 |
/images/archive/gallery/120/831.jpg פיל ג'קסון.
צילום: AP  |
|
|
| פיל ג'קסון עזב את הלייקרס, שאקיל מבקש טרייד |
|
| המאמן נפגש עם נשיא הקבוצה ג'רי באס, והשניים הסכימו יחד על סיום עבודתו. שאקיל פותח פה: "פעם היתה פה קבוצה, היום לאף אחד לא אכפת" |
|
|
|
 | דפדף בספורט |  | |
ערן סורוקה
19/6/2004 15:57 |
|
|
|
|
|
|
|
"Can you hear, can you hear the thunder?" שאלה פעם להקת "גברים בעבודה", והלילה נשמעו קולות הרעמים מכיוון לוס אנג'לס. זה היה קולה של תחילת ההתפרקות של הדיינסטי שהטילה אימה על ה-NBA בחמש השנים האחרונות, כשבלילה אחד החליט המאמן המצליח ביותר בליגה לעזוב, והסנטר הטוב ביותר בליגה ביקש לראות את הדלת החוצה.
פיל ג'קסון, אחרי חמש עונות בלייקרס, אחרי שרשם שם שלוש אליפויות, אחרי שסיים את הקריירה עם אחוז ההצלחה הגבוה בהיסטוריה של מאמן, 72.5 מהמשחקים של קבוצתו, במהלך 14 עונות, הסתיימו בנצחונות – עוזב. הוא נפגש עם ג'רי באס, נשיא הלייקרס, ובהודעה רשמית של הקבוצה פורסם כי השניים החליטו יחד על סיום תפקידו במועדון.
"לדעתי האישית, ג'קסון היה המאמן הטוב ביותר בהיסטוריה של ה-NBA, והוא עשה עבורנו עבודה נפלאה בחמש השנים האחרונות, ואני אסיר תודה על כך" אמר באס. "לא רק שהוא העניק לנו שלוש אליפויות, הוא גם עזר לנו לבסס מחדש את מעמדנו כאחת הקבוצות הגדולות, אם לא הגדולה שבהן, בספורט האמריקאי. לא רק על המגרש, גם מחוצה לו היה תענוג לעבוד איתו". לפי אחת הגרסאות, אמר באס לג'קסון
שהוא לא מעוניין בו יותר, והציע לו את תפקיד נשיא הקבוצה, שאותו אמור ג'קסון לדחות.
"שלוש טבעות והזדמנות לאחת רביעית עושים מזה סוף חמוץ-מתוק, אבל עכשיו הגיע הזמן לעצור" הודיע ג'קסון באותה הצהרה רשמית. המאמן בן ה-58, שכונה "זן מאסטר" על שם שלוותו במהלך משחקים, סיים את הקריירה כשהוא חולק עם רד אורבך, מאמן בוסטון האגדי, את תואר המאמן המעוטר ביותר בכדורסל האמריקני. הוא זכה בשש אליפויות עם שיקאגו בולס בשנות התשעים לפני שעבר ללייקרס, ולכך מתווספות גם שתי אליפויות בהן זכה כשחקן ניו יורק ניקס. בשנה שעברה עבר ג'קסון ניתוח בליבו במהלך סדרת חצי גמר הפלייאוף נגד סן אנטוניו, בה נושלה הלייקרס מתואר האלופה.
כמועמדים להחליף את ג'קסון מדברים כרגע בלוס אנג'לס על ארבעה אנשים מהצוות המקצועי של הלייקרס – ג'ים קלמונס ושחקני העבר מייקל קופר, בריאן שואו וקורט ראמביס, שכבר שימש כמאמן הקבוצה לפני ג'קסון – וכן על רודי טומג'אנוביץ', ג'ורג' קארל ושם חדש שעלה הלילה: הנרי ביבי, מאמן מכללת דרום קליפורניה (USC, שם שיחק דייויד בלות'נטל) ואביו של רכז סקרמנטו, מייק ביבי.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
ג'קסון בסדרה מול דטרויט. הגדול בהיסטוריה? צילום: רויטרס
|
|
|
 |
|
 |
|
שאקיל: "לא רוצה להיות חלק מזה"
|
|
|
 |
|
|
|
לא יבש הדיו על הצהרת העזיבה של ג'קסון, ושאקיל אוניל, הכוכב הגדול ביותר של הלייקרס בתקופת ג'קסון, שזכה בשלושה תארי MVP של סדרת הגמר, ביקש לעזוב אף הוא. לאחר שביטל את ראיון סיום העונה שלו עם צוות הניהול של הלייקרס, אמר הבחור הגדול בראיון טלפוני: "אם הקבוצה הולכת בכיוון שאני חושב שהיא הולכת אליו, אני לא רוצה להיות חלק מהדבר הזה. הקבוצה הזו היא לא אני, היא לא פיל. היא קבוצה".
הדבר הזה, אליו מתכוון שאקיל, הוא פשוט מאוד. נשיא הקבוצה באס אמר מוקדם יותר השבוע שיעשה הכל כדי להשאיר את בראיינט ולהחתים אותו על חוזה מקסימום של 142 מיליון דולר לשבע שנים, וקרא לו "בן", כשהוא לא מצהיר דברים דומים לגבי שאק בן ה-32, לו נותרו שנתיים בחוזה בלייקרס. גם קופצ'אק אמר שאת בראיינט לא ייתן בטרייד, אבל ייתכן שאת שאקיל כן.
"כשג'רי ווסט הביא אותי לכאן, בקיץ של 1996, היה קונספט של קבוצה, וזה היה משהו שרציתי להיות בו. מאז שווסט עזב לממפיס, לאף אחד לא אכפת. היום זה נראה כאילו הם מנסים לגרום לאדם אחד להילחם באחר. אני אוהב את לוס אנג'לס, את השוטרים כאן, אבל כשקופצ'אק אומר שהוא מחכה לטרייד עבורי, הוא פשוט הופך אותי לשעיר לעזאזל של הקבוצה".
בתרגום פשוט: אם זו הקבוצה של קובי, במילותיו של מוכר הקסטות המפורסם, אני הולך.
"אני לא רואה אפשרות ששאק ישנה את דעתו" אמר הוראס גראנט, שמכיר את שאק הרבה זמן, ללוס אנג'לס טיימס. "הוא רציני לחלוטין. הייתי איתו באורלנדו, הם גמרו אותו. עכשיו זה אותו מצב. הוא הביא ללייקרס שלוש אליפויות, היו צריכים להתייחס אליו קצת יותר בכבוד, ולא רק מבחינה כספית". ואם שאקיל רוצה ללכת, לבאס יש כאב ראש רציני. לסנטר הדומיננטי ביותר בליגה בשני העשורים האחרונים, ואולי אי פעם, יש חוזה לעוד שנתיים בסכום פעוט של 27.7 מיליון השנה ובאיזור ה-30 מיליון בשנה הבאה. מכיוון שהלייקרס יצטרכו לקבל משכורות בסכום הזה כדי שיוכלו להעביר את שאקיל, זה לא הולך להיות קל. יעדים אפשריים של טרייד כזה הם אינדיאנה, אורלנדו, שם יש לשאק בית ושם החל את הקריירה, ואולי גם דאלאס. קבוצות שהגיעו קרוב לתואר בשנים האחרונות יכולות למצוא בשאק את סטיפת הדולרים החסרה ללירה, אבל למרות הביקוש הגדול לאיש הגדול, כל קבוצה בליגה יודעת שתצטרך לשלם עליו מחיר כבד.
|
|
|
|
|
|
|  | | שאקיל אוניל. "קופצ'אק הופך אותי לשעיר לעזאזל". צילום: רויטרס | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
