איך הפכתי למגשר
להיות מגשר זה לא רק לעבוד במקצוע מתגמל ומספק. להיות מגשר זה גם לדעת לחיות בשלום עם עצמנו ועם הסביבה שלנו.
התוודעתי לעולם הגישור לפני מספר שנים בזמן לימודיי האקדמיים, בשנת 2009, על ידי חבר לעבודה. הוא ישב והסביר לי את כול הנושא מנקודת מבטו. הנושא עניין אותי ומדי פעם חיפשתי מידע עליו באינטרנט. תחושתי התחזקהכשאחד המרצים שלי, ד"ר מערבי יוסי הרצה לנו בנושא משא ומתן. הוא הזכיר את הגישור ונתן הסבר עליו. לאחר סיום ההרצאה, פניתי אליו וביקשתי פרטים נוספים, בשמחה גלויה, הוא ישב והסביר לי את כל היתרונות שבגישור: עלויות נמוכות, הזמן הקצר לעומת הליכה לבית משפט עם עורכי דין שינצלו את המצב לעשיית רווחים, אפשרויות הדיבור של כול צד ועוד...
עולם הגישור פתח בפניי צוהר לדרך חיים שונה שבה ניתן למצוא פתרונות בחיי היום יום, כלומר, לכול סכסוך, אי הבנה, ניגודי דעות ומריבות בכול תחום, אפשר להגיע להבנות ולהסכמות, כשכול צד מקבל את אשר חפצה נפשו. הרי אין אדם אחר זולת המסוכסכים, שיודע היטב במה מדובר, מהי מהות הקונפליקט בין שני הצדדים והחשוב ביותר הוא שכול אחד חותר לקבלת האינטרסים האישיים שלו שרק הוא מכיר אותם.
על מנת לרכוש מיומנויות בתחום, נרשמתי לשלושה קורסים: קורס בסיסי, פרקטיקום וקורס אחרון המשלב את שניהם יחד הוא קורס הכשרת מגשרים. את שני הקורסים הראשונים למדתי בשני ארגונים שונים עם מרצים ברמה גבוהה. את השלישי עברתי ב"בית לגישור ויישוב סכסוכים".
איני מזכיר את שמות שני הגופים הראשונים, לא מפני שהם אינם טובים או חסרי מרצים מיומנים, אלא בגלל שעם סיום הלימודים איתם, ניתק הקשר מהם. בניגוד אליהם, "הבית לגישור ויישוב סכסוכים" רוצה ודוחף את בוגריו לשמור על אינטראקציה ביניהם. הרצאות, סדנאות וסימולציות הינן מנת חלקם של הבוגרים וחשוב לציין כי הן ניתנות חינם.
התובנות והכלים הנרכשים ב "בית לגישור ויישוב סכסוכים" הופכים לחלק בלתי נפרד מהסטודנט, כלומר, הם מלווים אותו בכול דרכיו בחיי היום יום שלו. הדבר מתבטא בהתנהלות היומית בכול תחום, בהקשבה לאחר, הבנת הצרכים של האנשים איתם אנו באים במגע בכול רגע נתון, שאלת השאלות המתאימות להבהרת נושאים לא ברורים ובעיקר להיות סבלני וסובלני כל?י הזולת. על ידי הבנת הצד השני, כיבוד עמדותיו שאינן מתיישבות עם שלי (לכול אחד הזכות להביע עמדה למרות שהיא נוגדת או שונה משלי), והנקודה החשובה ביותר לדעתי, היא להבין את הצד האחר, להיכנס, מה שניקרא "לנעליו", לראות בעיניים שלו את מה שהוא רואה ולחוש את תחושותיו.
התנהלות מעין זו, מעצימה את בני שיחנו, משרה אמון ומכבדת אותו. על זה נאמר: "איזהו המכובד, המכבד את הבריות".
מעגל הדאגה ומעגל ההשפעה
בספרו " שבעת ההרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד", סטיבן קובי מסביר את הקשר ביניהם. ההתמקדות בדאגה מגדילה את הדאגה. הדרך לצמצם את " מעגל הדאגה" היא להגדיל את " מעגל ההשפעה". התנהגות פרואקטיבית מגדילה את " מעגל ההשפעה" ואילו התנהגות ראקטיבית מצמצמת את "מעגל ההשפעה".
"מעגל ההשפעה" מתחיל במשפחה הקרובה, הורים, ילדים, אחים ואחיות. מעגל ראשוני זה מושפע במידה ניכרת מהדרך שבה אנו מתנהלים איתם, כלומר אם אנו מביאים בפניהם ערכים של כבוד, הערכה, אהבת הזולת ועוד, הם יקבלו אותם ואיתם הם ימשיכו למעגלים נוספים: חברים ללימודים, לעבודה או לכול מסגרת אחרת בה הם יהיו.
ככול שהמעגל הולך ומתרחב, כך נבנית תשתית גדולה ורחבה יותר של ערכים חברתיים אשר מהווים בסיס לחברה טובה יותר, מאוזנת מאוד ובריאה יותר.
התנהלות של חברה כזו, מצמצמת במידה ניכרת קונפליקטים, מפחיתה סכסוכים ומונעת מריבות. התוצאה הישירה מכך, הינה צמצום "מעגל הדאגה". פחות בעיות, מריבות וסכסוכים הנוצרים בעיקר בגלל דברים שאינם מהותיים ביותר ביחס לחיים עצמם, כלומר אין כול פיקוח נפש. אילו כול צד השקיע קצת מחשבה על פתרון "הבעיה" שיש לו עם הזולת, הקונפליקט לא היה מתפתח לרמת כעס ושנאה במימדים גדולים. סבלנות וסובלנות יחד עם הקשבה והבנת דברי השני היו מונעים סכסוכים רבים.
בספר נוסף של סטיבן קובי, "האלטרנטיבה השלישית", החוקר מביא בפנינו את האלטרנטיבות הקיימות, דהיינו, עמדת הצד הראשון ? אלטרנטיבה אחת, עמדת הצד השני ? אלטרנטיבה שנייה. מנקודה זו, הוא מבקש לחפש את האלטרנטיבה השלישית (בכול תחום). על ידי שיתוף פעולה, קבלת עמדת הצד האחר (אפילו שאין הסכמה איתה), העלאת רעיונות הקשורים לשניהם, חיפוש מתמיד של תשובות הנותנות מענה לרצונותיהם, הוא אשר ייצור בסופו של דבר את האלטרנטיבה השלישית. הסינרגיה בין הצדדים היא שתוביל לפיתרון הסופי הרצוי עבור שניהם ותיצור את המצב של Win - Win.
לסיכום, הדרך של הגישור הינה שביל שבו אני הולך, רואה את הדברים בצורה שונה, מחפש את הטוב בכול דבר, מקשיב לבני שיחי ומנסה להבין את מחשבתם והלך רוחם. יחד עם הערכים החברתיים של כבוד האדם, אהבת הזולת, יחס אישי, הקשבה, העצמה, נתינה, עזרה, קבלת הזולת כפי שהוא ללא הרצון לשנותו אלא להבינו, הגישור הפך לדרך וסגנון חיים איתו אני מנסה להגדיל את מעגל ההשפעה שלי על מנת להקטין את מעגל הדאגה.
ג'וני אבו ערב, מגשר מטעם הבית לגישור ויישוב סכסוכים
הכתבה מטעם פורטל הגישור הישראלי סולחה >>> לכתבות נוספות לחצו כאן
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
