מתרגלים לטוב: ניקול טרוסמן בראש הדירוג
טניסאית-השולחן ניקול טרוסמן בת ה-14 מדורגת כבר שלושה חודשים במקום הראשון בדירוג הקדטיות העולמי. אבל ההתרגשות סביב הספורטאית המוכשרת דעכה במהירות. כדי להבין למה, צריך לחזור עד רומניה של שנות החמישים

בשנת 1950 חזרה אנג'ליקה רוזיאנו, גדולת שחקני טניס-השולחן בכל הזמנים, לבוקרשט, שם זכתה באליפות העולם שנערכה בבודפסט. הייתה זו הפעם הראשונה שספורטאי רומני כלשהו זוכה בתואר עולמי בענף ספורט כלשהו. עשרות אלפים צבאו על תחנת הרכבת "צפון" בבוקרשט כדי לקבל את פניה.
בחמש אליפויות העולם הבאות המשיכה הספורטאית היהודייה לזכות שוב ושוב בתואר העולמי ליחידות, 6 מדליות זהב ברציפות בסך הכל. לכךאפשר להוסיף עוד 11 מדליות זהב אחרות בתחרויות הקבוצתיות או בזוגות (נשים ומעורבים).
ומה בכל זאת השתנה בשנים אלה? הרי זכייה בתואר העולמי הפכה לדבר שבשגרה עבור רוזיאנו, וההמונים שכבר התרגלו להישגיה לא באו יותר לתחנת הרכבת כדי לקדם את פניה. רק בעלי התפקידים הרשמיים היו נוכחים בחזרתה הביתה שוב ושוב עם התואר החשוב ביותר.

השבוע הלהיבה ניקול טרוסמן בת ה-14 את אוהדי הספורט בכלל ושל טניס-השולחן בפרט, כאשר התברר שבדירוג חודש פברואר לקדטיות היא טיפסה לפסגת הדירוג האירופי.
ההתרגשות מוצדקת. הרי מתי היה לנו טניסאי-שולחן המדורג ראשון באירופה? התשובה היא פשוטה: לא היה, היא הראשונה. הדבר צויין בכל מקום בהבלטה ראויה. הסיפור חזר על עצמו
לפני מספר ימים התברר שגם בדירוג חודש אפריל ממשיכה ניקול לצעוד בראש הטבלה, זה החודש השלישי ברציפות. אלא שהפעם הדבר כמעט ולא הוזכר כלל; הרי בכך שהיא ממשיכה לשמור על ראש הטבלה האירופית, אין שום חדש.
ניקול ואנג'ליקה: סיפור דומה אם שומרים על הפרופורציה.
דוד דודסון הוא כתב טניס השולחן של מעריב ב-30 השנה האחרונות.