השומן הנפשי: 10 דפוסי חשיבה מוטעים ונפוצים
הכללה מופרזת, קפיצה למסקנות, אובדן פרופורציות, והאשמה עצמית. עודף משקל הוא סימפטום של בעיה שמתחילה בראש: דפוסי חשיבה שגויים שהתעצבו במשך שנים גורמים לנו רגשות שליליים ומביאים אותנו למקרר. כך לפחות טוען ד"ר שלמה לוי, פסיכיאטר המצדד בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי. הנה פרק מספרו: "לרזות מתחילים מהראש"
בכך הם "גורמים" לנו לחוות רגשות שליליים. תחושות אלו מתעצמות מיום ליום הודות לניתוח האוטומטי המוטעה של המתרחש סביבנו. במצבים כאלו אנו נוטים לחפש גורם שישפר את מצב רוחנו, שיגרום לשינוי מיידי ומהיר, ובעצם גורם שיהווה מקור פיצוי להרגשתנו. כיוון שחלקנו יצרו עם השנים קשר לוגי מוטעה, שלפיו אוכל יכול לשמש גורם מפצה, אנו פונים אליו ברגעים אלו כמענה, אוכלים ועולים במשקל.
כשאנו בוחנים את העולם סביבנו, אנו מעניקים לכל אירוע או חוויה תבנית מחשבתית מסוימת. אנו שופטים את האירועים בחיינו בהתאם לתבניות חשיבה אלו וכך גם חווים אותם. תבניות חשיבה אלו מוטמעות בנו עם השנים והופכות
דפוסי חשיבה מוטעים הם "הרגלי חשיבה" שגויים שאימצנו לעצמנו והוטמעו בנו עם השנים. השימוש היום-יומי בהם מוביל לניתוח מוטעה של אירועים שבהם אנו נתקלים במהלך החיים.
לדפוסי החשיבה המוטעים מספר מאפיינים:
1. הם מורכבים ממחשבות שבאופיין נוטות לבקר ולשפוט את האירועים או את מעשינו באור שלילי, וכך משפיעות על החוויה הפנימית שלנו.
2. מחשבות אלו נוטות לחזור על עצמן באופן קבוע באירועים דומים נוספים בחיים, כלומר נוצרת תבנית חשיבה חוזרת אשר גורמת לנו לחוות מגוון מצבים דומים באופן שלילי. כך מתמלא עולמנו הפנימי אט אט באפרוריות.
3. מחשבות אלו נוטות לחלוף במוחנו במהירות כה רבה עד כי קיימים אירועים רבים שבהם אנו חווים הרגשה רעה אך לא ברור לנו מה מקורה. אנו אומרים באמת ובתמים: "לא חשבנו על כלום, לא ברור לנו מה הגורם לתחושה הרעה". אנו לא מודעים לכך שמחשבות אלו מבזיקות במוחנו ומקושרות לתבנית חשיבה שלילית, וכך ההרגשה השלילית אינה מאחרת לבוא.
מציאת דבר שלילי מתוך מכלול נתונים קיימים והתמקדות בו בתוך התעלמות מהמכלול כולו, עד מצב שבו אנו "צובעים לעצמנו את המציאות בצבעים כהים". לדוגמה: רחל קיבלה ממנהלת בית הספר שבו היא עובדת שבחים רבים על אופן תפקודה בעבודה. ואז ביקשה ממנה המנהלת להוסיף שעת חזרה לילדים שמתקשים להבין את החומר הנלמד.
רחל חזרה מאוכזבת לביתה וסיפרה לבעלה שכנראה התבקשה על ידי המנהלת לערוך שעת לימוד נוספת לתלמידים הזקוקים לשיעור תמיכה מפני שאינה מורה טובה מספיק. רחל סיננה את כל השבחים שקיבלה, ניתחה באופן שגוי את כוונת המנהלת והתמקדה רק בנקודה זו. כתוצאה מכך חוותה רחל תחושות החמצה, תסכול ודכדוך.
נטייה להסיק מסקנות כוללניות על סמך נתונים מועטים בתוך התעלמות מיתר הנתונים. אנו מפרשים אירוע שלילי כדבר מתמשך לעד. לדוגמה: "זה תמיד קורה לי", "אני אף פעם לא אצא מזה"...
חלוקת העולם (אנשים, התנהגויות, חוויות, תוצאות וכדומה) לשתי קטגוריות קוטביות בתוך התעלמות מדרגות הביניים. כאשר דברים אינם נעשים בצורה מושלמת, אנו רואים את עצמנו ככישלון או כחסרי חשיבות. לדוגמה: תלמיד נכשל במבחן מסוים וחושב, "אני כישלון". אדם לא התקבל לראיון עבודה מסוים חושב, "אני לא שווה או לא מוצלח".
אנו קובעים לעצמנו בסיטואציות מסוימות בחיים כי אנו חייבים או מוכרחים, כלומר אנו בטוחים כי החיים אינם יכולים להימשך אלא אם כן עשינו את מה שקבענו, או שהעתיד אינו יכול "להתקיים" אם לא נצליח בדבר כלשהו.
דוגמאות: "אני חייב להצליח בכל דבר", "אני צריך להיראות מושלם", "אני חייב לסיים את העבודה בצורה מושלמת, אם לא העבודה לא שווה", "הייתי חייב להתנהג אחרת". במצבים אחרים אנו נוהגים לשפוט את הסובבים אותנו בדפוס זה וכך למצוא פגמים במעשיהם. לפעמים אנו כועסים על הסובבים אותנו כיוון שאינם עומדים בקריטריונים או בנורמות המקובלות עלינו וקובעים שהם אינם חושבים באופן הנכון. התוצאה: אנו יוצרים לעצמנו רף או קושי שמקשה על תפקודנו ועל הקשר הבין-אישי שאנו יוצרים.
התייחסות למחשבות (בעיקר בעלות אופי שלילי) כאילו הן עובדות קיימות, מבלי שטרחנו לבדוק את אמיתותן. קיימות בעיקר שתי מחשבות מוטעות ב"קפיצה למחשבות":
קריאת מחשבות: "אני בטוחה שהוא חושב עלי ש..." בוס מתהלך זעוף וכעוס. המזכירה: "הוא בטוח עומד לפטר אותי".
ראיית הנולד: "אם אצא לבילוי כנראה לא איהנה, לכן עדיף להישאר בבית". "אין סיכוי שהוא ירצה אותי, בשביל מה להכיר אותו".
הקטנה או העצמת אירועים, חוויות, מצבים בחיים. לדוגמה: "בטח האנשים באירוע יראו אותי במצב כזה ויגידו ש...". קיבלתי אמירת הערכה מהבוס על עבודתי – "בטח הוא לא באמת התכוון לכך". הדופק שלי מואץ – "אני מאבד שליטה", "זה הסוף שלי".
מתן הגדרות מוחלטות, תוויות והתייחסות אליהן כאמת אבסולוטית לגבי עצמנו, לגבי אחרים ועל העולם. דוגמה: אדם שנפגע אומר, "העולם הזה אכזר, אנשים רעים".
אנו נוטים לדחות את החוויות החיוביות, את ההתנסות החיובית, ולהתמקד בשלילי מתוך גישה שהחיובי לא נחשב ולשלילי משקל רב יותר. דוגמאות: "אין בי שום דבר חיובי", "כאשר אני מביט על חיי אני רואה רק כישלונות". אנשים בעלי נטייה לראות את "חצי הכוס הריקה" מתמקדים באופן מוגזם בפגמים שלהם ובמה שלא הצליחו להשיג ומבטלים את הצלחותיהם.
לקיחת אחריות עצמית על דבר שאיננו אחראים לו או אחראים במידה מועטה. דוגמאות: "אני אשמה בכך שבעלי בגד בי", "בגללי העסק קרס", "אולי לא טיפלתי מספיק בחוליוֹ של בעלי ולכן הוא נפטר".
התייחסות לרגשות ותחושות שאנו חווים כאילו הם הוכחה למצב במציאות. דוגמה: אישה המרגישה שהבוס לא סובל אותה קובעת, "בטוח שהוא לא סובל אותי". אדם חרד ממעליות חש בהיכנסו למעלית דופק מואץ והרגשת מחנק ולפיכך קובע: "ידעתי שמסוכן במעלית".
נא להמתין לטעינת התגובות
