חתול מפלצת: מה לא עושים בשביל שכנות טובה

חתול ג'ינג'י אחד היה יכול להרוס מרקם שכנות עדין. הבנה ורצון טוב פתרו את המשבר ואולי גם חייו של היצור. שיח ענייני, בירור הצרכים ההדדיים, מציאת פתרון יחד ובא לציון גואל. תחשבו על זה

הכל התחיל באהבת החיות חסרת התקנה של בתי. לפני שנה עבדה כאסיסטנטית אצל ויטרינר ביד אליהו. צדקת עבדה אצל צדיק. בין פרנסה לפרנסה היה מטפל בחתולי הרחוב ומאכיל אותם.

חתול ג'ינג'י אחד עבר ניתוח שבר בבטנו ושוחרר לחצר. היה קטן ,יפה וחלש ולא הגיע לאוכל.

בתי הביאה אותו לדירתה. הביאה אבל לא לקחה בחשבון שהחתול הקשיש שלה, שנושק ל-19 חורפים לא היה מוכן נפשית לדייר ג'ינג'י, שיחלוק עמו את המרחב הפרטי שלו.

הקשיש התנהג מוזר. נלקח לויטרינר שאיבחן שקשישא סבל מטראומה ובנוסף עבר אירוע לבבי.

באותה עת אשתי ואנוכי טיילנו להנאתנו במרכז אמריקה , כשהתבשרנו אינטרנטית , שבאופן זמני דירתנו הופכת למקלט זמני (הדגש על "זמני") לגור חתולים ג'ינג'י ושעד שנחזור יימצא לו דיור קבע.

שבנו הביתה. ראינו, התאהבנו (בעיקר אשתי). חיפשנו לו שם. הרי אין חתול ללא שם. קראתי לו "ציון".

המגורים הזמניים של ציון הפכו למגורי קבע.

הפכנו למשולש: בעל, אשה, חתול.

ציון גדל. לקח לנו זמן להבין שבביתנו לא מתגוררת חיית מחמד אלא נמר פראי מיניאטורי. אפילו אחרי שעזרנו לו להיפרד מאשכיו עדיין המשיך לגדול ולסרב בעקשנות חתולית להיות חיית מחמד. מעבר לתאוותו לחמוס כל סוג של מזון שהושאר בפיזור נפש רגעי שלנו, עיקר סיפוקו היה לשוטט בלילות בגג המשותף לנו ולשכנינו.

כך זרמו להם חיינו. בעל, אישה, חתול ציוני שבימים מתכרבל לידינו ובלילות שועט בגג המשותף.

כמו שביתנו לא לקחה בחשבון את תגובת החתול שלה ליצור האדמוני כך גם אשתי ואני שכחנו שאת הגג אנו חולקים עם שכנים שלא קיבלו בברכה את השיטוט הלילי של ציון שלנו (לדעתי הוא בטוח שאנחנו שלו).

השכנים חודשיים וחצי בחו"ל-חיינו היו שקטים.

השכנים חוזרים-השקט חולף.

אני בעבודה. אשתי מטלפנת. היא נסערת.

דפיקות בדלת. השכן בפתח. פניו מלאי זיפים ומבטו מבשר אימים, "החתול שלכם מסתובב אצלי והופך לי אדנית אחת וכל פעם אחרי שאני מארגן אותה הוא שוב הופך בה את האדמה. תשימו לזה קץ! אני לא סובל את החתול שלכם! אני לא רוצה אותו אצלי!"

דרמה אמיתית. ביננו, גם אני לא תמיד סובל את ההתנהגות הנמרית שלו , אבל אשתי מאוהבת והבת שלי תתכחש לנו אם דבר רע יאונה לחתול.

כל היום אני שובר את הראש איך לפתור את סכסוך השכנים שמתפתח. בליבי אני מעדיף שכן טוב מחתול חסר משמעת. מדקלם לעצמי נאומים, בונה תילי הגיגים, שובר את ראשי מה אומרים לשכן ואיך מחזירים את השקט הדי רעוע עם שכנינו. 

 

הערב מגיע. אשתי שומעת את דלת המעלית נפתחת ואינה מבינה לאן נעלמתי. אני דופק על דלת השכנים. הדלת נפתחת ואני בגוב האריות. מתיישב איתם סביב שולחן חשוף ופותח במונולוג ששיננתי כל היום.

הם נכנסים לדברי. אני מבקש מהם לא לקטוע את רצף נאומי שהכנתי בעוד מועד. הם צוחקים. התחלה טובה.

מסביר להם את חשיבותה של שכנות טובה , אנחנו לא נהיים צעירים יותר, ובעצם גם אני לא סובל ממש את החתול.

השכן מחזיר: "זה לא חתול. זה ערס! הייתי מחסל אותו! הורס לי את האדנית!"

אשתו מרגיעה. "בצחוק"- היא אומרת.

-"תבין" אני אומר. "שכנות טובה מאוד חשובה לי. הייתי מוותר על החתול ומפגעיו אבל אשתי מאוהבת בו והבת שלי תנתק כל קשר איתי אם דבר רע יאונה לחתול. בוא נחשוב יחד מה אנחנו רוצים ואיך אפשר לפתור את המצב. אני באמת מבין אתכם אבל תבינו את מצבי הרגיש".

נרגענו. האווירה הפכה נינוחה.

- "תגיד" כך אני. "זו תמיד אותה אדנית?"

- "כן!" כך הוא  "החתול המניאק שלכם תמיד חופר רק באותה אדנית!"

ישבנו וחשבנו יחד , ניסינו להבין מה המשיכה המיוחדת של ציון שלנו לגבי אותה אדנית. לפתע הייתה לי הארה. ציון שלנו החליט שאותה אדנית היא בעצם ארגז חול נוסף שלו. העלם האדמוני החליט שעבורו יש שירותי יום אצלנו ושירותי לילה באדנית השכנים.

-"האדנית חשובה לך?" כך אני.

-"ממש לא. יש בה רק כמה פקעות שלא צומח מהן שום דבר. פשוט מטריף אותי שכל בוקר היא חפורה והאדמה מפוזרת סביבה על הרצפה!"

עשיתי מעשה. לקחתי בהסכמת השכן את האדנית המדוברת והעברתי אותה לגג שלנו. החתול האסרטיבי ממשיך לחפור בה אבל בשטחינו.

מאז חזר השקט למעוננו.

לא אומר שתשקוט הארץ ארבעים שנה אבל בינתיים שקט במחננו.

הוא עדיין לא אוהב את החתול , אני ככה ככה , אשתי מאוד. האדנית עדיין ממשיכה להיות האובססיה של החתול אבל בזכות רצון טוב, הבנת המצוקה של האחר, מצאנו פתרון.

האדנית  ממשיכה להיחפר בשטחינו, השכנים זכו לשקט מהחתול ואנחנו זכינו לשקט מהשכנים.

חתול ג'ינג'י אחד היה יכול להרוס מרקם שכנות עדין. הבנה ורצון טוב הצילו גם יחסי שכנות ואולי גם חתול.

הכי קל לפתוח מלחמה. הכי קשה לכבות. שיח ענייני, בירור הצרכים ההדדיים , מציאת פתרון יחד ובא לציון גואל.

רפי אביב, מגשר מטעם יניב שוורצמן המגשר-פירמת הגישור המובילה בישראל

הכתבה מאת פורטל הגישור הישראלי סולחה >>> לכתבות נוספות לחצו כאן

גם אתם מסוכסכים עם השכן? לשיחה עם מגשר, השאירו פרטים ונחזור אליכם: