סרטן צוואר הרחם: מה שכל אישה צריכה לדעת
כל אישה פעילה מינית עלולה ללקות בזיהום במהלך חייה. במקרים רבים, ניתן לטפל במחלה אם התגלתה מוקדם
לרוב מופיעים התסמינים רק בשלבים המתקדמים של המחלה. בשלב המוקדם יכולים להופיע כאבים וגינליים, דוגמת כאב מתון בזמן קיום יחסי מין והפרשות וגינליות.
בשלבים המאוחרים יותר של המחלה עלולות להתפתח גרורות בבטן, בריאות ובמקומות נוספים שיובילו לחוסר תיאבון, איבוד משקל, עייפות, כאבים באגן, בגב וברגליים, נפיחות, דימום כבד מהנרתיק, דליפת שתן ושברים בעצמות באיזור האגן.
הטיפול האפשרי במחלה כולל בשלבים המוקדמים ניתוח במסגרתו מבצעים כריתה מקומית של הנגע. בשלבים המתקדמים ההתמקדות היא בכימותרפיה ובהקרנות. בשנים האחרונות הצליחו מדענים לגלות שסרטן צוואר הרחם נגרם לרוב על ידי נגיף הפפילומה האנושי (HPV).
מדובר בקבוצת נגיפים הכוללת למעלה מ-100 זנים, מהם כ-30 מועברים במהלך מגע מיני ושניים מתוכם, זנים 16 ו-18, הם גורמים שכיחים להיווצרות סרטן. הנגיף מועבר על ידי מגע דרך העור באיזור איבר המין, גם ללא קיום יחסי מין מלאים. קונדומים הם אמצעי הגנה יעיל, אך אינו מספק הגנה מלאה עבור נשים מפני נגיף הפפילומה האנושי.
עד 70% מהנשים יידבקו בנגיף בשלב כלשהו במהלך חייהן. זיהום קודם לא מגן מפני זיהומים עתידיים, ולכן כל אישה נשארת בסיכון להדבקה בנגיף כל חייה. נשים עם בני זוג רבים, או כאלו שמקיימות יחסי מין עם גברים להם היו שותפות רבות, נמצאות בסיכון גבוה לחלות.
כיום, לאחר שהמדע גילה את הגורם לסרטן, החל החיפוש אחר חיסון לווירוס. כך נוצר לראשונה חיסון נגד הסרטן. כיום קיימים חיסונים חדשים המסוגלים למנוע זיהומים של זני נגיף הפפילומה, הגורמים למרבית מקרי סרטן צוואר הרחם.
החיסון נמצא יעיל במניעת נגעים טרום סרטניים וסרטניים, הנגרמים על ידי נגיף הפפילומה. לא מדובר בחיסון חי, כי אם בתהליך החדרת חלבון מסוים מהקופסית החלבונית המגנה על הנגיף לפטרייה
הזמן הטוב ביותר לקבלת חיסון הוא גיל ההתבגרות, בשלב שלפני תחילת קיום יחסי מין. כל אישה פעילה מינית עלולה ללקות בזיהום במהלך חייה, לכן כל אחת, צעירה או מבוגרת, תצטרך לקבל את ההגנה שמספקת ההתחסנות.
קיימים שני חיסונים, האחד גרדסיל. הוא מגן מפני ארבעה זנים של וירוס ה-HPV: מספר 16 ו-18 האחראים ל-70% ממקרי סרטן צוואר הרחם, עם יעילות של 98% במניעת נגעים טרום סרטניים, והגנה כנגד זנים 6 ו-11 האחראים ל-90% ממקרי היבלות באיברי המין (קונדילומות), שנוטות לשוב גם לאחר הסרתן.
במחקרים קליניים נמצא כי הגרדסיל יעיל ב-99% במניעת היווצרות היבלות הנגרמות מזנים אלו. החיסון ניתן בגילאים 26-9 בשלוש מנות, בהפרשים של חודשיים עד שישה חודשים מהמנה הראשונה.
החיסון השני הוא הסרווריקס שמגן נגד שני זנים בלבד: 16 ו-18. החיסון מונע נגעים טרום סרטניים הנגרמים על ידי זנים אלו ביעילות של כ-93%. החיסון ניתן לטווח גילאים רחב יותר, בין 45-10, כך שניתן לחסן גם נשים מבוגרות, וחסרונו בכך שאינו מספק הגנה מפני יבלות באיברי המין. את שני החיסונים ניתן לרכוש ב-50% הנחה בביטוחים המשלימים של כל קופות החולים, ועלותם היא כ-1,000 שקלים למתחסנת.
על אף החיסון, האישה נדרשת לבצע בדיקה שגרתית של משטח צוואר הרחם, PAP, כדי לחפש אחר שינויים טרום סרטניים שנוצרים על ידי זנים שלא מכוסים על ידי החיסון. בדיקת הפאפ היא בדיקת סקר, כלומר כזו שאינה מסוכנת ומבוצעת בנשים בריאות שאינן חשות בסימני מחלה בתדירות מסוימת, במטרה לגלות שינויים טרום מחלתיים בשלב שבו לרפואה יש טיפול שכנגד.
הבדיקה מאתרת תאים לא פגומים בצוואר הרחם. מקרים רבים ניתנים לטיפול כשהם מאובחנים בשלב מוקדם. ישנן המלצות שונות באשר לתכיפות ביצוע הבדיקה, בהתאם לאיגודים הרפואיים השונים. ארצות שונות מבצעות את הבדיקה בנשים אחת לשלוש או חמש שנים, ובאחרות היא מתבצעת מדי שנה.
ובכל זאת, ראוי לציין כי למרות העליה היחסית בשיעור סרטן צוואר הרחם בישראל ב-20 השנים האחרונות, עדיין מדובר במספר נמוך יחסית. כמה מן התיאוריות קושרות את ההגנה מפני הווירוס ומהסרטן שנוצר לברית המילה.
הכותב הוא מומחה לרפואת משפחה במכבי שירותי בריאות ומומחה לגמילה מעישון - מנהל פורום "כיצד להיגמל מעישון" באתר doctors
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם