איך תזהו אם ילדכם נדבק במחלת הפה והגפיים?
לאחר שעשרות ילדים הגיעו לבית החולים הלל יפה כשהם חולים במחלת הפה והגפיים, פרסם המרכז הרפואי הנחיות כיצד להימנע מהידבקויות

ד"ר עדי קליין, מנהלת מחלקת הילדים בבית החולים הלל יפה, הסבירה כי מחלת הפה והגפיים מגיעה בדרך כלל בעונת הסתיו ומועברת באמצעות רוק או מגע במשטחים מזוהמים וככל הנראה מסתובבת בין גני הילדים באזור.
"מדובר במחלה ויראלית הנגרמת על ידי וירוסים מקבוצת האנטרו-ווירוס, ששמה ניתן לה בשל הגורמים המאפיינים אותה, פריחה ושלפוחיות בכפות הידיים והרגליים המלווה בגרד, ובהמשך, פצעים כואבים בפה ובחך (אפטות)", מסבירה ד"ר קליין.

"ישנם דיווחים כי חלב עיזים מקל גם הוא על הטיפול באפטות בפה", מציינת ד"ר קליין, "אך אין לכך הוכחה מדעית. בכל מקרה, אין מניעה לנסות שיטה זו, כל עוד עושים שימוש בחלב מפוסטר". עוד חשוב לדעת, כי הנגעים בידיים וברגליים יעברו מעצמם. לכן, יש להימנע בהתעסקות מיותרת בפצעים אלו בכדי למנוע זיהום משני.
הקושי שיוצרים הפצעים בפה לאכול ולשתות הוא הסיבה שמביאה בסופו של דבר את הילד לקבלת טיפול רפואי בחדר מיון – החשש מהתייבשות. בעניין זה, מבקשת ד"ר קליין מההורים להיות עם "היד על הדופק".
"יש לעקוב אחר מתן השתן של הילד ולהקפיד על שתייה מרובה. במידה שילד מסרב לשתות לאורך זמן, יש לפנות לקבלת טיפול רפואי שיכלול עירוי נוזלים. זוהי אמנם מחלה הנחשבת קלה, אך קיימת האפשרות, הנדירה, לסיבוכים שיביאו לדלקת קרום המוח", אמרה ד"ר קליין.
המחלה מועברת במגע עם משטח מזוהם, ברוק, ובמקרה של תינוקות – במגע עם צואה בחיתול (הווירוס קיים גם בצואה). לכן חשוב להקפיד על רחיצת ידיים והיגיינה כדי למנוע הידבקויות. "יש לציין", מסבירה ד"ר קליין, "כי המחלה היא יותר מחלת ילדות, בעיקר משום שרוב המבוגרים לקו בה בצורה כזו או אחרת בגיל ילדות ופיתחו נוגדנים. בכל מקרה, מבוגרים שלוקים במחלה, יקבלו אותה, לרוב בצורה קלה בלבד".
באשר לחזרה לגן, ד"ר קליין ממליצה להתייעץ עם הרופא המטפל על הזמן הנכון, שכולל מצב בו הילד אינו מידבק עוד, וכמובן כאשר החום יורד ומצבו הפיזי של הילד מאפשר זאת.
"מדובר במחלה שאופי תסמיניה יותר מציק ממסוכן", מסכמת ד"ר קליין. "הילדים שאושפזו במחלקה, היו במצב קל ונזקקו לתמיכת נוזלים בעיקר כי סירבו לשתות ולאכול והגיעו לכדי התייבשות. אלו שוחררו לביתם לאחר כיממה. מה שחשוב הוא, כמעט כמו בכל מחלה ויראלית – לשמור על היגיינה כדי לנסות ולהימנע מהדבקה, ובמידה שאכן מתרחשת הדבקה לעקוב אחר משק המים של הילד עד להיעלמות הנגעים ועימם המחלה".