כוחות השוק: האם הקהל של בית"ר ירושלים מסוגל להשתנות?
המיליונים שנשפכו לא שינו את המנטאליות הבית"רית, אבל יש בהם כדי לסייע בפריצת חומות הפרובינציאליות. יום ההכנה האחרון לוויסלה קראקוב היה מזרח תיכוני בעיקרו, אלא שהערב (21:00, ישיר בספורט 5) טדי, על שחקניו ויציעיו, חייב סוף סוף לעשות צעד ראשון בדרך לאירופה הקלאסית

אוהדי בית''ר ירושלים מקבלים את פני השחקנים צילום: דני מרון
גיורא שפיגל, שפעם היה נוהג באלפות איטלקיות מפונפנות וקלאסיות, מגיע היום באמריקנית גדולה וחסרת נשמה. צריך להתקרב כדי לזהות את שמה, מאליבו. לוח הזמנים של מוקדמות ליגת האלופות קבע שב-18.30 ויסלה קראקוב מקיימת מסיבת עיתונאים בטדי. חשבנו להספיק לאימון של בית"ר, ואז לחזור לטדי. אבל בית"ר ספונה יותר מ-40 דקות בחדר ההלבשה. ב-,18.30 זמן ירושלים, הם יוצאים לדשא.
2. למרות ההיסטוריה המפוארת ושתי האליפויות האחרונות, המסורת האירופית של בית"ר היא הצד החלש שלה. קורות החיים שלה ביבשת לא מתקרבים לאלה של הפועל ת"א, מכבי חיפה, אפילו לא להפועל חיפה והפועל פ"ת.

שחקני קופנהאגן חוגגים צילום: אי-אף-פי
זה מאוד קשור לפרובינציאליות הירושלמית ולניכור הבולט כלפי כל מי שמריח חוצלארץ. הירושלמים לא יודעים לשחות ולא אוהבים לטוס. הם חשדנים מדי כלפי הנכר. הם מעדיפים את האוכל שמתבשל על הפתיליות בשוק מחנה יהודה. האמת? בזה אנחנו איתם.
כבר בעונה האירופית הראשונה שלה, ב-93' היא פגשה יריבה פולנית, לך פוזנאן. תבוסה 3-0 בחוץ חיסלה את הסיכוי לגומלין. גם ארוחת הערב במלון בפוזנאן, ערב המשחק, השאירה טעם רע ואולי הכריעה את המשחק. כמה מהשחקנים זיהו את המלצרים מזכירים את המילה 'שוויין,' ומיד נשמעו קריאות שבר מאיזור הכסאות של אילן אלהרר ומאיר קדוש: 'אברם, חזיר.' הכוונה כמובן היתה לאברם לוי. תציל אותנו, חזיר בצלחת!
דורון לוי, בחור עם כיפה על הראש, היה טבח בשירות הצבאי שלו בגשר אדם. היום הוא טבח דרגה ,4 בדרך להיות דרגה ,5 שמעניקה לו את התואר שף. הוא רק בן ,28 אבל זוכר את בית"ר מימי ימק"א. גם את הגומלין מול פוזנאן הוא זוכר: "כמעט איחרנו לבית-כנסת בגלל המשחק. זה היה ערב ראש השנה."
לוי דווקא אופטימי לקראת הערב: "למדנו משהו משנה שעברה נגד קופנהאגן. אנחנו מגיעים מוכנים יותר. רומולו הגיע אז למחנה ברגע האחרון ולשום לא היו כלים. הפעם סגרנו את הקצוות עם אבראו ופרננדס. נסגור עם 0-2 קל כדי שלא נסתבך."
אבל הוא מסתכל על בן-שושן: "הוא בבעיה. לא מספיק מבושל. היה מגיע איתנו לסליחות בכותל, אבל חסר לו." אני מקשה עליו עם ברק יצחקי: "זה? הוא כמו בשיר 'געגועים לחיבוקים חמים.' צריך את הפינוק. בלגיה נסגרת בשבע בערב. אין מה לעשות שם. ירושלים לידה זה כמו ת"א. תבוא היום לממילא ב-11 בלילה, לא תמצא כסא אחד ריק.
"צריכה להיות אחריות"

אוהדי בית''ר ירושלים צילום: אלן שיבר
מוטי לנקרי, ,53 מנהל שירות באחד ממוסכי הרכב בעיר, הוא מהאוהדים של פעם, שעדיין חי על תיעוב ההסתדרות. הוא לא סובל את הפועל ירושלים והפועל ת"א, אבל מדובר בתיעוב סמלי, נטול אלימות. לנקרי כולו אש וגופרית על חלק מהתקשורת, שהבליט השבוע ציטוט אנונימי של אוהד ירושלמי שחרחר מלחמה נגד הפולנים ואפילו קרא להם לעשות מארב בנתב"ג.
לנקרי: "לי זה לא מזיז, אבל ילד בן 17 שקורא את זה ייקח ברזל ויילך להרביץ. האוהדים האלה אינם מבדילים בינך, העיתונאי האשכנזי, לאוהד פולני שבא מקראקוב. מבחינתם אתם אותו דבר, שניכם תקבלו מכות. צריכה
להיות פה אחריות. אנשים לא חושבים לרגע מה הם כותבים."
ניגש אלינו בחור, נחמן צארום שמו. הוא גר בשמואל הנביא ועובד במוקד העירוני 106 בבית"ר עילית. הוא נולד למשפחה חרדית ולמד בישיבה ליטאית, אבל זה נגמר והוא בתהליך של של חזרה בשאלה. הוא מסכים להצטלם, אבל מבקש שנטשטש את דמותו. נחמן מראה לי מתוך שקית את הספר שהוא קורא עכשיו, 'הביוגרפיה של דן בן-אמוץ' מאת אמנון דנקנר.
"אני מתחבר עכשיו לישראליות ולשורשיות. בן-אמוץ זה לא רק 'זיונים זה לא הכל,' למרות שאני חושב שזה הרבה. אני אוהד בית"ר ולא אחליף קבוצה, אבל אם הייתי נולד מחדש הייתי רוצה לאהוד את הפועל ת"א. אני מת על האוהדים שלהם. הם אמיתיים בשנאה שלהם אלינו, יש בהם משהו אחר. אני גם מת על הפועל ירושלים. מצדי שיגמרו כל שנה מקום שני. הייתי מוכן לוותר על דאבל, רק שניקח אליפות ושהם יעלו. בציבור הדתי יש הרבה שחושבים ככה. אני יושב במזרחי, אבל זהו, גמרתי איתם. אי אפשר לשבת שם".
"אנחנו לא מתרגשים מבית"ר"

אימון בית''ר ירושלים צילום: אלן שיבר
60 אוהדים הגיעו במטוס עם הקבוצה, ועוד 20 חיילי או"ם פולנים יגיעו הערב לטדי. מבחינת האוהדים, הנסיעה לכאן היא הארוכה מכל מסעותיהם עם ויסלה. הם עוד התווכחו ביניהם מי רחוקה יותר: ת"א או פורטו. הייניק, אחד מהם, הרבה יותר אופטימי מהעיתונאים והנשיא של ויסלה: "ננצח 0-1 או .0-2 אנחנו ממש לא מתרגשים מבית"ר".
5. בגלל אופיה של בית"ר ואופיו של הבעלים שלה, המשחק הזה הרבה יותר חשוב ממה ששידרה האווירה המעט מנומנמת אתמול. ניצחון 0-2 למשל יזרים הרבה אדרנלין לקראת הגומלין, ובוודאי יעשה טוב לפתיחת העונה. תוצאה רעה תפתח מחול שדים, תעלה לדיון שחרור מוקדם מהצפוי של שחקנים יקרים ותשדר רוח רעה מאותו מגדל משרדים רמת-גני בו יושב הבוס. לקהל של בית"ר יש הערב תפקיד חשוב. בכוחו לעזור ובכוחו גם להרוס. הרבה יקום וייפול על היכולת שלו, לא רק של אבראו וברוכיאן.