המדינה חירשת: המימון לא מספיק לרכישת מכשירי שמיעה

בזכות ההתפתחות הטכנולוגית האמירו מחירי מכשירי השמיעה החדשים לילדים לכ-20 אלף שקל, אבל הסיוע הממשלתי נותר על אלפי שקלים בודדים. התוצאה: הילדים נשארים מנותקים מהחברה והתפתחותם נפגעת. "התחושה שהמדינה מפקירה את החירשים"

תומר ולמר | 14/4/2010 10:54 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
אוכלוסיית החירשים ולקויי השמיעה בישראל נתונה בשנים האחרונות בבעיה קשה: בעוד מחיריהם של מכשירי השמיעה קפצו במאות אחוזים, מסרבת המדינה לעדכן את סכום המימון הממשלתי. התוצאה: חירשים רבים, ובמיוחד הורים לילדים חירשים, נמנעים מלרכוש מכשירים חדשים במקום אלה שכבר בלויים מרוב שימוש, דבר הגורם להם בעיות בדיבור ובהתפתחות השכלית.
רוית ובנה לקוי השמיעה
רוית ובנה לקוי השמיעה צילום: מקס ילינסון

החירשים בישראל נאלצים להתמודד לא רק עם בעיות השמיעה, אלא גם ובעיקר עם מצוקה כלכלית קשה שמאלצת רבים מהם לוותר על האפשרות לשמוע את הנעשה סביבם.

בעבר, עלות מכשיר שמיעה אנלוגי עמדה על כ-3,000 שקל בממוצע למכשיר, כשבמסגרת סל הבריאות נקבע כי ילדים יהיו זכאים למימון של עד כ-3,500 שקל למכשיר, ואילו מבוגרים קיבלו כאלף שקל בלבד, כ-30% מעלות מכשיר בודד.

לטענת ארגוני החירשים, על אף שבמשך השנים חלו שיפורים טכנולוגיים רבים בתחום ומחיריהם של מכשירי השמיעה קפצו במאות אחוזים, המדינה נמנעת מלעדכן את גובה המימון. כיום, בעקבות המעבר לעידן הדיגיטלי, המאפשר לקלוט תדרים באיכויות ובעוצמות גבוהות ביותר, עלותו של מכשיר שמיעה ממוצע מתחילה מ-10,000 שקלים ובדרך כלל קרובה יותר לסכום עתק של 20 אלף שקל.
קולם לא נשמע

ואם לא די בכך, בכל שלוש שנים יש להחליפו במכשיר חדש. לכך יש להוסיף רכישת עזרי שמיעה נוספים, כמו מכשירי FM המיועדים לכיתות הלימוד, שעלותם אלפי שקלים נוספים בשנה.

לטענתה של גלית כספי כהן, מנכ"לית מיח"א (מחנכי ילדים חירשים), הורים רבים לילדים חירשים בישראל נאלצים לשלם מכיסם לא פעם עשרות אלפי שקלים מדי שלוש שנים לרכישת מכשירים חדשים, אך מקבלים בתמורה מהמדינה החזר של אלפי שקלים ספורים בלבד. בעקבות כך פנו לאחרונה ארגוני החירשים בדרישה למשרד הבריאות שיתערב בנושא ויסייע למצוקת החירשים.

בישראל חיים כ-600 אלף בעלי לקויות שמיעה בדרגות שונות,

שמרביתם חייבים להרכיב מכשירי שמיעה באופן קבוע. הדבר נכון בעיקר אצל תינוקות וילדים קטנים, אשר ללא מכשירי השמיעה נפגעת התפתחותם, והם עלולים לסבול בעתיד מבעיות בדיבור, בהתפתחות השכלית ובקשיים ביצירת קשרים חברתיים.

כך במקרה של רוית, אם חד הורית לילד לקוי שמיעה בן שש מצפון הארץ, שהתקשתה לגייס 11 אלף שקל לרכישת מכשיר חדש לבנה, ובלית ברירה נאלצה לשלוח את הילד לגן במשך כחצי שנה ללא מכשיר שמיעה תקין. "העלויות על מכשירי השמיעה הן כיום אסטרונומיות, והתחושה היא שהמדינה מפקירה את אוכלוסיית החירשים - שקולם ממילא אינו נשמע", אומרת רוית.

משרד הבריאות: פועלים להגדלת המימון

עידו גרנות, מנכ"ל עמותת בקול לכבדי שמיעה ומתחרשים, לא רכש לעצמו מכשירי שמיעה חדשים כבר חמש שנים. "ללא מכשירי השמיעה אני מנותק מהסביבה", מספר גרנות, "אבל לצערי, כיוון שאין לי אפשרות לגייס 15 אלף שקל לשני מכשירים, אני נאלץ להיעזר במכשירים מיושנים ולא תקינים".

"מכשירי שמיעה הם לא מותרות, אלא צורך קיומי של אנשים בעלי לקויות שמיעה", מסכם ד"ר אופיר הנדזל, מומחה לבעיות אוזניים בבית החולים איכילוב בתל אביב.

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "על פי התוספת השלישית בחוק בריאות ממלכתי משרד הבריאות משתתף במימון מכשירי שמיעה לילדים עד גיל 18 על פי תקרות השתתפות מרביות שנקבעו. ההחזר הוא עד 3,500 שקל עבור מכשיר שמיעה לילד עד גיל 18, ו-5,500 למכשיר FM.

"האזרח משתתף ב-25% מתקרת ההשתתפות. הפטורים מהשתתפות עצמית זכאים למלוא תקרת ההשתתפות. סגן השר יעקב ליצמן פועל במטרה להגדיל את סכום השתתפות משרד הבריאות במימון רכישת מכשירי השמיעה".

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים