כמו שאגדות נכתבות
כל המכביסטים החיוורים שנראו בהפסקה מחפשים כוס מים ואקמול, יצאו מהחורים. אף אחד לא ייקח להם את הצלחת. אבל אז, השתנה המומנטום
אייל לוי
עמדתי שעה לפני הפתיחה מחוץ לחדרי ההלבשה, מזה של חולון יצאה אנרגיה מטורפת. מישהו שם צעק 'נקרע להם את התחת.' קריאות מלחמה עלו לפי קצב מוסכם. אריק קמפבל וטרה סימונס יצאו בדרכם לפרקט כשהם מוחאים כפיים לדרבון עצמי ובסוף החבורה אלטון בראון, שדפק על הקירות וסינן בסלנג אמריקאי כבד 'אני לא שם, לא שם עליהם.' טירוף בהיכל?
איזה טירוף? מול התרגשות הטירונים של חולון, מכבי יצאה מההתכנסות בחדרה כמו לעוד יום עבודה במפעל, מתורגלת לווסת את רמות המתח, עניין של שנים בשמנת האירופית. טל בורשטיין התחבק עם גור שלף, שבא לתת כתף. דריק שארפ אמר לחבר בקריצה "לא בחרתי את המקצוע הנכון," ורק מוני פנאן, שכנראה הבין שמישהו זקוק לנס, נישק מזוזה ולפני החימום אסף את השחקנים לבקשה אחרונה, בתקווה שהשופט יתחשב בעבר המפואר וירחם.
יום חג לכדורסל. אחרי 15 שנה שבה מזרחי אכל מאותה צלחת, ריח של הפתעה שכב באוויר. בתוך ההיכל אבנר קופל שפך את כל התחמושת של המינהלת, כמו לפני ערב בחירות. אירוע של מיליון דולר, נטו. מה היה לנו? להטוטנים מברזיל, רקדניות מליטא, מופעי לייזר מדרום ת"א, ד"ר ג'יי מפילדלפיה ואברם גרנט מצ'לסי. רומן אברמוביץ' לא נראה בתמונה. צביקה שרף עמד כל אותו הזמן ברקע והחליף צבעים. 40 דקות נותרו לו בכדי לדעת אם את העונה הבאה הוא יעשה בנתב"ג או באוטובוס אגד, בדרך לאילת.
ביציעים רוב למכבי. לפני כמה חודשים, בשביל חולון הם לא היו מניעים את הארבע על ארבע ויוצאים מרמת אביב ג.' מקסימום היו שולחים את העוזרת הפיליפינית, אבל ביום פקודה כולם שם. רק מה, מישהו הכניס את הקהל של מכבי לשער 7 ואת חולון שלח לשער .11 האם סדרי עולם משתנים עוד לפני פסק הזמן הראשון של דורסמן? הקהל של חולון בא לתת פייט. 'הקומץ' נותן חזק בראש ושלטים שמזכירים שמהפיכה צריכה להתבצע הלילה, כי אם לא עכשיו, בשנה הבאה טאקר בצהוב, תסמכו על מזרחי.
פי.ג'יי טאקר צילום: עדי אבישי
תקציב של מנת פלאפל
מכבי פתחה בבליץ. מוריס שם שלשה, הלפרין הכניס עוד אחת. לבחור שמתמחה בכדורגל זה נראה כמו 0:4 עד המחצית, אבל אז התברר שלמכבי אין ריבאונד. וויצ'יץ לא קופץ, כספי רך ולדורסמן הזה, עם התקציב של מנת פלאפל בעמידה, יש שואבי ריבאונדים וחוטבי קרשים. חבורה שקופצת יותר גבוה ורצה יותר מהר.
מכבי התקשתה. בלות'נטל נכנס ורק הפריע. שלוש עבירות בשלוש דקות. רענן כץ, שישב ליד פדרמן, בטח שאל אם הם משלמים לו לפי שער הדולר הנוכחי. עדיף בלירות ישנות.
אז מצד אחד יזרעאלי ורוט הריצו כמו משוגעים, מצד שני מוריס החזיק את הגברת הזקנה בתמונת התואר כששמעון מזרחי עומד, לא יושב לרגע. יהיה לו קיץ שלם לחמם את הכסא.
מחצית בהיכל, מכבי בנקודה. זו מלכודת הדבש המוכרת. עונה שלמה הם נתנו לחולון להשתעשע בחלום שהנה מליגה א,' מחוז צפון, הם יבואו ליד אליהו וייקחו את התואר
בלי קרב. מה זה נקודה הפרש? טאקר עדיין לא התעורר.
חולון לא הצליחה לשים כדור בטבעת ומכבי החלה לברוח. כל המכביסטים החיוורים שנראו בהפסקה מחפשים כוס מים ואקמול, החלו לצאת מהחורים. אף אחד לא ייקח להם הערב את הצלחת.
ואז, כמו שאגדות נכתבות, שינוי במומנטום. ישבתי השבוע עם טאקר, באולם בחולון, הוא סיפר לי שהוא לא מאלה שהיד רועדת להם במאני טיים. שחקן מצטיין במכללות, מקום 35 בדראפט. טאקר השחיל אחת ועוד אחת ולקסר עמד על שלטי הפרסומת שמתחת לשער 11 וחגג את הניצחון שבדרך. הוא לא התחשב במתח שיבוא בדקות הסיום, אלא פתח את החגיגה, שנמשכה גם אחרי שביינום ניסה לשנות את רוע הגזירה, מחצי מגרש.
תחייכו, תשמרו את המראות האלה עמוק בתוך הזיכרון. בעונה הבאה מכבי ת"א תהיה אלופה, אולי גם מחזיקת הגביע. היא תשנה הרבה, תשקיע יותר. הפסדים כאלה, תאמינו או לא, טובים גם לה.
נא להמתין לטעינת התגובות
