קבוצה ביום, מינסוטה טימברוולבס: אהבה חדשה
NRG ספורט גאה להציג, זו השנה החמישית ברציפות, את הפרויקט בו ייסקרו כל קבוצות ה-NBA מהאחרונה בטבלה ועד לאלופה. והיום, מינסוטה מנסה להתגבר על הפרידה מהאקס המיתולוגי גארנט בעזרת הרוקי קווין לאב
קווין לאב וקווין מקהייל. צילום: אי-פי
מה עשינו בקיץ האחרון: כמו בפגרה הקודמת, גם הפעם קווין מקהייל והעסקה הגדולה של הפגרה ב-NBA היו במרכז העניינים. ההבדל הוא שבניגוד לפגרת 2007 ולשנים הקודמות בכלל, הפעם יש סיכוי לא קטן שקווין מקהייל עשה מהלך חיובי ואפילו עבור הקבוצה שלו! ושהטי-וולבס התחזקו בסיום התהליך. מינסוטה שהחזיקה בבחירה מספר 3 בדראפט בחרה בגארד או.ג'יי מאיו, אך מיד העבירה אותו לממפיס בתמורה לבחירה החמישית, קווין לאב, ולקלע המצוין מייק מילר. מילר יספק את הערך המוסף, אך מרכז העסקה נופל בהחלט על הרוקי הגבוה, לאב.
ההצלחה של הטי-וולבס בשנים הקרובות תהיה טמונה לחלוטין ביכולת ההתאקלמות של לאב, שבעונה הקודמת הוליך את מכללת UCLA לפיינל פור בשנתו הראשונה והיחידה במכללה. בצד החיובי, מדובר באחד הגבוהים המוסרים הטובים ביותר שהליגה ראתה מזה שנים, כולל השוואות מתבקשות לסנטר לבן אחר מ-UCLA, ביל וולטון. בריבאונדר מצוין, בקשיחות פיזית וביכולת לקלוע בחימום ממגרש שלם. המינוס הגדול הוא כמובן המעבר של לאב מעמדת הסנטר בקולג' לעמדת הפאוור פורוורד ב-NBA, עקב מחסור יחסי בסנטימטרים (208 מאלו) ובאתלטיות שתפצה על כך.
המהלכים הבאים היו פחות או יותר שמירה על הקיים, כאשר הפורוורדים הצעירים והלוחמים, ריאן גומס (12.6 נק', 5.8 ריב' ב-29.7 דקות) וקרייג סמית' (9.4 נק', 4.6 ריב' ב-20 דקות מהספסל) חתמו על הארכת חוזה. גם סבסטיאן טלפייר, בעבר בחירת דראפט נחשקת היישר מהתיכון ובהווה שחקן שלא ממש מוצא את מקומו אפילו בקבוצה חלשה, חתם לשנתיים נוספות. שפצורים נוספים כוללים את הבאת הסווינגמן האתלטי של הסיקסרס, רודני קארני, והסנטר ההגנתי ג'ייסון קולינס. לאחר עונות של דשדוש והליכה אחורה, הפגרה הנוכחית משרה אווירה אופטימית במינסוטה הקפואה.
דומה לגארנט, שונה מגארנט
איש המפתח: ברור שקווין גארנט נמכר במבצע סוף עונה אגרסיבי במיוחד, אבל אי אפשר לומר שהטי-וולבס נשארו בידיים ריקות. הסיבה הגדולה ביותר לאופטימיות בערים התאומות היא הפורוורד/סנטר אל ג'פרסון, שכמו גארנט קפץ ל-NBA היישר מהתיכון.
אל ג'פרסון. צילום: אי-אפ-פי
ג'פרסון הוא בין הסקוררים הבולטים בליגה מבין שחקני הפנים. בעונה שעברה, כשלצידו בעיקר ואקום, הוא סיים עם 21.0 נק' ו-11.2 ריב'. בניגוד לגארנט, ג'פרסון נראה כמו שחקן מהעבר. הוא לא בורח מהצבע ומחזיק בתכונות של גארד. ג'פרסון עושה את העבודה קרוב לטבעת, עם הגב לסל ועם הרבה פיזיות. הוא לא יהיה גארנט, כנראה, אבל כמה גארנטים כבר יש ב-NBA?
שימו לב: בדראפט 2006 הטי-וולבס החזיקו בבחירה מספר 6. הבחירה היתה ברנדון רוי, שאותו הם מיד החליפו ברנדי פוי. מאז רוי פרח בעוד פוי התקשה להסתגל לעמדה מספר 1, והסתבך בפציעות (39 משחקים בלבד בעונה החולפת). העונה הנוכחית היא עונת המבחן של פוי. עם לא מעט כישרון מסביבו, הגארד
המוכשר צריך להשתלט סופית על עמדת הרכז. כיום פוי מסוגל לנפק נקודות בעזרת אתלטיות ופוטנציאל בלבד, וזה לא מספיק. הוא צריך ללמוד משחקן אחר שעבר במינסוטה, צ'ונסי בילאפס, איך משלבים בין יכולת קליעה לצורך לנהל את הקבוצה, והעונה יכולה להיות הצ'אנס האחרון שלו.
מה אתה עשית למען הגלובליזציה? הטי-וולבס איבדו (או הרוויחו, תלוי בנקודת המבט) את הנציג הבינלאומי שלהם מרקו יאריץ', שהועבר על חוזהו המכובד לממפיס. בפוטנציה הם השיגו מחליף מונטנגרי, כאשר לקחו בדראפט את ניקולה פקוביץ', שבתגובה חתם במקום חם קצת יותר, פנתינאייקוס, ולא ברור מתי ינדוד מעל האוקיינוס האטלנטי לארה"ב.
אופטימי: אהבה גדולה ושיתוף פעולה פורה בין קווין לאב לאל ג'פרסון. פוי ישתלט סופית על עמדת הרכז בהצלחה גדולה, ושמו של קווין מקהייל יוזכר שוב כמועמד לפרס מנג'ר השנה – רק שהפעם עבור הטי-וולבס, ולא עבור הסלטיקס.
פסימי: אל ג'פרסון יוכרז רשמית כאנטי גארנט. לא רק בסגנון המשחק שלו, אלא בעיקר בגלל שמה שלקח לגארנט כמעט 12 שנים יקרה בסביבות ינואר, ובגלל המאזן העגום, ביג אל ידרוש טרייד אחרי עונה וחצי בלבד במינסוטה. לארי בירד יגיב בתזכורת מיידית למקהייל: יש עוד חברים, פרט לדני איינג', שאפשר לעשות להם טובה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם