קבוצה ביום, מיאמי היט: פלאש בק
nrg ספורט גאה להציג, זו השנה החמישית ברציפות, את הפרויקט בו ייסקרו כל קבוצות ה-NBA מהאחרונה בטבלה ועד לאלופה. בפתיחה: מיאמי בונה על הכוכב החוזר מפציעה, דוויין ווייד, שייקח אותה רחוק

דוויין ווייד, הוא חזר. צילום: רויטרס
מה עשינו בקיץ האחרון: סקס, סמים ורוק'נ'רול. דוויין ווייד היה אחראי על החלק של הרוק'נ'רול (או, שמא, רוק אגרול?). מייקל ביזלי ומריו צ'למרס היו, על פי החשד, אחראים לכל היתר. עד שהקבוצה כבר קיוותה שההופעות של ווייד באולימפיאדה יסכמו קיץ נהדר מבחינה תדמיתית, בא מחנה ההכנה לליגה ובו ביזלי וצ'למרס, שני הרוקיז המבטיחים של הקבוצה – אחד נבחר במקום השני בדראפט, השני קלע שלשת קלאץ' בגמר מכללות בלתי נשכח – נתפסו בחדרם עם נשים וריח של מריחואנה. ביזלי אפילו טרח לשקר בחקירתו.
חוץ מזה, גם פט ריילי פינה את מקומו. בפעם הקודמת שהוא עשה זאת, הוא ארב מאחורי גבו של סטן ואן גאנדי, וכשראה שהקבוצה מבושלת היטב ומוכנה לאליפות, הזיז באלגנטיות את סטן והפך בעצמו ל"דה מאן". הפעם הוא שולח את הקבוצה לידיו של אריק ספולסטרה, שכאשר נולד, ריילי כבר היה בעונתו השלישית בליגה כשחקן. ספולסטרה הוא הפיליפינו-אמריקני הראשון שמאמן ב-NBA (חשוב שתדעו) ונחשב לבחור מוכשר, אבל על אליפות בעונת הרוקי שלו לא מומלץ לבנות.

שון מריון בבכורה במיאמי צילום: רויטרס
למרות הכל, יש להיט סגל מוכשר, כשווייד ושון מריון יקבלו הזדמנות לעבוד מחדש על הזוגיות שכמעט לא חוו יחד בעונה שעברה – העונה שהוקדשה להפסדים, התקדמות למקום טוב בלוטרי ועבור כמה שחקנים, מבחני קבלה עתידיים להפועל ירושלים. עכשיו הם מתחילים מחדש עם לא מעט ציפיות, אבל בעיקר עם סימני שאלה. האם צ'למרס, קומבו גארד, יוכל לתפקד כרכז ברמות הגבוהות? האם ג'מאל מגלור יצליח למלא את החור באמצע שהשאיר שאקיל אוניל, ויזכיר את השחקן המוכשר שהיה פעם? האם אלונזו מורנינג יעשה עוד קאמבק? והאם לריילי תהיה בכלל סיבה להסתכל על המשחקים?
ביזלי ג'סט וונה הב פאן
איש המפתח: דוויין ווייד החמיץ 60 משחקים בשתי העונות שעברו מאז האליפות ההיסטורית, כשהוא סובל מפציעות בברך ובגב. היו מי שכבר התחילו להספיד אותו ותהו אם האקספלוסיביות שלו תשוב להיות כבעבר, ואם שנים של חדירות אללה-באב-אללה מטורפות לסל לא
הוציאו ממנו את העוקץ. התשובות, לפי הקיץ האחרון באולימפיאדה: כן ולא. הוא הוביל את ארה"ב המוזהבת עם 16 נקודות לערב וקלע ב-67% מהשדה, הוא שוב בכושר אדיר, וכשווייד בכושר אדיר, תמיד כיף לראות את מיאמי, ותמיד יש לה סיכוי לנצח.
שימו לב: "אני אוהב לעשות כיף", היתה הכותרת של מגזין ESPN לקראת דראפט 2008, "אבל אני יודע גם מתי לעצור". הדובר: מייקל ביזלי. התקרית בקורס ההכנה הראתה שספק אם הבחור אכן יודע מתי לעצור. לגבי הכישרון של הפורוורד החייתי מקנזס סטייט לא היו תהיות אף פעם. לגבי האופי, בהחלט כן. ווייד ומריון, שני ילדים טובים שיודעים בדרך כלל להימנע מתסבוכות, יצטרכו לקחת אותו תחת חסותם, ולעזור לו לפרוח בעמדות 3-4. הדמיון בסגנון למריון, עוד לא ברור אם יפריע או יעזור.

מייקל ביזלי צילום: רויטרס
מה אתה עשית למען הגלובליזציה? ההיט לא איבדו שחקן משמעותי לאירופה (סטפן לאסמה, אם אתם ממש מתעקשים, עבר לפרטיזן בלגרד) וגם לא הביאו אחד כזה משאר העולם, אבל הקהילה הצרפתית תיהנה, אולי, מרכישתו של יאקובה דיאוורה מדנבר. מדובר בפורוורד עם יכולת התקפית מאוד מוגבלת, שהבהיק בזוהרו במוקדמות אליפות אירופה עם 5.8 נקודות לערב, כמות סלי שדה המשתווה לכמות העבירות, 34 אחוז מהשדה ו-56 אחוז מהקו.
אופטימי: ווייד משחזר ימיו כקדם, ביזלי וצ'למרס מוציאים עשן רק מהיריבות שלהם, ההיט עולים לפלייאוף ושון מריון, לראשונה מזה שנים רבות, מרוצה ממשהו.
פסימי: פט ריילי מתנער מאחריות, ומצמיד לספוסלטרה עוזרת פיליפינית.