץ", אומר כהן, "בעבודה הכל מקצועי ועינייני ואם רבים אז פותרים את זה אחר כך בארוחה המשפחתית".
כיום כשדרת ההנהלה התרחבה והתייצבה, כשבראל משקיע את מירב זמנו ביצירת שותפויות אסטרטגיות המקדמות את הפקות המקור של החברה ואת יתר הזמן הוא משקיע בפעילות החברה בתחום האינטראקטיב (משחקים ואפליקציות באינטרנט ובסלולר). "העובדה שלתחומי הפעילות שלנו חפיפה קלה בלבד מאפשרת לנו להשלים האחד את השני ולנווט את החברה בצורה טובה בתוך שוק דינמי ותחרותי", מסכם כהן.
עם ההתרחבות הבינו בראל וכהן שמתן שרותי אנימציה בלבד לא יביא את החברה להיות מעצמת המדיה המיוחלת, וכי צריך להיות הבעלים של התוכן כדי ליהנות מהרווחים בשווקים השונים בהם הוא נמכר.
באותה התקופה, עבדו על פרוייקט עבור חברת בטר פלייס של היזם שי אגסי, הדמיה של תהליך ההטענה והחלפת הסוללות כשאלו עוד היו בגדר חזון. הפרוייקט הזה היווה את נקודת התפנית עבור החברה הצעירה.
"הסרטון המוצלח עזר לשי לגייס את התמיכה הדרושה להקמת בטר פלייס, והוא שראה יזמים צעירים שעוברים תהליכים שכבר חווה בעבר בעסקיו הקודמים, הזדהה ובחר לחבור אלינו ולהשקיע בהקמת חברת התוכן וההפקות", מספר יוני.
כיום חייו המקצועיים של כהן עמוסים ודינמיים. "סדר היא לא מילה שמגדירה אותי", הוא מחייך", והיומן הוא שקובע איפה אני נמצא בכל זמן נתון. כל דבר שאני צריך לעשות אני קודם כל מכניס ליומן וככה לפחות יש מכשיר שמפקח עלי". סדר היום שלו נע בין פגישות עם לקוחות חדשים ומציאת פתרונות קריאטיביים עבורם, לעבודה עם מנהלי הקריאייטיב והמפיקות של הסטודיו ועד לפיקוח על רמת התוצרים והשירות שלהם. בנוסף שוקד יוני על פיתוח תוכן מקורי ומקיים ישיבות הנהלה ואסטרטגיה עם ערן ושאר צוות ההנהלה בנושאים כמו כספים, חוזים, ייעול המבנה הארגוני ופיתוח עיסקי בארץ ובחו"ל.
"כיום אנו נהנים מעבודה מגוונת ומעניינת גם בארץ וגם בחו"ל, עם דגש על אנימציית דמויות ואפקטים מיוחדים" מספר יוני. בין הלקוחות של סנואו-בול להפקות טלוויזיה ניתן למנות את VIPOLAND BBC) BLUEZOO) ו-BABYTV (סה"כ 1,100 דקות אנימציה ב-HD). בסופו של דבר, הגיעו יוני והחברה שהקים גם אל שוק הפרסום שסומן כמטרה הראשונה שלהם. "בתחום הפרסום והשיווק אנחנו אחראים על האנימציה והאפקטים של (CISCO - (Ike IT willis, לוטו (לוטוגוצים), בזק בין לאומי (קמפיין הכבל התת ימי), לשכת הפרסום הממשלתית (ילד זכוכית) ועוד רבים אחרים".
כשנשאל יוני לגבי התכונות הנדרשות ליזם המתחיל הוא ממהר להשיב, "יכולת טובה להתמודדות עם לחץ כי יש הרבה ממנו. לנהל עסק זה אומר לדאוג שהמוצר טוב ומוגש בזמן ולדאוג שתהיה עבודה גם בחודש הבא, זה אף פעם לא נגמר, רק מתווספים יותר אפסים למספרים שאתה מנהל". בנוסף, הוא מייעץ ליזמים שלא להפסיק אף פעם לשאוף למצויינות, "אל תעשה טוב כמו האחרים, תעשה את זה טוב יותר ומהר יותר. תזהה הזדמנויות, תגיב מהר ותשקיע זמן בבחירת הפרוייקטים שיקדמו אותך לכיוון היעדים שלך".
כשיוני כהן היה ילד קטן שצפה בסרטי דיסני, הוא חלם לביים סרטי אנימציה באורך מלא, ונראה שגם היום טרם זנח את החלום. "אני עדיין מתכוון לעשות זאת כשהקרקע תהיה מוכנה. אני רוצה לראות את ישראל משקיעה ומתפתחת בתחום הקולנוע, האנימציה ומשחקי המחשב ואני עושה כל שביכולתי כדי להוביל אותנו לזה. ישראל עדיין מפגרת מאחורי התעשייה העולמית ויש לאן לשאוף. מדינות כמו קנדה משקיעות הון עצום בהטבות מס המעודדות מפיקים ויוצרים לייצר בתחומם וניתן לראות את התוצאות בכמות העסקים והמשרות שנוצרו". במקביל ממשיכה סנואובול לעבוד על פיתוח והפקת תוכן מקורי למדיות השונות, "את המכפלות הגדולות על הכסף", מסביר יוני שנראה שאינו מתכוון לעצור אף פעם, "סביר להניח שנעשה שם".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם