עצות לשמירת הבריאות של בני הגיל השלישי בחורף

החורף מאתגר בריאותית את כולנו אך בעיקר את בני הגיל השלישי שסובלים משלל מחלות הקשורות אליו. ראיון עם המומחית ד"ר לאה אהרוני, על הדרכים בהם נסייע למבוגרים לעבור את העונה בשלום

אסף גולן | 2/11/2014 11:54 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
תגיות:
בני הגיל השלישי (65+) הינה קבוצה ההולכת וגדלה מדי שנה. כיום כ-10% מהאוכלוסייה בישראל הם בני למעלה מגיל 65. רבים מבני 65-70 עצמאיים  ופעילים. לעומתם, בני 70 ומעלה סובלים לעיתים מקשיים לשרת עצמם מחוץ לבית או נזקקים לעזרת מטפלים גם בתוך הבית. אוכלוסיה זו פגיעה במיוחד לסיכונים האורבים להם בחורף, כגון חשיפת יתר לקור עם ירידה בטמפרטורת הגוף עד כדי מכת קור בתוך הבית, נפילות, שפעת על סיבוכיה ומחלות אחרות בדרכי הנשימה. מערכת החיסון חלשה יותר באדם הזקן בהשוואה לשאר האוכלוסיה ולכן חשופה יותר למחלות. שפעת יכולה בקלות להפוך לדלקת ריאות ולאשפוז ממושך, והדבר בעייתי יותר כאשר מלכתחילה יש מחלות כרוניות ברקע. כאשר יש לזכור שככל שהגיל עולה, לעבר שנת ה- 80 ומעלה הרגישות לתופעות אלו גדלה יותר.
 
צילום אילוסטרציה: אלי דסה
נפגעים יותר ממחלות צילום אילוסטרציה: אלי דסה

עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

קיימנו ראיון עם ד"ר לאה אהרוני, מומחית בגריאטריה ורפואת משפחה על הבעיות של בני הגיל השלישי בדגש על אחת הבעיות המרכזיות שמתעוררות בגיל הזה: תזונה שאינה מספקת או אינה מאוזנת, שלעיתים מגיעה עד כדי תת תזונה. לדברי ד"ר אהרוני תופעה זו גורמת לסיכון גבוה יותר למחלות, לתחלואת יתר ואף לתמותה.

לדבריה "בתקופה זו יש חשיבות יתרה לשמירה על משקל יציב ולצריכה תזונתית מאוזנת, על מנת לספק לגוף את צרכיו הפיזיולוגיים ולתמוך במערכות התפקודיות ובמיוחד במערכת החיסון. חשוב גם לזכור שבחורף יש נטייה לדכאון, שיכול להוביל לחוסר תאבון, אשר עלול לגרור למצב של תזונה חסרה ולא מאוזנת לאורך שבועות".

המפתח נמצא אצל המשפחה

לדברי ד"ר אהרוני "המפתח להצלחה בטיפול בתת תזונה או בסיכון תזונתי בגיל השלישי נמצא בידי בני המשפחה והסביבה הקרובה לאדם הזקן. הטיפול במרבית המקרים מתחיל קודם כל אצל בני המשפחה – באיתור הבעיה או אף מניעתה במידת האפשר מלכתחילה. במקרים של חשד לסיכון תזונתי או תת תזונה צריך להתייעץ עם רופא המשפחה אך לבני המשפחה תפקיד מכריע במניעה, באיתור ובהתערבויות לטיפול במצב".

עד כמה שכיחה תת תזונה בגיל המבוגר ומה משמעותה?
תופעת התת תזונה בקרב בני הגיל השלישי נמצאת במגמת גדילה מדאיגה ביותר בעולם המערבי. בישראל נמצא שכ-25%  מהקשישים הגרים בקהילה נמצאים בסיכון תזונתי, כ-10% מתוכם נמצאו בתת תזונה. כ-44% מבני הגיל השלישי, המאושפזים במחלקות הפנימיות, נמצאו בסיכון לתת-תזונה או בתת-תזונה.

ד"ר אהרוני מוסיפה כי לתת תזונה ותזונה לא מאוזנת בקרב בני הגיל השלישי מספר השלכות שליליות, כגון: פגיעה בתפקוד מערכת החיסון, ירידה ביכולת ההתמודדות של הגוף עם תהליך ההחלמה ממחלה, פציעה או ניתוח, עליה בשיעורי סיבוכים וזיהומים, הארכת זמן אשפוז ועליה בשיעורי התמותה. ניתן לאמר שקשישים בתת תזונה חולים יותר, מתאשפזים יותר, סובלים יותר מסיבוכים של מחלות זיהומיות או ניתוחים. כמו כן תפקודם ירוד יותר. כך נמצא, למשל שהצלחת שיקום אחרי שבר בצוואר הירך או אחרי שבץ תהיה פחותה יותר ותהליך ההחלמה ממושך יותר באנשים הנמצאים במצב תזונתי ירוד. 

מה זה תת תזונה?
תת-תזונה מוגדרת כחוסר איזון בין צריכה תזונתית לבין דרישה תזונתית של חלבון ושאר רכיבים תזונתיים, אשר משפיע על חילוף החומרים וגורם להפרעה בתפקוד, לירידה במסת הגוף, ולהשפעה שלילית על תוצאות קליניות. בין הסיבות המובילות לתת תזונה בקרב בני הגיל השלישי ניתן לציין מחלות, בין אם כרוניות או אקוטיות, נטילת תרופות הפוגעות בתיאבון או גורמות יובש בפה.
בעיות נוספות כגון בעיות בבליעה ולעיסה, לעיתים בעקבות מצב לקוי של השיניים והיגיינת פה ירודה. לסיבות חברתיות כמו בדידות, קושי ברכישת מזון והכנתו, מצב כלכלי ירוד יש מקום מרכזי גם כן בהתפתחות תת תזונה בזקנה.
 

ראובן קסטרו
עונה שגורמת לדכאונות ולחוסר תיאבון. סופות ברקים ראובן קסטרו

תשומת לב מיוחדת יש לתת לאנשים במצב נפשי ירוד כמו אנשים הסובלים מדיכאון, ניצולי שואה, אנשים העוברים חווית שכול. במצבים אלו לעיתים קרובות מתפתחת הזנחה עצמית הגוררת צריכה תזונתית לא מספקת וירידת משקל. קבוצה אחרת של קשישים הדורשת מודעות של בני המשפחה לתזונה ואכילה הם אנשים הסובלים מבעיות זיכרון, ירידה קוגניטיבית ומחלות כגון דמנציה או אלצהימר. באוכלוסיה זו שכיחה ירידת משקל .

כיצד אפשר לאתר את תופעת התת תזונה וכיצד לטפל בה?
המפתח להצלחה בטיפול בתת-תזונה מתחיל אצל בני המשפחה והסביבה הקרובה של בני הגיל השלישי. יש לשים לב ל: ירידה  כללית בתיאבון, ירידה בחיוניות, תלונות על חולשה, עייפות,סימני דיכאון. כמו כן יש לשים לב לשינוי בלבוש: האם הבגדים או התכשיטים רפויים על הגוף? האם שעון יד למשל רופף מבעבר?, האם אנו מבשלים להם את התבשילים האהובים עליהם ובכל זאת הם לא אוכלים? האם האוכל נשאר במקרר? או האם יש אוכל במקרר? סימנים אלה מהווים תמרורי אזהרה עבור המשפחה והסביבה הקרובה וכאן המקום להתערב בהתנהלות היומיומית וליזום קבלת עזרה וטיפול.

יש נוריות אזהרה בתחום?
מומלץ לבחון שלוש סוגיות שיסייעו לאבחן האם קיים סיכון לתת-תזונה: האם ההורה נמצא בתת-משקל? - עפ"י מדד  BMI Body Mass Index) הוא מדד מסת הגוף הנותן הערכה כמותית האם אדם נמצא במשקל תקין, בעודף או בתת משקל), בגיל המבוגר כאשר ערכו מתחת ל-23 קיים סיכון לתת תזונה.

שאלה נוספת היא האם ההורה איבד משקל באופן בלתי רצוני? דהיינו 5% מהמשקל ב-3 החודשים האחרונים או 10% מהמשקל בחצי השנה האחרונה. באופן מעשי ירידת משקל של כ2-3 ק"ג ויותר, תוך מספר שבועות כבר צריכה להוות סימן אזהרה הדורש התערבות לבלימת התהליך.
כמו כן על בני המשפחה לברר האם חל שינוי בתיאבון ההורה או האם חלה ירידה בצריכת המזון.

ד"ר אהרוני אומרת כי "אם התשובה לאחת מהשאלות שלעיל חיובית, יש להמשיך ולהעריך את הסטטוס התזונתי של המטופל כדי לתת לו את התמיכה התזונתית הנכונה".

כיצד מומלץ לטפל?
הטיפול הטוב ביותר הוא שמירה על משקל יציב ואכילה מאוזנת של מזון מגוון המכיל את כל אבות המזון החיוניים גם בזקנה. קשישים רבים ממשיכים בדיאטה שהומלצה להם לפני שנים רבות אך בשלב זה של חייהם לעיתים קרובות אין כבר צורך במשטר דיאטטי נוקשה. במקרים רבים משקל גופם כיום נמוך ממה שהיה לפני 20 שנה ולכן גם רמות הסוכר, הכולסטרול או לחץ הדם מאוזנים והדיאטה שהומלצה בעבר אינה מתאימה כיום. במקרים רבים אבחון תזונה לקויה/סיכון תזונתי נעשה רק לאחר התדרדרות המצב הרפואי והפיזי של המבוגר, כאשר היה ניתן למנוע זאת ע"י ערנות של הקרובים/הסביבה התומכת. יתרה מזאת, הקפדה על תפריט תזונתי מלא הייתה יכולה למנוע את ההתדרדרות ולסייע בהחלמה ובשיפור המצב של מערכות הגוף.

לדבריה "כאשר יש ירידת משקל או מצב תזונתי ירוד יש לפנות לרופא המשפחה אשר יבצע בדיקה גופנית מתאימה, ישלח בדיקות דם כלליות וישקול במידת הצורך בדיקות נוספות. כמו כן הפחתת תרופות במידת האפשר יכולה גם כן לעזור. בו זמנית צריך לדאוג לכך שהקשיש יאכל יותר אוכל. בשלב הראשון יש לדאוג לארוחות איכותיות בכמויות קטנות 5-6 פעמים ביום. צורת  ההגשה, בחירת מזונות מותאמים לטעם האישי, דרבון, אכילה בחברת אנשים נוספים, הוספת תבלינים, כל אלו דוגמאות פשוטות כיצד בני המשפחה יכולים לשפר את המצב התזונתי של האדם הזקן".

תוספי מזון כפתרון

בנוסף ניתן להיעזר ע"י הוספת מזון רפואי המהווה מקור להעשרה תזונתית מלאה ומאוזנת. מומלץ להשתמש בו כתוספת לתפריט הרגיל (כארוחת ביניים או כשתיה בין הארוחות או לפני השינה) או במידת הצורך כמקור תזונה יחיד. כאשר עולה הצורך בהעשרת התפריט באמצעות מזון רפואי, מומלץ להיוועץ גם עם דיאטנית אשר תסייע בבניית תפריט יומי בהתאם לצרכיו ויכולותיו של המטופל תוך שילוב נכון של מוצרי מזון הרפואי.

צריך לחכות להמלצה של גורם רפואי, על מנת להתחיל לצרוך מזון רפואי? התשובה היא לא. לא צריך לחכות לרופא כדי לזהות סימנים לסיכון תזונתי, או לירידה אפילו זמנית עקב מחלה או אשפוז. יש סוגי תוספים שניתן לרכוש ללא מרשם רופא ולהוסיף אותם לכלכלה היומית הרגילה. אצל אנשים הסובלים מסוכרת, אי ספיקת כליות או אי ספיקת לב כדאי להיוועץ בצוות הרפואי האם יש צורך במזון רפואי המותאם ייעודית למחלה שלהם.

נותנת הראיון ד"ר לאה אהרוני היא מומחית בגריאטריה ורפואת משפחה, גריאטרית מחוזית ומנהלת שירות גריאטרי בשירותי בריאות כללית במחוז חיפה וגליל מערבי, והיא יו"ר ראש החוג לגריאטריה בקהילה, עבור אבוט, יצרנית אנשור

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...