כאן שובתים
מה גורם לעובדים לפתוח בשביתות או לתבוע את המעביד שלהם? האם יש דרך למנוע את המאבקים במקום העבודה?
כמעט בכל יום יוצא לשמוע בתקשורת על איומי שביתה של עובדים, אם של חברת קווים, אם של עובדי הדואר, לשכת התעסוקה, ההסתדרות הכללית ועוד. לפני כל שנת לימודים עולה השאלה האם השנה תיפתח ע"פ המתוכנן או בעיצומים. אפילו בעולם ההייטק התרחשה לראשונה התאגדות של עובדים לוועד, והוכרז בסוף נובמבר השנה סכסוך עבודה לצד איומי השבתה. כלי השביתה וההשבתה הפך כלי שכיח ביותר במאבקים בין עובדים למעסיקיהם. נשאלת השאלה האם הוא כלי אפקטיבי, כלומר משיג את מטרת העובדים בצורה יעילה והאם העובדה שאיומי השבתה הפכו לעניין שבשגרה כמעט משפיע על האפקטיביות שלו.
כדי לענות על השאלות הללו, חשוב קודם לשאול, מהי המטרה של ההשבתה, מה בעצם העובדים רוצים להשיג באמצעות השביתה? כשוועד או ארגון עובדים מאיים בשביתה בד"כ זה כדי ליצור למעסיקים חשש רציני מהפסדים כלכליים מידיים ובכך להפעיל עליהם לחץ לשבת לדבר ולהגיע להסכמות במשא ומתן ביניהם. כלומר, המטרה העיקרית של השביתה היא לגרום למעסיקים להקשיב לעובדים. כמגשרת, זה נשמע לי הזוי. הרי ידוע שכדאי כלכלית למעסיקים לשמור על עובדים מרוצים. עובדים מרוצים מספקים תפוקה גדולה יותר ובטח ובטח נאמנים יותר לחברה. לא סתם חברות כמו גוגל ופייסבוק נבחרות באופן קבוע למקומות שהכי כיף לעבוד בהן. כמעט מיותר לציין שהן גם חברות רווחיות, בלשון המעטה. ואלה לא הדוגמאות היחידות.
עומדים להתגרש? נקלעתם לסכסוך עסקי? הבית לגישור ויישוב סכסוכים מציע לכם פתרון מהיר, יעיל וזול >>>
אז איך קורה שמעסיקים רבים, כולל חברות ממשלתיות, מגיעים למצב שהעובדים שלהם מאיימים בהשבתה ומכריזים על סכסוך עבודה כדי להשיג את מה שהם אומרים שחשוב להם? בין אם מדובר בדרישה להעלאת שכר, שיפור תנאים, מניעת הרעת תנאים או פיטורים, מדובר במה שהעובדים מגדירים שחשוב להם עד כדי פגיעה במקום העבודה וסיכון הביטחון הכלכלי שלהם.
ע"פ דוח הנהלת בתי המשפט לשנת 2013, נפתחו 52,513 תיקים בבתי הדין לעבודה במהלך שנה זו בלבד. כלומר 52,513 מקרים של סכסוך בין עובדים למעסיקים שלא מצאו פתרון מחוץ למערכת המשפט וראו בהליך המסורבל והארוך הזה כמוצא אחרון לפתרון הקונפליקט.
הסיבה, או לפחות אחת הסיבות העיקריות, לכך שקיימים כ"כ ?רבה סכסוכי עבודה המגיעים לתחושת "אין מוצא" שכזו היא שאנחנו לא יודעים לדבר. לרובנו, גם מנהלים בכירים, אין מספיק כלים כדי לנהל שיח אינטרסים, שיח על מה באמת חשוב ולמציאת פתרונות יצירתיים. אנחנו נוהגים לחשוב "בתוך הקופסא" ובתבניות קיימות וברורות מראש. לספק למנהלים הכשרות של תקשורת וכלים מעשיים לפתרון סכסוכים יוביל לפתרונות יצירתיים שיבטיחו את שביעות רצון הארגון והעובדים.
ארגונים שישכילו לספק לעובדיהם את המרחב לתקשורת פתוחה, שייצרו עבורם מבנה שיבטיח שהעובדים יחוו שמקשיבים להם ושהם ורווחתם חשובים למעסיקים ולמקום העבודה, יזכו לשביעות הרצון ולנאמנות העובדים שלהם וכן יגבירו את התפוקה ואת היעילות שלהם. מנהלים שיהיו בעלי כישורי תקשורת וניהול סכסוכים יוכלו לקדם את הארגון כולו, על כל היבטיו.
אתי שרת, מגשרת מטעם הבית לגישור ויישוב סכסוכים
הכתבה מאת פורטל הגישור הישראלי סולחה >>> לכתבות נוספות לחצו כאן
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
