דורון אגוזי לא מחטיא את בייג'ין
לחיצת ההדק שהעלתה את הקלע המצטיין למשחקים האולימפיים מתחילה בנחל אלכסנדר, בבריגדה, ב"הגנה," בקיבוץ מעברות. סיפור של לול ישן, סליק סודי, גביעים בחדר האוכל. לכו תדעו, אולי זה עוד ייגמר במדליה
יקיר הקיבוץ, אפרא פורת ז"ל, ממייסדי ענף הקליעה בישראל, אחרי ימי תהילה בבריגדה היהודית של הצבא הבריטי וב"הגנה" ולאחר שפיקד על בית הספר הראשון לשריון של צה"ל, קיבל את לול המשק בשנות ה־50 והפך אותו למטווח 5" האותות" לתפארת אותות הגבורה שקיבלה הבריגדה.
אימפריית הקליעה נבנתה לאט, ורק בשנות ה-90 לאחר פטירתו של אפרא ולאחר שנתגלה בקיבוץ הסליק הסודי של ה"הגנה," אז גם החלו לפרוח פירות ההשקעה בת עשרות השנים. שלומית טחנאי, בתה של בטי טחנאי, אלופת ישראל באקדח, העפילה פעמיים לגמר אליפות אירופה ברובה. עבר עוד עשור על גדות נחל אלכסנדר, ותקדים נוסף נקבע על ידי אגוזי, כרטיס למשחקים האולימפיים בירי משלושה מצבים.
הרובאי בן ה-28 הגיע בקיץ שעבר לאליפות אירופה בגרנדה, ספרד, תחרות ההזדמנות האחרונה לבייג'ין. הקריטריון של היחידה לספורט הישגי חייב אותו לעלות לגמר, הכולל את שמונה הראשונים. כשאגוזי הגיע אל הכדור האחרון מתוך 120 כדורים, הוא לא ידע כי יריביו כבר סיימו לירות.
התוצאה היתה צמודה. הוא גם לא ידע כי פגיעה בול תהיה שווה אולימפיאדה. אגוזי ועוד שני קלעים צברו ניקוד זהה אחרי מצבי השכיבה והעמידה. לפי החוקה, במקרה של שוויון, נקבע המנצח על פי סט עשרת הכדורים האחרונים, במצב הכריעה, שהוא דווקא החלק החלש של הקיבוצניק.
אחד המתחרים שלו ירה 96 נקודות, האחר 97 נקודות, ואז, באותו כדור אחרון, הכדור ה־,120 אגוזי חורר את הבול כדי לרשום 98 נקודות, מקום שמיני, גמר אליפות אירופה לראשונה בחייו. הפועל מעברות בבייג'ין. כמו הכדור של אוחנה באוקיאניה, כמו הכדור של שפיגלר במקסיקו, רק שזה קליעה, אז אתם לא יודעים על זה. אולי במוסף חגיגות ה־120 למדינה.
דורון הוא לא אחד שמתוסכל ממצב ענף הקליעה בתקשורת. סביבתו מעידה עליו כי הוא מופנם, בקושי מדבר, לא מתעצבן, ובעצם, כך צריך להיות ספורטאי מצטיין בענף שהאדרנלין הוא אויבו והרוגע הוא ידידו. אגוזי: "אני אדם רגוע באופן כללי, אז אין לי מי יודע מה אגרסיות להוציא. אני מתעצבן לאט. מנסה לתת לדברים להחליק. לי דווקא נוח במקום הזה של הקליעה בארץ. אני לא מחפש פרסום."
קמצוץ האגרסיות של האיש הזה נמצא אולי אצל אחיו, אשל אגוזי, כדורגלן הפועל מעברות ומדריך כושר, שמנסה לחזק את הצד החלש של דורון, היציבה, ועובד על שרירי הבטן של אחיו בחצי השנה האחרונה.
דורון, 62 ק"ג על 171 סנטימטרים: "היציבות שלי בהחזקת הרובה לא טובה. יש אצלנו ילדות במועדון עם יציבות טובה משלי, כפי שרואים בסימולציית המחשב, שלא לדבר על המתחרים שלי בעולם." והיתרונות: "אני מפצה על כך בתזמון טוב. אני משחרר את הכדור בזמן האופטימלי על ידי תגובה מהירה להבחנה כי עליתי על הבול."
גם בשאר הזמן עסוק אגוזי
אגוזי מתאמן כרגע אצל יאיר דוידוביץ,' קלע העבר ומנכ"ל ההתאחדות, המאמן גם את גיא סטריק, שמנסה בימים אלה לצוד כרטיס אחרון לבייג'ין. כמאמן, סטריק הוא זה שטיפח את אגוזי ואת שאר קלעי מעברות.
טליאס: "סטריק עושה עבודה אדירה. יש לנו בקנה קלעים בכיתה ז' שאין כמותם בארץ. אגוזי הוא ספורטאי המתנהל בקצב עלייה איטי. הוא לא היה מתוכנן בכלל להגיע לבייג'ין, אבל הוא בחור מפתיע. אני צופה שבבייג'ין הוא רק יחוש מה זה משחקים אולימפיים, אבל אני מאמין שלונדון 2012 תהיה שלו."
נא להמתין לטעינת התגובות
