שיגרת התקפה: האם החוק החדש ימנע תביעות שווא?

האצבע הקלה על הדק התביעה של חברות מסחריות כנגד לקוחותיהן הביאה למצב אבסורדי בו אזרחים נאלצים להתמודד בהליכי גבייה דרקוניים על לא עוול בכפם. ח"כ טופורובסקי: "בישראל הרבה מאוד גופים הרואים בהליך המשפטי כהליך ראשוני במקום כמפלט אחרון"

מערכת סולחה | 04/11/2014 21:00 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר

בשנים האחרונות ישנו גידול רב בכמות התביעות שמגישות חברות מסחריות נגד לקוחותיהם. מעניין לדעת מתי הפכו המחלקות המשפטיות של חברות מסחריות, למנותקות משאר המחלקות בחברה. מעניין לדעת מתי התקבלה ההחלטה הראשונה לשלוח מכתב תביעה או מכתב דרישה תוקפני ללקוח החברה, בטרם מוצו מולו כל ההליכים האפשריים לגביית חוב.

הסיבות לגידול בתביעות רבות, אך בראשן עומדת סיבה עיקרית אחת. עורכי הדין האמונים על הטיפול בלקוחות החברה הורגלו לנקוט בהליכים משפטיים כאקט ראשון לפעולה. אותה שיגרת התקפה, אליה הורגלו עורכי הדין, הפכה עם השנים לנורמה על פיה פועלים מרבית החברות הגדולות במשק.

 

פרשת אקיוטק, בה ניצלה חברה מסחרית את ההליך המשפטי על מנת לסחוט כספים שלא בצדק מציבור רחב, העלתה את נושא ניצול הציבור על ידי המחלקות המשפטיות לכותרות. בעקבות הרעש הגדול שעוררה הפרשה, הגיש חבר הכנסת בועז טופורובסקי הצעה לתיקון בחוק הגנת הצרכן (משלוח התראת תשלום לצרכן), שאמורה לפתור את המצב ולהביא לשינוי במערכת היחסים בין הלקוח לחברה.

בהסבר להצעה שכבר עברה הצבעה טרומית בכנסת נאמר ש"לאחרונה אנו עדים לתופעה לפיה צרכנים רבים מקבלים מכתבים מאיימים מעורכי דין, הנשלחים במסגרת הליכי גבייה הנעשים באופן לא תקין. כמו כן, צרכנים מקבלים מכתבים מאיימים במסגרת הליכי גבייה בהוצאה לפועל, פעמים רבות על לא עוול בכפם, תוך שהם אינם מכירים כלל את החברה אשר בשמה טוענים עורכי הדין לחוב. נוסף על כך, כאשר מנסים החייבים לכאורה ליצור קשר עם עורכי הדין הם נתקלים בבירוקרטיה סבוכה, ביחס מזלזל ובאיומים חסרי תקדים בדרישה לתשלום החוב".

בעקבות הצעת החוק שהגיש, מסר לנו חבר הכנסת בועז טופורובסקי ש"העובדה שבישראל הרבה מאוד גופים הרואים בהליך המשפטי כהליך הראשוני שיש לנקוט בו ולא כמפלט אחרון שיש לעשות בו שימוש במערכת תקינה, מדאיגה מאוד ויוצרת חברה שמראש מוותרת על האמון בין בני האדם ועל התנהלות תקינה בחברה מתוקנת.

"הצעת החוק שלי מניעה מהלך בו חברות כלכליות שמגלות שיש אנשים שחייבים להם כסף, יפנו להליך משפטי כמפלט אחרון,ורק לאחר שניסו בעצמם לדבר עם החייבים והסבירו להם את מהות החוב בצורה תרבותית והוגנת. הצעת החוק הזו גם תמנע את האינטרס שנוצר להרבה מאוד משרדי עו"ד שמציעים את עצמם כמעין גובים לחברות כלכליות ולמען האינטרס הכלכלי שלהם בלבד. הצעת החוק לא באה לבטל את הצורך במשרדי עורכי דין והליכים משפטים אלא באה לוודא שההליכים האלו ננקטו רק לאחר שהליכים סבירים ודורסניים פחות נוסו. אני תקווה וגם אפעל בנושא, שחוק זה יביא לתהליך בו נהיה יותר בני אדם ונחזור לשפיות ופחות ציניים".

הכתבה מאת פורטל הגישור סולחה >>> לכתבות נוספות לחצו כאן

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עוד ב''גישור בצרכנות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות