כאב שמסתיר דכדוך: איך מזהים דיכאון חלקי?
דיכאון רציני שעובר על מישהו אפשר לזהות, אבל יותר קשה לשים לב למישהו ש"סוחב" דיכאון חלקי. מה עושים?
קצת יותר מ-1 מ-10 אנשים יסבול מדיכאון קליני במהלך חייו, נשים פי שניים מגברים. 60% מבין הסובלים מדיכאון חשים גם בתסמיני כאב, לעיתים כזה שמקשה על שגרת חייהם.
אבל דיכאון קליני אינה הבעיה היחידה. אנשים רבים "סוחבים" מצב של דיכאון חלקי: מצב רוח פחות טוב עם חוסר חשק, המלווה גם הוא בסימנים גופניים. דווקא בגלל שהדיכאון אינו כה חמור, ופוגע רק ברמת האושר, אנשים אלו אינן מגיעים לטיפול ולא מקבלים פתרון לבעייתם.
באופן גס ניתן לחלק את סוגי הכאב באופן הבא:
- חרדה: כאבים הנובעים ממתח בשרירים, כאבי גב, קשיים בנשימה, בעיות עיכול, כאבי בטן ותופעות שונות בעור
- דיכאון: לצד הכאבים המעידים על חרדה, מתווספים גם כאבים בראש, בכתפיים ובגפיים.
רבים מאיתנו מתקשים מאוד לתת לכאב משמעות נפשית ולהבין שמקורו של הכאב הוא בנפש. אחרי הכל, האדם עצמו חש את הכאב בבטן או בגב.
לא פעם נתקלים הפסיכיאטרים במטופלים שלקח להם זמן רב להגיע להבנה הזו, ובינתיים הם עברו בין אורתופדים לגסטרואנטרולוגים, עד שהגיעו לטיפול הנפשי. אדם שסובל מכאבים לא אמור לדעת ממה נובע הכאב שלו. זה בדיוק תפקידו של הרופא. בשנים האחרונות נעשה ניסיון לשפר את הכשרתם של רופאי המשפחה, על מנת שיוכלו לאתר בעיות כאלה ולמצוא להן פיתרון.
הטיפול שניתן במקרים של דיכאון וחרדה נחלק לשניים: תרופתי ושיחתי.
מגוון התרופות היעילות לטיפול בדיכאון וחרדה ובכאב הוא עצום. מבחינה ביולוגית, הנוירוטרנסמיטורים (המוליכים העצביים המאפשרים העברת מסרים בין תאי העצב במוח) המעורבים בדיכאון ובחרדה הם סרטונין ונוראדרנלין, והתרופות נוגדות הדיכאון והחרדה משנות את הרמות של אחד או שניים מהנוירוטרנסמיטורים הללו.
התרופה סימבאלתה היא היחידה עם התווייה לטיפול בדיכאון או חרדה ביחד עם טיפול בכאבים פיזיים. היא משפיעה על הסרוטונין והנוראדרנלין. גם התרופה אפקסור פועלת על שני הנוירוטרנסמיטורים, אך היא אינה מיועדת לטיפול בכאב. תרופות יעילות אחרות הן ציפרלקס, סרוקסט ופבוקסיל, המשפיעות על ספיגתו של הסרטונין.
מבין הטיפולים הבנויים על שיחה, הטיפול הקוגניטיבי נחשב לאחד היעילים נגד דיכאון, חרדה
בטיפול בונים עבור המטופל סדר יום עשיר ומלא ככל שניתן, בהתאם ליכולתו. סדר היום כולל יציאה לעבודה (בין אם בתשלום ובין אם בהתנדבות), פעילות גופנית, פעילות העשרה, קיום זוגיות נכונה ויחסי משפחה תקינים והקפדה על יציאות סדירות לבילויים.
גם בדיכאון וגם בחרדה, ללא שגרה עשירה המטופל עלול למצוא את עצמו בסופו של דבר במחשבות אינסופיות על מצבו. במקרה של חרדה, סדר יום מאורגן מסייע למטופל להתגבר על ההימנעות מפעילויות שונות הנובעת מהחרדה עצמה.
לעיתים, הטיפול שמתאים יותר אינו קוגיניטיבי אלא דווקא טיפול פסיכולוגי רגשי. טיפול כזה נותן לא רק מענה פרקטי, כלומר, כיצד להתמודד כעת, אלא גם פותח חלון להבנה רחבה יותר של המטופל ומצבו.
ד"ר אילן טל הוא פסיכיאטר מומחה ומנהל מרכז "טל"
נא להמתין לטעינת התגובות
