לונדון תארח את אולימפיאדת 2012
אחרי שמוסקבה, ניו יורק ומדריד יצאו מהמירוץ, הבירה הבריטית הועדפה על פני פריז ברוב דחוק (54 מול 50) בסיומו של מאבק דרמטי ומלא בפוליטיקה, השמצות וטענות לדילים
אחרי פעילות לובי קדחתנית, בימים האחרונים נכנסו לפעולה התותחים הכבדים - פוליטיקאים, בני מלוכה, גלאקטיקוס וכו', שהפכו את תהליך הבחירה לתחרותי ומתוקשר לא פחות מהמשחקים עצמם. לפי הערכות, כ-100 מתוך 116 חברי הוועד האולימפי הבינלאומי הגיעו ליום המכריע כשהם עדיין מתלבטים, מה שהביא לשמועות, הערכות והשמצות בין הערים המתמודדות, ובעיקר בין הבריטים לצרפתים, שהלכו ראש בראש עד הסוף. לפי השיטה, העיר הנבחרת זקוקה לרוב של מעל 50 אחוז מחברי הוועד, ועד שמושגת הכרעה, כל סיבוב מביא להדחתה של אחת מהמועמדות, עד הסוף המר, שבמקרה הנוכחי נמרח על פני ארבעה סיבובי הצבעה.
ראשונה למצוא את עצמו בחוץ היתה, כצפוי, מוסקבה. להצעה של הבירה הרוסית לא היה הרבה סיכוי מול הגלרייה המרשימה של ערי המערב, וגם הבטחת המורדים הצ'צ'נים לפעולות טרור באולימפיאדה, אם וכאשר, לא ממש עזרה. ולדימיר פוטין נשא בפעם הראשונה נאום פומבי באנגלית, אבל לא הוא ואפילו לא מריה שראפובה הצליחו להרים את ההצעה מהמקום האחרון.
הבאה בתור היתה ניו יורק, שקיוותה לארח את המשחקים בפעם הראשונה בתולדות העיר, אבל הגיעה אחרי בעיה קטנה ושמה איצטדיון. בעירייה דחו תוכנית שמיקמה את הקומפלקס בצד המערבי של מנהטן, והמעבר לתוכנית B - איצטדיון בקווינס שיחליף את הבית של הניו יורק מטס, קיצר מאוד את לוח הזמנים ופגע בהצעה. הילרי קלינטון, עדיין באווירת ה-4 ביולי, הזכירה אמנם לעולם את ה-11 בספטמבר, וראש העיר מייקל בלומברג הציג את מוחמד עלי ("הנשק הסודי שלנו"), אבל גם המתאגרף חולה הפרקינסון לא יכול היה לעזור לאמריקנים, שכנראה באמת לא פופולריים בזמן האחרון.
אחריה, מדריד יצאה מהמירוץ. מאות אלפים התקבצו ברחובות הבירה הספרדית וקיוו שלא מעט תחזיות, שהפכו אותה לסוס השחור, אכן יתגשמו. רוה"מ הספרדי, חוסה לואיס רודריגס סאפאטרו, הצטרף בסינגפור למלכה סופיה, שהגיעה עוד קודם, ולראול, כוכב ריאל מדריד. מדריד הגיעה עם תנופה רצינית לקו הסיום, אבל אולי לשמחתם של הקטאלונים, סבלה גם מהעובדה שספרד אירחה את ברצלונה 92', כלומר לפני כמה ימים במונחי אולימפיאדות.
ואז נותרו השתיים, פריז מול לונדון, צרפת מול אנגליה, צפרדעונים מול רוסטביף. המארגנים יצאו להפסקת צהריים של כשעה לפני ההכרזה על המנצחת, למיליונים בצרפת ואנגליה נותר רק לכסוס את הציפורניים. פריז, שהצעות קודמות שלה נדחו בוועדות של 92' ו-08', הגיעה כפייבוריטית, ועם שגרירים כמו טוני פארקר מסן אנטוניו והאתלטית מארי ז'וזה פרק, היתה במצב טוב, עד שז'ק שיראק נחת בסינגפור. הנשיא וראש עיריית פריז בעבר עובר שנה איומה ונוראה מבחינה פוליטית, בה העם הצביע כמחאה נגדו בעניין קבלת החוקה האירופית, וכנראה שגם ההתנהלות שלו בימים האחרונים לא ממש תרים אותו בסקרים.
יחד עם טוני בלייר, שגם ככה לא סובל אותו, שיראק נגרר לאזורים לא הכי דיפלומטיים, ובאדיבות טיפוסית פלט שהתרומה היחידה של הבריטים לגסטרונומיה האירופית היתה הפרה המשוגעת. "יש להם את האוכל הגרוע ביותר, אחרי פינלנד", סיכם. שיראק כמובן הכחיש, בלייר מצדו הלך על הקו של "אני לא רוצה לרדת לרמה הזאת, אני
סרט פרזנטציה מרשים של לוק בסון ממעוף הציפור היה אמור לעשות את העבודה עבור הצרפתים, אבל בסיום היום הדרמטי בסינגפור הוכרזה לונדון כמנצחת ברוב דחוק של 54 קולות מול 50 וההמונים בכיכרות הבירה הבריטית חוגגים ניצחון כפול - גם אירוח האולימפיאדה, וגם ניצחון על השכנה הלא כל כך אהובה שמעבר לתעלה.
מייקל בלומברג, ראש עירית ניו-יורק, קיבל את ההפסד בהצבעה בעצב טבעי ואמר בציניות לעיתונאים: "איזה ערב נפלא, לא?". מאוחר יותר הוסיף ברצינות: "בכל מקרה העיר ניו-יורק הרוויחה מהמועמדות הזו. שיפרנו הרבה מאוד מתקנים בעיר, יש פארקים חדשים ובריכות חדשות. הפעם זה לא הצליח לנו, אני מקווה שבעתיד כן. לעיר ניו-יורק מגיע לארח משחקים אולימפיים".
פאו גאסול, אחד השגרירים שעבדו בתקופה האחרונה לטובת מדריד, אמר אחרי ההפסד בהצבעה לאירוח אולימפיאדת 2012: "בין אם זה היה צפוי או לא, ההפסד שלנו כואב. היו לנו תקוות, במיוחד בתקופה האחרונה, אבל לצערי לא נבחרנו. אני מקווה שבפעם הבאה הוועד האולימפי הבינלאומי כן ייתן לבירת ספרד את ההזדמנות לארח את המשחקים האולימפיים".
נא להמתין לטעינת התגובות
