 |
/images/archive/gallery/179/658.jpg וואליד באדיר.
צילום: דני מרון  |
|
|
הגולש גיא ברק על הבעיה הגדולה של נבחרת ישראל: חיסרון בקשר אחורי קלאסי |
|
|
 | דפדף בספורט |  | |
הגולש גיא ברק 17/11/2004 12:08 |
|
|
|
|
 |
כתבה זו נכתבה בבוקר המשחק בין ישראל לקפריסין. כולי תקווה כי בסופו של דבר כתבה זו כלל לא תפורסם, נוכח הדברים שאכתוב, שיתבררו כדברי הבל לאחר המשחק.
לצערי, גרנט ועוד מאמנים ישראלים סובלים מתסמונת האילתורים שכה מאפיינת את האופי הישראלי בכלל. כולם מדברים על חסרונו של בניון או חשיבות קטן, אבל כל הפרשנים למיניהם שכחו לציין כי הבעיה של הנבחרת, בה' הידיעה, היא בקישור האחורי, שעה שהמאמן הלאומי בוחר להעלות למגרש הרכב בלי קשר אחורי קלאסי (דוגמת עבאס סואן למשל).
נכון לכתיבת שורות אלה, גרנט צפוי להעלות בהרכב את אבי נמני, אשר כישוריו כשחקן התקפי אינם במחלוקת, אך יכולתו להרוס התקפות ולרדת לגליצ'ים אינה מהמשובחות, בלשון המעטה. תוסיפו לכך את העובדה כי ואליד באדיר, המשחק לידו גם הוא איננו קשר אחורי קלאסי, שכן ואליד בעל אוריינטצית משחק התקפית, ותגיעו למסקנה כי אין לנבחרת בהרכב, קשר אחורי קלאסי דוגמת עידן טל, סואן וכו'.
לעיתים, הפרשנים לא שמים לב שטעויות בהגנה של הבלמים/מגינים נובעות מלחץ בלתי פוסק של התקפת היריב, המבטל לחלוטין את הקישור האחורי ולצערי זהו התרחיש הצפוי היום. תופעה? כן תופעה, תשאלו למשל את רוני לוי על השיבוץ התמוה של רביד גזל (קשר) כמגן ימני במשחק מכבי חיפה מול רוזנבורג ותבינו כי על משלמים מחיר יקר מאד. לא אכחיש כי לעיתים אילתורים מצליחים, אך לא לאורך זמן, ולדעתי לא בתפקיד מפתח בכדורגל המודרני שיש לקשר האחורי. בהצלחה לנבחרת, יהא ההרכב אשר יהא, תנו לי לאכול את הכובע.
|
 |
 |
 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|