ראשי > קהילות > כתבה
בארכיון האתר
מפתה ומשביע
תחרות הדייג המקצועית הראשונה בישראל הוכיחה שלאוהדי הכדורגל יש עוד מה ללמוד על טירוף בעיניים
לכתבה הקודמת דפדף בקהילות לכתבה הבאה
NRG מעריב,
24/10/2004 18:04
מאת: יוסי חזום, אחד ממנהלי פורום דייג

אם פעם תזכה ישראל במדליית זהב בדיג בסגנון חופשי תדעו מאיפה הכל התחיל - לפני כחודשיים בישיבה של חברי פורום דייג ב NRG מעריב הועלו מספר רעיונות למפגש דייג  מגבש, אבל כולם נשמעו משומשים ולא מלהיבים. ואז זה בא – אם הספורט הזה, שלא זוכה לשום הכרה רשמית, כל כך מתפשט ומתפתח בארץ  למה שלא ירימו תחרות דייג מקצועית מה שלא כל כך קורה בישראל?

כשהם התחילו לשווק את הרעיון, אנשים רבים הבינו כי עומדת להתרחש כאן מיני מהפיכה בענף. עם הפקתה של תחרות דייג גדולה כמעט כמו בחו"ל - כזו עם חוקים, תקנון, שופטים וכמובן דגים, עשוייה להיפתח גם הדרך להכרה רשמית ואולי אפילו לתקציבים ממש כפי שמקבלים ענפי ספורט אחרים. גם גופים מסחריים  שחברי הפורום פנו אליהם בבקשה לחסות מסחרית: חנויות דייג, יבואני ציוד דייג, NRG מעריב ועוד טובים ורבים, הביעו כולם רצון לשתף פעולה ואף תרמו פרסים לזוכים. כולם, מי פחות ומי יותר, הבינו את רצינות האירגון כמו גם את גודל הפוטנציאל המסחרי הגלום בספורט עממי ופופולארי זה שלא זוכה בדרך כלל לחשיפה או תשומת לב. יבואני ציוד דייג ובעלי חנויות לציוד הגדילו לעשות כשהחליטו להיות נוכחים בתחרות
עצמה ולבדוק את ההתפתחות מקרוב.

בשלב הבא בדקו החברים איך עושים את זה. הם גלשו באתרי אינטרנט רבים וגיבשו תקנון מקומי וייחודי, אשר הותאם לאופי התחרות, רמת הדייגים שישתתפו בה ותוך כדי התחשבות במיקום התחרות בכינרת שלנו. ומאותו הרגע החל בעצם תהליך האירגון שהיה ארוך, מייגע אך שווה כל רגע. הם קבעו לעצמם שתי עקרונות מנחים: לא גובים כסף מהמשתתפים, וכל אדם באשר הוא דייג יכול להשתתף גם אם אינו חבר פורום דייג NRG.

ערב המפגש מכוניות רבות עמוסות ציוד מכל טוב, חלקן אף עם גגונים מלאים ודחוסים, עשו את דרכן לכינרת. עד מהרה אוהלים רבים החלו מוקמים לאורך החוף שהתחיל להתמלא בחיים וצבע. רצועת חוף של 1.5 ק"מ נכבשה במהירות על ידי צבא של יותר מ-120 מקלות דייג על סטנדים ולהט שלא תמצאו גם אצל אוהדי כדורגל.

תשכחו ממה שידעתם על דייג עד כה. לא עוד בהייה מנומנמת בשמיים, אלא מתח, אנדרנלין ויציעים מריעים על החוף. התחרות עצמה כללה תקנון מסודר שהתנה רישום מראש למקצי התחרות השונים. כל משתתף קיבל ציוד דייג בסטנדרט שווה לכולם שהיווה בעצם את קו הזינוק האחיד ומכאן, לא תאמינו, התחיל האקשיין.
לשפמנון שלום
ועדת השיפוט עברה לאורך החוף וגילתה מחזה סוריאליסטי - עשרות אנשים רובם בחולצות לבנות עם לוגו הפורום עומדים ומחזיקים מקלות דייג שעליהן מתנוססות מדבקות לבנות עם שמו של המשתתף. רבים מהם חובשים פנס ראש על המצח וכולם עסוקים ומרוכזים בפיטום הקרס או בהטלה או בחיבור החוט למערכת התראה כזו או אחרת.
 
באותו זמן על החוף ניתן להבחין בטרנד חדש ומדהים בענף הדייג - קערות ענקיות של תערובות לפיתום שהוכנו מראש על פי תפריטים ומרשמים שלא היו מביישים אף מסעדת יוקרה – ממש הסעודה האחרונה לדגים. הפטנטים והשכלולים כללו: מזרקים וציוד דחיסה אחר ליצירת כדורי פתיונות שלא נופלים מהקרס עם ההטלה. כדורי תירס שהוכנו ,בושלו,תובלו ומה לא כדי למשוך את הדגים. שלל תולעים שהוצאו מתוך קופסאות אטומות ועוד כהנה וכהנה כוכבי מישלן לדגים.

גם בחזית הציוד הופגנה יצירתיות של מכורים אמיתיים. השיא היה במתקני חכות אלקטרוניים, חלקם קנויים ורובם הגדול בעשייה עצמית, שנותנים לדייג את האפשרות להניח את המקל עליהם ולהטיל על הטכנולוגיה לעשות את השאר- כל משיכה בחוט מפעילה מערכת חיישנים מתוחכמת וגורמת זימזום בווליום שתואם את כוחו של הדג ומאפשרת לדייג למשוך למעלה בזמן, זה מה שנקרא סטרט-אפ.

השעתיים שהוקצו לתחרות הסתיימו חיש קל וועדת השיפוט מחליטה להאריך את המועד לשעה נוספת , ואכן בטווח השעה המוארכת נשמעת צעקה "יש דג", כל החברים שפנויים ואינם דגים רצים למקום וכן שופטי התחרות ומבחינים בחברנו פיליפ גולל את הרולר במקצועיות ובשקט נפשי. תוך דקות מספר נראה שפמנון על קו המים ואחד החברים יורד להרים את הדג עם רשת הרמה. המשקל נעצר על 3 קילו, הצלמים המקצועיים והחובבנים מבצעים בוק לפיליפ והשפמנון וזה האחרון חוזר למים להמשיך את חייו.
תחרות הדייג הראשונה בישראל
משה מה יש לך מיין אדום?
ואז הגענו לחלק הישראלי באמת -  שולחנות ערוכים בכל טוב התחילו להיפתח, מנגלים הודלקו ובשרים נצלו. היכן שלא הסתובבת ניתן היה לראות מסעדת דגים גדולה ומאולתרת ששוקדת על עשרות מחבתות וסירים ומבשלת מטעמי גורמה באמצעות גזיות שדה. לא רק אורנג'דה הייתה שם, לפיקניק כזה גם יין אדום לא שוכחים להביא. וברוח החברותא, מי שעבר שם אין מצב שלא הציעו לו איזה שיפוד או וודקה קלה. חוויה קולינרית כבר אמרנו?

 בחצות מתחיל עוד מקצה והפעם בסיגנון חופשי, כלומר עם פחות הגבלות ציוד. התוצאות לא מאחרות להגיע, מדי זמן מה מהדהדת הקריאה "יש דג" , ועדת השיפוט מגיעה למקום, בודקת,שוקלת,מצלמת,רושמת ועוברת למקום הבא.

קרוב לשעה 03.00 בלילה נשמעות צעקות בסגנון אינדיאני מהכיוון של קבוצת נדב הדייג. השופטים מגיעים במהירות למקום ומבחינים בחבר שידג אוחז במקל מכופף לחלוטין ובמשתתף בשם נדב שעומד עם נעליו ובגדיו בתוך המים ומנסה לדחוף אל החוף דבר שנראה כמו שק תפוחי אדמה. לאחר מספר ניסיונות הצליח נדב לגלגל את השק אל החוף ואז מתגלה לעיננו דג קרפיון " ענק " קופץ ,בועט ועצבני. צעקות השמחה והאושר של חברי הקבוצה נשמעו בכל החוף. שקילה מהירה מראה כי הענק שוקל 7.3 ק"ג אכן דג מרשים ותפיסה מכובדת מאוד, ממש זהב.
סוף הוליוודי
וסיפור אישי שלי:

השעה 07.45 בבוקר, בני תומר בן ה-11 יושב בסמוך למקלות עצוב ואומר "לא הצלחנו לתפוס אפילו דג אחד". אכן הבחור היה עצוב וזאת לאחר שבמשך הלילה הצליחו לברוח לו 2 שפמנונים ממש בקו החול.
ואני מחזיר לו "עד שזה לא נגמר זה לא נגמר". בשעה 07.52 כיפוף עצבני במקל של תומר וסבא יוסף נשלח לטפל בדג , גילגול מקצועי זהיר ואיטי אך רצוף מעלה למעלה לאחר מילחמה לא קלה שפמנון במשקל של 4.45 ק"ג. הסבא מאושר תומר צורח מאושר ואני גאה בשניהם.

בשעה 08.00 נשמעת שריקת הסיום ומתחילים להגיע מכל חלקי החוף המשתתפים עם סלים ורשתות מלאים בדגים. ועדת התחרות עורכת מיון ברישום התפיסות והמשקלים ומצביעה על שלושת הזוכים.
כל הפרסים מונחים על השולחן והטכס מתחיל.

פרס ראשון שכלל גביע כסף מהודר עם חריטה למזכרת ובנוסף רולר טיקה ספורטרה הוענק לפיליפ.

פרס שני שכלל מקל טיקה קרהבסטר ורשת הרמה לדגים הוענק לשידג ובנו.

פרס שלישי שכלל צידנית +מקל בוס + מיכל מים+ פנס תאורה +תיק מהודר לחכות הוענק במשותף לקבוצת טרולוס-לקרדה-כריש גומי ולקבוצת סקיפר.
 
אבל בקרב חברי פורום הדייג לא מתכוונים לעצור כאן, הם מעוניים להמשיך במסורת הקצרה וכך לסלול את הדרך להפוך את הספורט והתחביב הנהדר הזה למוכר לכל אדם במדינה ולקבל הכרה של ענף ספורט כמו כל ענף אחר.