בלי פוזות: ראיון עם אדם למברט
אדם למברט אף פעם לא חשש לשבור מוסכמות וחוקים ולהיות זה שכולם מדברים עליו. אז בטח תופתעו לגלות באלבומו השני, “Trespassing“, בחור מפויס ושליו שלא ממש שש לפרובוקציות. פאזה חולפת או התבגרות אמיתית? קראו את הראיון ותחליטו
לשניהם היו סיכויים שווים לזכות בתחרות (גם אם מסיבות שונות לגמרי), אבל מי שזכה ליותר כותרות היה ללא ספק למברט היהודי (פשפוש קצר ב“יוטיוב“ מעלה סרטון שלו שר בעברית את “שיר לשלום“ - לכל אחד יש סודות מלוכלכים, אני מניח), שהצליח לכבוש אפילו את קייטי פרי, שהגיעה לפרק האחרון של העונה לבושה בגלימה ענקית עם שמו על הגב (!).
מי שניצח היה דווקא אלן, אבל הזמן הוכיח שהמקום השני האפיל בענק על הראשון וכך התחיל למברט, שפעיל בתחום כבר מילדות, את דרכו לתהילה.

בזמן שעבר מאז “אמריקן איידול“ למברט הספיק להוציא אלבום בכורה בשם “For Your Entertainment“, שנחת היישר במקום השלישי במצעד הבילבורד האמריקאי ומכר מספר מטורף של עותקים, ולהיות כוכב הפופ הראשון שיוצא בפומבי מהארון כהומוסקסואל בעוד הקריירה שלו נוסקת מעלה. אלבומו השני במספר, “Trespassing“ (הסגת גבול), שוחרר בחו“ל בחמישה עשר במאי וכבר באותו היום כבש את המקום הראשון בטבלת המכירות של iTunes בארצות הברית. אז מה יש לטווס של עולם המוזיקה לומר בימים אלה?
ספר לנו על הקליפ לשיר “Better than I know myself“, הסינגל הראשון מתוך אלבומך החדש.
“זה שיר על מערכות יחסים. על להיות עם החצי השני שלך ולומר לו ‘תראה, אני צריך אותך, אני מצטער שהייתי אידיוט‘. מה שרציתי לעשות בקליפ הוא ‘לעצב‘ אותו לתוך מה שהשיר אומר. זה מה שאדיר כל כך לגבי השיר הזה - שהוא מאפשר לך לפרש אותו איך שאתה רוצה. אני חושב שאנשים עומדים ממש להתרגש מהצפייה בקליפ, כי הוא יגרום להם להאזין פעמיים למילים".
"השורה התחתונה היא שכשאתה מגיע לנקודה מסוימת בחיים אתה מבין שאתה לא יכול לחיות בלי החצי השני שלך, וזה הנושא של השיר והנושא של הקליפ. רציתי גם שהקליפ יצור מעין פרזנטציה של הנושאים שבאלבום. אני לא יכול לחכות עד שתראו אותו כי אני חושב שהוא באמת מייצג את הדואליות שבאלבום“.
באלבום הבכורה שלך השתתפת בכתיבת שני שירים בלבד ולא השתתפת במלאכת ההפקה, אך באלבום החדש נכנסת לגמרי לתפקיד ברמה גבוהה הרבה יותר כמפיק בפועל. איך זה היה?
“להיות המפיק בפועל אומר בעצם שאני מביים את הסרט של עצמי. היה לי את הרעיון של הסיפור שאני רוצה לספר באלבום הזה. היה לי רעיון של סוג השירים שאני רוצה ליצור, וסוג המוזיקה שאני רוצה לחלוק עם הקהל שלי. גם השתתפתי בכתיבת רוב המוזיקה אז זה בא ממקום אמיתי עבורי. להיות מפיק בפועל אומר שבעבודה עם חברת התקליטים הקול שלי נשמע, והרעיונות שלי הם חלק מהתמונה הגדולה. אם אני מרגיש נטייה חזקה לכאן או לכאן לגבי משהו, אז אני יכול למשוך במושכות“, הוא צוחק.

“לא הייתי יכול לעשות את זה לבד. ברור שיש לי את התמיכה ואת העזרה של חברת תקליטים מתאימה, עם צוות ניהול מדהים (הוא מפרגן לRCA שגם מטפלים באבריל לווין, קאשה, מיילי סיירוס, קלי קלארקסון ועוד רבים וטובים- ד.ב) וגם כותבי שירים נהדרים ומפיקים שבאמת העבירו את האלבום הזה לשלב הבא. אבל החזון היצירתי שלי הוא שאיגד הכול ביחד, שזה באמת מרגש“.
בכמה שירים מהאלבום אפשר להרגיש השפעות חזקות משנות התשעים. מי היו הלהקות האהובות עליך מהתקופה ההיא?
“ישבתי עם סם ספארו (אחד המפיקים עמו עבד למברט על אלבומו הראשון- ד.ב) והרבה מהזמן ישבנו והעלינו זיכרונות של שירים מהילדות שלנו. סם ואני בערך באותו גיל וכשגדלנו בשנות התשעים היו שירים מסוימים שתפסו. יש הרבה מוזיקה שם בחוץ, אבל זה היה הדבר הראשון שהתאהבתי בו - מוזיקה פופולרית ומוזיקת דאנס ורוק בניינטיז, וסוג של “חזרתי“ אל סוגי המוזיקה האלה".
"אכן יש הרבה השפעות משנות התשעים באלבום. אהבתי אז אמנים כמו מייקל ג‘קסון, ג‘ורג‘ מייקל ודפש מוד ויש קצת הרגשה של להיזרק אל העבר, אבל אני מרגיש כאילו ההפקה של השירים וחלק מנקודות המבט שלהם הם עכשוויים. המוזיקה באלבום לגמרי מודרנית, אבל יש שם הרבה השראה מהתקופה הזו בזמן“.
למה בחרת לקרוא לאלבום שלך “הסגת הגבול“?
שם האלבום הוא הזמנה - הזמנה למאזינים להסיג את הגבול אל תוך העולם שלי, סוג של להתפרץ פנימה. בכתיבת השירים האלה ובהיותי המפיק בפועל של האלבום רציתי לפתוח את השערים לרווחה, אפילו מעט יותר ממה שהייתי מרגיש נוח איתו. זה קצת מפחיד להראות את הפגמים שלך בשירים ולכתוב שירים על משהו שאתה לא גאה בו. אבל זה גם מספק באותה מידה לכתוב על הרגעים הגדולים בחיים, על החגיגות הגדולות, ההתגלויות וההנאה, על למצוא אהבה ולהיות מי שאני רוצה להיות, להתחבר. המציאות היא באמת הנושא העיקרי של האלבום. גם הצד האפל וגם הצד המואר שלה“.

זוהי כבר עובדה ידועה שחבר‘ה בתעשייה נהנים לא אחת משיתופי פעולה זה עם זה, וגם למברט אינו יוצא דופן במקרה הזה. במהלך העבודה על “Trespassing“ הוא זכה לשתף פעולה עם כמה אמנים ענקיים שעזרו לו בתהליך ההפקה ותרמו מהטאץ‘ הייחודי להם לסאונד ולווייב ושל האלבום החדש.
יש סאונד פאנקי רציני באלבום שלך, איך הגעת לעבוד עם גיטריסטים ענקיים כמו ניל רוג‘רס, למשל?
“סם ספארו, לסטר מנדז (המפיק הידוע שעובד עם אמנים כמו מייסי גריי, שאקירה, ניקלבק וסנטנה - ד.ב) ואני ישבנו לכתוב שיר בשם “Shady“. מדובר ברצועה שהיא ממש רטרו, ג‘אם דיסקו - פאנקית ואמרנו ‘אנחנו צריכים את גיטרת דיסקו סטייל ניל רוג‘רס בשיר הזה‘ (רוג‘רס הוא גיטריסט ידוע שהופיע עם גדולי האמנים כמו אריתה פרנקלין, הג‘קסון פייב, דייויד בואי ועוד רבים וטובים - ד.ב)".
"ואז סם אמר לי, ‘אתה יודע מה? למה שלא נצייץ לו בטוויטר ונבקש ממנו לעשות את זה?‘, ואני חשבתי שזה נשמע ממש הגיוני ועשינו את זה. צייצנו לו והוא כתב לנו בחזרה. כמה שבועות לאחר מכן הייתי בניו יורק, והוא הוציא את הגיטרה וניגן כמה שירים. זה היה ממש מגניב להיות איתו באותו החדר. הוא אגדה. הוא ממש הגדיר את מוזיקת הדיסקו בסוף שנות השבעים. ואז בתחילת שנות השמונים הוא הפיק כמה שירי פופ איקוניים גדולים (אתם בטח מכירים את “Let‘s Dance“ של דיוויד בואי, ו“Like a virgin“ של מדונה - ד.ב). שירים כאלו הם נקודות מפנה גדולות במוזיקה של אמנים גדולים. יש לו את מגע הקסם הזה!“.
שיתפת פעולה באלבום הזה גם עם פארל וויליאמס. איך זה היה?
“העבודה עם פארל הייתה חוויה שלא תיאמן. למעשה די נעזרתי בחברת התקליטים כדי ליצור את החיבור הזה. אני מעריץ ענק שלו. הוא עיצב את מוזיקת הפופ בעשור האחרון. אני אוהב את החומרים שהוא עשה עם אמנים גדולים אחרים (כמו סנופ דוג, לודקריס וג‘יי זי - ד.ב) ואת החומרים המקוריים שלו" (למשל N.E.R.D - ד.ב).
"נכנסתי איתו לחדר והייתי ממש מפוחד וחשבתי לעצמי ‘אני כזה דפוק, אני לא אמור להיות פה, אני לא מספיק קול כדי לעבוד עם פארל‘. ואז התחלנו לדבר והבנתי שהוא אינטליגנטי להפליא, שיש לו טעם והוא הולך אחרי האינסטינקטים שלו. הוא רענן מאוד, אמיתי מאוד וגם מציאותי. דיברנו על החיים והוא התחיל להכיר אותי קצת. כתבנו שיר קטלני על איך זה להיות אאוטסיידר וסוג של לא לתת לזה להאט אותך, על איך לזרום עם הדברים ולהיות קשוח. אז, ‘תודה לך פארל‘“, הוא צוחק.
היה נחמד לעבוד שוב עם הבמאי ריי קיי בקליפ “Better than I know myself“?
“ממש רציתי לעבוד איתו שוב. הוא ביים את הקליפ לשיר שלי ‘For your entertainment‘ ב-2009, ואני אוהב את הקליפ הזה ואת איך שהוא נראה. אני אוהב את העין של ריי לפרטים ואת העריכה האדירה שלו, וחשבתי שהוא יהיה האדם המושלם לספר את הסיפור של השיר הזה“.
אם אתה כל כך מתלהב מניל רוג‘רס ופארל ויליאמס בטח התרגשת כהוגן לפני ההופעה שלך עם קווין.
“ההופעה עם קווין היא גולת הכותרת בחיי, גם כאמן וגם כאדם. אי אפשר לתאר איזה כבוד זה שמבקשים ממך לשיר עם הלהקה הזו“, הוא אומר בהתרגשות.
למברט וקווין הופיעו יחד לראשונה בגמר העונה השמינית של אמריקן איידול, אותה עונה בה זכה כאמור במקום השני. לאחר מכן, ב-6 בנובמבר 2011, למברט הופיע איתם שוב בטקס פרסי המוזיקה של MTV אירופה, שם ביצעו יחד את הלהיטים הקלאסיים של הלהקה: We will rock you"", “The show must go on" ו“We are the champions".
“פרדי מרקורי הוא אחד הגיבורים שלי. הדרך שבה הוא ניגש למוזיקה, הסגנון שלו על הבמה, העובדה שהוא התפרסם ואז יצא מהארון הופכת אותו לגיבור אישי עבורי. זה שביקשו ממני לעשות מחווה לו וללהקה זה חלום שהתגשם“.
דובר בזמנו על הופעות משותפות נוספות עם קווין, צפוי משהו כזה בקרוב?
“אני עומד להופיע איתם בטקסי ה-EMA השנה, ואני מחכה בקוצר רוח לעבוד איתם בעתיד. אני ממש מתרגש מזה“.

בעוד שהרבה אמנים חדשים משתמשים בשיטה של לבישת מסכות כטקטיקה בדרך להצלחה (היי, לליידי גאגא זה עבד), אדם דווקא נסוג אל תוך עצמו. אל דאגה, זה לא שהוא הפך להיות מופנם פתאום או משהו, הוא פשוט החליט שמה שהוא רוצה להראות ביצירה שלו הוא לא פוזות, אלא הוא עצמו.
לקחת לך הרבה זמן לעבוד על האלבום החדש. איך הוא בהשוואה לאלבום הבכורה שלך?
"עם 'For your entertainment' הרגשתי כאילו חיכיתי כל כך הרבה זמן רק כדי ללבוש תחפושות ולהיות פנטזיית הרוקסטאר שתמיד הייתה לי בראש. הצלחתי לחיות ככה וזה היה ממש כיף - להיות ממש קיצוני עם האופנה שלי ועם התמונות והסרטונים. אבל ב‘Trespassing‘ רציתי לחזור להיות מה שחיי היומיום האמיתיים שלי היו. קודם כל, אני לא לובש את כל הנצנצים ואבני החן המזויפות והנוצות כשאני פשוט, אתם יודעים, הולך ברחוב, נוסע במכונית שלי, עושה מטלות או יוצא לסרט וארוחת ערב עם החבר שלי".
"רציתי שזה יבוא ממקום אמיתי יותר, ולמרות שהאופנה שלי ומה שאני נמשך אליו, אמנותית ויצירתית, הם קצת יותר דרמטיים רציתי שהאלבום החדש יהיה מציאותי יותר - איך אני באמת מתלבש, איך אני חי את החיים שלי. אז הלכתי יותר לכיוון הזה. מצד שני אני אוהב אופנה, אני אוהב צלליות חזקות, אני אוהב זוויות. ובאומנות שלי אני אוהב דברים שהם מעט יותר חסרי עכבות וקצת יותר אפלים. אני די נמשך לזה. אז אני חושב שהאופנה והצילומים לקידום האלבום החדש הולכים לשקף את ההתקדמות הזאת“.
מתי אתה צופה שסיבוב ההופעות החדש שלך יתחיל?
“יש לי זרעים קטנים של השראה, כמה רעיונות לסיבוב ההופעות הזה, אבל אני עדיין לא שם. זה קצת רחוק ממני. אני רוצה לראות אילו שירים נבחר כסינגלים, איך הקליפים יצאו, ואיך המעריצים שלי יגיבו למוזיקה. וכשזה ייגמר אני חושב שיהיה לי מושג טוב מה אני רוצה ליצור על הבמה. יחד עם זאת, בתהליך יצירת המוזיקה של האלבום, בתת המודע שלי, אני תמיד חושב איך זה הולך לעבוד בהופעה חיה ואיך זה הולך להראות - איך כלי הנגינה הולכים לקחת את השיר ולהפוך אותו למשהו חדש בלייב".
עוד אחד מהדברים שחשבתי עליו הרבה הוא איך השירים ב‘Trespassing' הולכים לחיות בדו קיום עם המוזיקה מהאלבום הקודם, ואילו שירים מהאלבום הקודם הולכים טוב עם החומרים החדשים. אז אני בטוח שסיבוב ההופעות הזה הולך להיות כיף גדול מאוד“. עכשיו רק נותר לנו לקוות שבמסגרת הסיבוב הזה הוא יגיע גם אלינו...
