המומחים נגד החיסון לסרטן צוואר הרחם
רק לפני שנה הוחלט להתחיל בחיסון בנות ישראל נגד סרטן צוואר הרחם בשנת 2011, אבל כבר עכשיו קוראים מומחים במשרד הבריאות לבטל את המהלך. הסיבה: זני הנגיף הגורמים למחלה ופעילים בארץ אינם רגישים לחיסון, ורמת התחלואה בארץ נמוכה ביחס לשאר העולם. משרד הבריאות בתגובה: הנושא בדיון
החיסון נגד סרטן צוואר הרחם אושר לראשונה ביוני 2006 על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקני לשימוש בנשים בגילאי 9 עד 26, והושק במדינות המערב ובישראל בקמפיין נרחב.

בחוות דעת שהעבירה מנהלת היחידה לחקר בריאות האישה במכון גרטנר, ד"ר ליאת לרנר-גבע, למועצה הלאומית למיילדות וגינקולוגיה נקבע: "לאור הידוע עד כה יש מקום לחסן רק נשים שבהן הוכחה יעילות החיסון. כיסוי חיסוני לאומי במסגרת בית הספר כרוך בעלויות גבוהות, וחיסון פרטני יכול להיות מומלץ באחריות רופאים בקהילה".
לרנר-גבע קבעה עוד כי מתן החיסון כבר מגיל 9 אינו מתאים למציאות הישראלית, שכן בארץ נערות מתחילות לקיים יחסי מין בגילים מאוחרים יותר ביחס לעולם המערבי.

"בארץ לא בוצע עד כה מחקר מקיף לזיהוי זני הנגיף הגורמים למחלות בצוואר הרחם", נקבע בפרוטוקול הדיון, ואחת ההערכות שעלתה היא כי החיסון לישראליות יהיה יעיל יותר נגד יבלות ונגעים בצוואר הרחם מאשר נגד סרטן.
"אני מברכת על פיתוח חיסון למחלה שעלולה להתפתח לגידול סרטני, אך אינני סבורה שכיום נכון לחסן באופן גורף את בנות ישראל נגד סרטן צוואר הרחם", אמרה ד"ר סיגל סדצקי, מנהלת היחידה לאפידמיולוגית סרטן במרכז גרטנר. "הכנסת החיסון לסרטן צוואר הרחם לתוכנית החיסונים הלאומית בבתי הספר כרגע דומה למצב של עגלה שרצה לפני הסוס. בישראל יש מספר שנותר קבוע לאורך השנים של חולות בסרטן צוואר הרחם, וכשהנזק המספרי כל כך קטן, מתעוררת השאלה
לעומתה , בקהילת הגינקולוגים יש שנחלצים להגן על החיסון. "בכל שנה יש 50 עד 70 נשים שמתות מהמחלה. גם ממחלת החצבת יש עשרות מקרי תמותה בשנה, אך אף אחד לא טוען שאין צורך להכניס את החיסון. דווקא כאן יש התנגדות", טוען פרופ' יעקב בורנשטיין, מנהל מחלקת נשים ויולדות בבית חולים נהריה וחבר הנהלת האיגוד הבינלאומי למחלות צוואר הרחם.
"לזני הנגיף הפעילים בארץ אין קשר להחלטה אם לחסן. החיסון נותן מענה כנגד הזנים האגרסיביים 16ו-18, שעשויים לחולל את סרטן צוואר הרחם".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "הסוגיות שמועלות בכתבה נדונו בוועדה המייעצת למחלות זיהומיות ולחיסונים. הוחלט לתת לחיסון זה עדיפות אחרונה להכללה בתוכנית חיסוני השגרה, לאחר הכנסת החיסונים האחרים הקיימים היום בשוק. הסוגיה תידון בוועדה לפני החלטה על הכללתו של כל חיסון, ובתוך כך גם של החיסון הזה".
ד"ר יואב שכטר מחברת "מרק", יצרנית החיסון "גרדסיל", מסר בתגובה: "מספר רב של מדינות, בהן ארה"ב, אוסטרליה וקנדה, הכלילו את החיסון בשגרת החיסונים, ואנו מקווים כי גם משרד הבריאות בישראל יאפשר זאת".
נאוה עינבר, יועצת התקשורת של חברת "גלקסו", יצרנית החיסון "סרווריקס", מסרה : "אסטרטגיית החיסונים בישראל מיועדת למנוע התפרצות של מחלות גם אם מדובר במספר מקרים מועט. מדי שנה מתגלים בישראל עד שני מקרי מוות מאבעבועות רוח, ובכל זאת החיסון למניעת המחלה אושר".