רוצה שאנגליה תנצח
עידו שטרנברג זוכר איך ב-1986 הצליח גמד ארגנטיני לטרוד את מנוחתו ולרסק את כל עולם המושגים התמים שלו. עכשיו הוא רק מבקש להמשיך לחלום לצלילי 'come on england'
לאלה אני רוצה לבשר שהם לא לבד. גם איתי, אחייני בן ה-6, מוטרד מכך שאני מייחל לניצחון של נבחרת אנגליה על נבחרת ישראל. בשלושת החודשים האחרונים הוא מסתובב לי בין הרגליים עם העיניים הגדולות שלו שמתגלגלות בתימהון ועם הפה הקטן שמתעקם לסימן שאלה: "זו המדינה שלך, איך אתה יכול להיות בעד אנגליה?".
מבחינה טכנית, הבחורצ'יק צודק: זו אכן המדינה שלי. יתרה מכך, הוא מעלה שאלה לגיטימית. הצרה היא שהוא רך מדי מכדי להתמודד עם האמת, ולכן אני פוטר אותו בחצי משפט מגומגם על כך שאני אוהב את אנגליה. לכם, לעומת זאת, אני יכול לספר את האמת לאמיתה.
אני מניח שרבים מכם מצפים לקרוא בפסקאות הבאות מניפסט אנטי-ישראלי - השירות הצבאי, המסים הגבוהים, הלחות הדביקה, הפקקים האינסופיים, הצעקות והצפירות, הקומבינות המלוכלכות וכולי. אבל אנשי חדשות ערוץ 10 עושים זאת טוב ממני.
אני מניח שיש כאלה שמצפים לקרוא על נפלאות אנגליה – הפרחות הבלונדיניות עם השפה העליונה הקשוחה, הפאבים עם הפיינטים הגדושים ביטר ואייל, שכונות הרכבת שהצמיחו את המנוני הפופ, והסמוג הלונדוני שהעניק השראה לצ'רלס דיקנס. אבל אנשי BBC Prime עושים זאת טוב ממני.
לא רוצה להתעורר מבעיטה של בניון
במקום זאת, אספר לכם על ילד בן 10, שבאחד מלילות הקיץ של 1986 קם באמצע הלילה - רק כדי לראות גמד ארגנטיני מקפיץ בידו כדור מעל פיטר שילטון. אותו ילד התקשה להירדם באותו לילה, ולא לחינם: אסטרואיד התנגש בעולם המושגים התמים שלו על שכר ועונש, צדק ואמת.
הילד הזה גדל מאז ב-20 שנה וכבר הבין כמה פאתטי זה להיות English Wannabe, לחלום על כרס בירה שתופחת עם כל ביקור ב-Local, להתאמן מול המראה על המבטא ה- Geordie ולנסות לשלב כמה שיותר Cunt ו-Wanker בכל משפט.
הילד הזה גם התמתן מספיק כדי להמיר את התביעה כוללנית להחיל מחדש לאלתר את המנדט הבריטי בארץ ישראל בדרישה פרטנית לדרכון בורדו עם חותמת של הוד מלכותה.
אבל זה יהיה מרושע מצדכם לצפות מהילד הזה להפסיק לקוות שהנבחרת העלובה,
כמה מכם בוודאי ישאלו את הילד הזה אם בשביל זה סבא שלו נלחם לגרש את המנדט הבריטי (פלוגת מדביקי המודעות של האצ"ל, אם חשוב לכם לדעת), אם הוא לא למד שום דבר מהשואה, אם הוא לא יכול להתעלות על עצמו למשך 90 דקות ואם הוא לא יכול להיות כמו מי-שזה-לא-יהיה.
אבל לילד הזה יש חלום, ואתם מעירים אותו. במקום לתת לו לגנוב עוד כמה דקות שינה, אתם מושכים לו את השמיכה. הרי ממילא בקרוב יצלצל השעון המעורר והנבחרת שלו תפסיד בפנדלים, אז לא חראם להעיר אותו בבעיטה של בניון? תנו לו להמשיך למלמל מתוך שינה – "Come on England, come on England".
נא להמתין לטעינת התגובות
