שירי מימון מיס אירופה
רגע לפני שהיא מתמודדת ראש בראש מול ליאונה לואיס בטקס MTV אירופה, שירי מימון מתראיינת ל"מעריב לנוער" וחושפת את החלום שלה: לפגוש את ביונסה במעלית. "לא עיכלתי את זה ואני נורא מתרגשת", היא אומרת

שירי מימון צילום: רענן כהן
לצד שירי מישראל, ישתתפו בטקס מיטב האמנים בעולם, כולל ביונסה, כריסטינה אגילרה ואחרים. "אני אשמח להיתקל בביונסה במעלית", אומרת מימון בראיון ל"מעריב לנוער" המתפרסם היום. "לא עיכלתי את זה ואני נורא מתרגשת, אני מסוג האנשים שעד שמשהו לא באמת קורה, אני כאילו לא מעכלת".
עם איזה זמר היית רוצה לשתף פעולה?
"האמת היא שאני רוצה לשתף פעולה עם המפיקים בחו"ל, כמו טימבלנד, פארל ואחרים. הם המפיקים הכי טובים בעולם".
מה יותר גדול: האירוויזיון או טקס פרסי MTV?
"אני לא יכולה להשוות. לדעתי זה משהו אחר לגמרי, לא? יש משהו שונה בקונספט. אירוויזיון פחות מגניב וצעיר, צריך להיות שם ייצוגי מאוד. שם קראו לי 'ישראל' ולא 'שירי', הרגשתי שאני מייצגת מדינה. בטקס MTV זה 'שירי מימון' ואז 'ישראל'. התעשייה שתהיה שם, הכוכבים מהשורה הראשונה, זה משהו שאין באירוויזיון. יחד עם זה, אני חושבת שחלק מזה שבחרו בי המון בחו"ל בהצבעות זה בזכות שמכירים אותי מהאירוויזיון".
בלי האירוויזיון לא היית מגיעה לטקס MTV?
"אני לא יודעת. זה גורל, נראה לי שהכל כתוב. אני מאמינה שמה שצריך לקרות קורה ואני גם כל הזמן נתקלת בזה".
למימון יצא בשנים האחרונות שם של דיוה, אחת שחושבת שהשמש זורחת לה אתם יודעים מאיפה. היא דוחה את הטענות על הסף: "כל הזמן שואלים אותי אם אני דיווה. יש את אלו שטוענים שאני דיווה מפונקת שדורשת שיתנו לה דברים, ויש כאלה שטוענים שאני דיווה כמו מישהי שהיא בעצם גדולה מהחיים, היא פרפקציוניסטית אבל היא עושה הכל מהמקום של לספק את החלום, להגשים את עצמה. אני חושבת שהדוגמה השנייה היא המקום שלי יותר".
הקו בין השתיים דק מאוד בשביל אנשים שמסתכלים מבחוץ.
"הקו הוא דק, נכון. אני חושבת שהרבה רואים בביטחון עצמי ובמישהו שיודע מה הוא רוצה סוג של התנשאות, שחצנות וביצ'יות. אבל אני יודעת מי אני. אני משתדלת להראות שאני בעצם יודעת מה אני רוצה, אבל זה לא תמיד מתפרש נכון.
"חוץ מזה, איזו דיווה כבר אפשר להיות פה? דיווה זו מאריה קארי. היא דורשת 6,000 פרחים בחדר, נרות ריחניים וארוחת גורמה. אם אני אבקש נר ריחני אחד, ינגחו אותי. שם הם מיליונרים והרבה יותר קל לאבד את עצמך בים של כסף. אני בן אדם שלא יכול לאבד שליטה.
אני חושבת שזה טוב שיש פה גבולות, כי אני צריכה את הגבולות האלה בשביל לשמור על השפיות. אני חושבת שהרבה אנשים מאבדים את הדרך עם סמים ואלכוהול, אנשים שפתאום השתן עולה להם לראש ברמות שאתה לא מאמין. אתה ראית את הבן אדם הזה לפני שנה, אנונימי וחמוד, ולפתע יצא לו איזה שיר ברדיו והוא נורא מצליח ופתאום הוא התחרפן לגמרי. חברים, קצת פרופורציות, אנחנו בישראל".
לך היה רגע שהשתן עלה לראש?
"אתם יודעים איך זה בא לידי ביטוי? היום אני יכולה להגיד 'אני רוצה שהמאפרת שלי תהיה איתי' כי אני יודעת שכיף לעבוד איתה. היא חברה, היא עושה את מה שאני אוהבת ואני תמיד מרגישה טוב אחרי זה. פעם לא יכולתי לבקש את זה. מישהו יכול להגיד שעלה לי השתן לראש, אבל אני יודעת איך אני רוצה להיראות וזה הכי חשוב לי בעולם".
פריצה או החמצה?

שירי מימון צילום: רענן כהן
"זה אלבום שהיה אמור לצאת בחו"ל, הוא לא היה אמור לצאת פה בכלל. מה שקרה זה שעשינו את שיתוף הפעולה עם חברת הסלולר על האלבום הישראלי והם ביקשו לעשות שיתוף פעולה גם
עם האלבום הבינלאומי שהקלטנו. אנשים יכלו להוריד אותו, אבל הוא לא יצא כאלבום בעצם.
המפיק של האלבום מנסה לפרוץ איתו בבריטניה, אבל זה נורא קשה. לא מוציאים שיר לרדיו ומחכים לראות מה יקרה, אלא מחפשים חוזה הפצה ואני צריכה להיות שם ולקדם את זה, מה שלא עשיתי בשנה האחרונה. תמיד חלמתי להיות באולפן ולשיר באנגלית, להקליט שירים משלי וזה פשוט קרה. כל מה שקרה אחרי זה לא מעניין אותי".
אלבום למגירה זה נחמד, אבל אנחנו בטוחים שאת רוצה שהשירים יושמעו ברדיו ושאנשים יקנו אותו.
"אני רוצה אותו בחנויות, אבל אני גם מבינה שזה קשה מאוד. אם אני רוצה שזה יקרה אני צריכה להיות שם וכרגע אני לא שם. זה שילוב של הרבה דברים. אני מקווה שהוא כן יופץ מתישהו, אולי משהו אחר. אני עדיין ממשיכה להקליט, עושה דברים...יש עכשיו כמה הצעות מעניינות ואני לא יכולה להגיד מאיפה ומה... זה כל הזמן מתגלגל. אני בן אדם שלא אוהב להגיד משהו לפני שהוא קורה. בעצם, הוצאתי אלבום שלא קורה איתו כלום כביכול".
יש תחושה של פספוס, של מישהו שניסתה לפרוץ בחו"ל ולא הצליחה.
"זה לא נכון כי לא ניסיתי כלום. האלבום עדיין נמצא שם. יש אנשים ששבע שנים מסתובבים עם אלבום, זה לא עניין של יומיים. זו תעשייה ענקית, ודברים כמו MTV יכולים להועיל מאוד. זה לא מלחיץ אותי. אם זה לא יהיה זה אז יהיה משהו אחר".
הראיון המלא מופיע השבוע ב"מעריב לנוער"