טופ אוף דה פופ: מארון 5 נושכים
אם אתם מעריצים מושבעים של מארון 5, זה לא ממש ישנה לכם אם תגלו שהאלבום החדש שלהם, "Overexposed" (חשופים מדי), הוא פחות בועט ויותר פופי. מצד שני, לפעמים זה ממש כיף לשמוע שירי פופ, במיוחד אם מי ששר אותם הוא... אדם פאקינג לוין! שניתן להם צ'אנס?
אמנם מועלה ביקורת כלפי חברי הלהקה, אבל אי אפשר להתווכח עם נתוני ההצלחה המרשימים ועם העובדה שהלהקה לא נחה. אדם עובד בימים אלו על סרט חדש בשם "Can a Song Save Your Life" עם קיירה נייטלי, העוסק בזוג שעובר לתפוח הגדול במטרה לפתח קריירה מוזיקלית
הכיוון החם במוזיקת המיינסטרים של היום – מעבר לאובססיית המוזיקה האלקטרונית – הוא להתבגר. ליידי גאגא כותבת על דת, אמונה ומיניות באלבומה האחרון "Born This Way"; קייטי פרי מוציאה את השיר "Wide Awake" וסרט שלם על מסלול חייה להצלחה; וג'סטין ביבר מתנער ב "Believe" מתדמית הילדון החמוד ורוצה להפוך לגבר אמיתי.
נראה שכל זה לא ממש מזיז למארון 5, להקת הפופ-רוק המצליחה, שמשחררת את אלבומה החדש "Overexposed" (חשופים מדי) בהצהרה שהוא "האלבום הכי פופי שלנו", אלבום פאן קליל לימי הקיץ.
הכל התחיל מהתיכון: כמו מיליוני בני נוער אחרים, גם ארבעה מחברי הלהקה המקוריים התחברו יחד בשל אהבתם למוזיקה והקימו להקת נוער משלהם. זה אמנם קרה בלוס אנג'לס ובבית הספר הפרטי המבוקש "ברנטווד", אבל גם להקה בסדר גודל של מארון 5 התחילה בצורה כזו.
אדם לוין כסולן, ג'סי קרמייקל על הקלידים, מייקל מאדן על גיטרה בס וריאן דאסיק על התופים. הם קראו לעצמם "Kara's Flowers", ובשנת 1997 הוציאו אלבום בכורה בשם "The Fourth World" בחברת תקליטים השייכת לחברת הענק וורנר. זה היה הישג לא קטן, אבל האלבום התרסק מסחרית, מה שהוביל לפירוק הלהקה.
הארבעה התפצלו לאוניברסיטאות שונות בארצות הברית, אבל ב-2001 התאחדו שוב, כל אחד עם ידע מוזיקלי עשיר יותר וניסיון רב יותר שצבר בשנים שעברו. קרמייקל, שניגן במקור על גיטרה, מצא את מקומו מחדש כקלידן, וכך צורף ללהקה ג'יימס ולנטיין כגיטריסט. החמישה מצאו שם חדש ללהקה, Maroon 5, חתמו על חוזה הקלטות עולמי והפעם, כידוע, הצליחו בגדול.
ביוני 2002 יצא אלבומה הראשון של הלהקה (והטוב ביותר שלה בעיני רבים), "Songs About Jane". אדם לוין, סולן הלהקה, השתמש בכתיבת השירים בטריק שהפך את אדל לכוכבת: לכתוב על מערכות היחסים האישיות שלך. אבל בעוד זו כתבה על סיומן העגמומי, לוין כתב על מערכת היחסים ההפכפכה שלו עם בת זוגו לשעבר, ג'יין.
בכל שיר באלבום יש לפחות שורה עליה, אמר, ולכן האלבום נקרא "שירים על ג'יין". האלבום יצא מחדש השנה במהדורת דלוקס כפולה, לרגל האלבום החדש וההצלחה של הלהקה. האלבום הכיל, בין היתר, את אחד השירים המצליחים והידועים של הלהקה, "This Love".
חמש שנים עברו עד צאת האלבום הבא, "It Won't Be Soon Before Long" (אמרה שחברי הלהקה אימצו כטריגר למוטיבציה במהלך סיבובי ההופעות המתישים). בינתיים עזב המתופף ריאן דאסיק את הלהקה – סיבובי ההופעות התדירים החמירו פציעת ספורט ישנה בכתפו, והוא נאלץ לפרוש - ובמקומו הוכנס מאט פליין.
האלבום הצליח בענק, עם ביקורות טובות ונתוני מכירות מדהימים. הוא הכיל בין היתר את השירים "Makes Me Wonder" ואת שיתוף הפעולה עם ריהאנה, "If I Never See Your Face Again".
ההצלחה הגדולה של האלבום הביאה את לוין למסקנה שהלהקה הגיעה לשיאה, ויכולה להוציא עוד אלבום נוסף לפני הפירוק. כך יצא ב-2010 האלבום "Hands All Over", שהכיל אלמנטים של סול אבל לא הצליח בצורה מיוחדת מעבר ללהיט "Moves Like Jagger" עם כריסטינה אגילרה, שנחרש קשות על ידי מאזינים ותחנות רדיו בכל העולם.
השיר הזה הוא פופ טהור, מה שכבר מסמן את הנטייה לז'אנר הזה על חשבון אופי הפאנק-רוק שהיה ללהקה. בראיון לעיתון ה"גארדיאן" אמר אדם: "זה שיר עדין מאוד, אתה צועד על כל כך הרבה פסים ועל כל כך הרבה חבלים מתוחים, שאני באמת מאמין שזה במרחק נגיעה מכל צד מלהיות אסון". ומה בנוגע לפופולריות המוגזמת של השיר? "גם אותי הוא מעצבן קצת".
אך לרווחתם של המוני המעריצים: למרות ההצהרות על הפירוק, הודיע בספטמבר האחרון קלידן הלהקה, ג'סי קרמייקל – שלקח הפסקה זמנית מהלהקה לטובת לימודי מוזיקה - על הקלטת אלבום חדש.
"Payphone" (טלפון ציבורי, בעברית), הסינגל הראשון מהאלבום החדש, מכר 493,000 עותקים, ובכך שבר את שיא המכירות הדיגיטלי בשבוע של שיר המבוצע על ידי קבוצה, והקפיץ את הפופולריות של האלבום, שהתברג בשבוע צאתו במקום השני במצעד מכירות האלבומים בבריטניה ובארצות הברית.
כשנשאל על מילות השיר בראיון ל"גארדיאן", אמר אדם לוין: "אני חושב שבעידן הטלפונים הסלולריים, הטלפון הציבורי הפך מדבר שהיינו מורגלים להשתמש בו על בסיס קבוע למשהו שמתקשר רק לשימוש במצבי לחץ או חירום. אם אתה משתמש בטלפון ציבורי, זה ממחיש את הרעיון שאתה נאבק איכשהו. אתה נטוש. זה מצביע על הרבה יותר ממקודם, וזה די מגניב".
עם זאת, כשנשאל אם יוכל להרחיב את הקונספט ולכתוב, נגיד, על מכונות פקס, ענה שהוא לא בטוח שזה אותו דבר.
למרות ההצלחה במכירות של האלבום, המבקרים היו חלוקים בדעותיהם עד צוננים, כשהסוגיה שעומדת בראש המחלוקת היא כמובן הפופיות של האלבום. מבחינות אחרות, "חשופים מדי" לא מביא יותר מדי חידושים: הקול של אדם לא השתנה, אולי רק עלה לגבהים קצת מציקים ("סיכונים ווקאליים", כמו שהוא מעדיף לקרוא לזה). המילים – שאדם השתתף בכתיבתן לאורך כל האלבום – עדיין עוסקות באהבה ובשברון לב.
מחנה מבקרים אחד טען שהחיים חייכו ללוין וללהקתו בזמן האחרון (כן, בחודשים האחרונים זה באמת "אדם לוין וחברים", ולא מארון 5): התפקיד שלו כשופט בתוכנית "דה וויס" הקפיץ את מעמדו, וההצלחה העצומה של "Moves Like Jagger" החזירה את השם שלהם לתודעה. לכן הוחלט לא לקחת סיכונים מיותרים, לא לבזבז את המומנטום הנפלא ולהוציא אלבום שגם אם הוא פחות בועט, הוא בדיוק מה שהקהל רוצה ורגיל לקבל.
גם רצועות הדלוקס לא מעזות ללכת רחוק, חוץ מאחת בדיוק: "Kiss", קאבר לשיר של הזמר פרינס שנמשך מעל לשבע דקות, נותן לכל חברי הלהקה הזדמנות ומרחב להוכיח את עצמם ואת יכולתם ומהנה כמו שכל האלבום עצמו לא היה.
מצד שני, היו כאלה שטענו שהתמסחרות או לא, זהו בכל מקרה האלבום הטוב ביותר של הלהקה עד עכשיו, והפופ שלו מושלם וכיפי. כך זכה האלבום לקבל גם ביקורת אחת או שתיים של חמישה כוכבים, כבוד אדיר בכל קנה מידה.
בראיון שפורסם ב"מעריב לנוער" לקראת צאת האלבום הקודם, אמר אדם: "באלבום הזה רצינו דווקא לגרום לאנשים לשנוא אותנו. רצינו לעשות את מה שאנחנו עושים ולהיות בעלי ביטחון עצמי מופרז בקשר לזה, שלא יהיה לנו אכפת בכלל". הגישה הזאת חלפה–עברה לה, כנראה, כי לקראת האלבום החדש לא פורסמה הצהרה דומה באף ראיון; להפך, נדמה שהם דווקא נהנים מההצלחה המסחרית המחודשת (שהאלבום הקודם כשל להביא).
המבקרים חלוקים בדעותיהם לגבי איכות הלהקה החדשה, אבל מה שמשפיע באמת הוא מה חושבים המעריצים. "אני בגדול אוהבת יותר פופ, אבל עם מארון – רוק", אומרת המעריצה דנה רנא אשרי, בת 15 מאור יהודה. "אני קצת מאוכזבת מהאלבום החדש. אני אוהבת פופ, אבל למארון היה רוק מיוחד כזה, לא כמו של כולם, היה להם רוק שקט עם הרבה נשמה".
ובנוגע לשאלת ההתמסחרות? דנה מסכימה. "אני חושבת שעם היציאה של האלבום החדש הם התמסחרו והתאימו את עצמם לקהל חדש, בלי לחשוב על הקהל הישן שמחכה ללהיטי הרוק הישנים והטובים של מארון", היא אומרת. המשכתי ודיברתי עם מעריצים נוספים, ולמרבה פליאתי, התשובה הזו חזרה על עצמה בכל שיחותיי, כשאת האשמה תולים בעיקר בלהיט "Moves Like Jagger".
"הוא השיר הכי מצליח שלהם, ונראה לי שההצלחה סנוורה אותם קצת", אומרת המעריצה רביד כהן, בת 17 מבאר שבע. "זה הסגנון ששולט היום. יש מעריצים שסירבו להשלים עם המעבר הזה ונטשו אותם במהלך השנים. אני יכולה להבין את זה, אבל אני לא באמת יכולה לעשות את זה. בתור מעריצה שיודעת את כל המילים של כל האלבומים בעל פה, אני שמה לב שהשינוי הוא בעיקר בסוג המוזיקה ובקצב שלה.
המילים והנושאים של מארון מהאלבומים הקודמים נשארו. צריך להבין גם שהם לעולם לא יוכלו להיות מה שהם היו לפני עשר שנים, למרות שאין מעריץ שלא מייחל לזה. כנראה שאנחנו נצטרך לקבל את השינוי הזה, כל עוד הם מצליחים וגאים בעבודה שהם עושים".
גם הילה אשוול, מעריצה בת 25 מפתח תקוה, מסכימה. "שמעתי והתאכזבתי קשות. אני בהחלט חושבת שהם התמסחרו ומכרו את עצמם לטובת מה שפופולרי. עובדה שמקס מרטין, אחד ממפיקי הפופ הגדולים של זמננו, הפיק להם את האלבום. חבל".
עם כל התשובות על ההתמסחרות, עולה השאלה מה בעצם היה אופי הלהקה לפני האלבום החדש, האופי המקורי שכבש את כל המעריצים – ובכל התשובות עלה אותו השם: "Songs About Jane", האלבום הראשון של מארון. "היה בו הכל מהכל," אומרת הילה. "קצת R&B, הרבה פופ ורוק, יש שאומרים שאפילו קצת סול. האלבום החדש הוא סתם פופ".
אמנם מועלה ביקורת כלפי חברי הלהקה, אבל אי אפשר להתווכח עם נתוני ההצלחה המרשימים ועם העובדה שהלהקה לא נחה. אדם עובד בימים אלו על סרט חדש בשם "Can a Song Save Your Life" עם קיירה נייטלי, העוסק בזוג שעובר לתפוח הגדול במטרה לפתח קריירה מוזיקלית; אך הדמות של לוין זורקת את זו של נייטלי ברגע שנחתמת עסקה עם חברת תקליטים.
גם בגזרה המשותפת נרשמת פעילות מרשימה: האלבום החדש יצא לחנויות לא מזמן, ומארון כבר התחילו לעבוד על השחרור הבא. בראיון למייספייס אמר הגיטריסט ג'יימס ולנטיין: "אני חושב שאנחנו ממוקדים יותר מאי פעם, וכל מה שמעניין אותנו עכשיו זה לעבוד על מוזיקה חדשה.
בדרך כלל אנחנו יוצאים לסיבוב הופעות ועושים כיף, ואז חוזרים הביתה ובזמן הזה מפיקים אלבום חדש. עכשיו אנחנו בנקודה בה אנחנו מרגישים שיש בנו יותר מוזיקה מזה. אני חושב שהאלבום הבא הולך להיות מוכן תוך הרבה פחות זמן ממה שלקח לאלבומים הקודמים שלנו".
חדשות טובות אם אתם מעריצים של הלהקה, ומי יודע, אולי גם אם אתם לא: בעידן שבו כל יוצר מתפתח כל הזמן, אי אפשר לדעת מה יקרה הלאה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם