"פחדנו פחד מוות מהפועל לפני ה,0:5– אבל שיחקנו בשביל לנצח"
שושלת דרך הנוער, משמעת על גבול הדיקטטורה, חדרי הלבשה נפרדים, אישיות בכירה לצד נמני, ואם זה לא קשה מדי - קצת הנאה לאוהדים. גיורא שפיגל, משה עסיס, צבי רוזן ונסים בכר, דור הנפילים של מכבי ת"א, בונים את האימפריה מחדש, מעבירים מורשת קרב לדור שלא ידע את הדרבי המיתולוגי, ומתחממים לקראת יום ראשון

גשם זרזיפי קידם באותם צהריים את הסדרנים והמארגנים שהשכימו ובאו לקדם את 21 אלף הצופים בבלומפילד. יו"ר חוג האוהדים של מכבי, שמעון מזרחי, עשה הכנות אחרונות, ובמקום אחר בצפון העיר התחילו לצלם אריק איינשטיין, בועז דוידזון, צבי שיסל וזאב רווח את הסרט "שבלול." ת"א של דור האספרסו זכתה באותו יום לאירוע חד-פעמי. פעם בדור.
מכבי ת"א והפועל ת"א התמודדו באותה עונה על האליפות, ובסופה זכתה מכבי בכתר בזכות הפרש שערים עדיף. לשתיהן היו 39 נקודות במחזור האחרון. בדיעבד, הדרבי של ה-24 בינואר הכתיר את הצהובים.
כינסנו אתמול (ד') ארבעה כוכבים גדולים של מכבי משנות ה-60 וה-,70 אלה שהיוו את עמוד השדרה של המועדון ומיתגו את חוזקו באותה תקופה. גם בשנות ה-80 הגרועות, ללא אליפות, שמה של מכבי ת"א נישא עדיין למרחוק והיא נחשבה למועדון גדול בזכות אותה מורשת של גדולי הדור האלה - גיורא שפיגל, משה עסיס, צבי רוזן ונסים בכר. כולם אנשים דעתניים, כריזמטיים, ידענים ומחוברים עד היום למועדון הבית, שמתקשה למצוא היום את דרכו ולחזור למעמד האדיר של פעם.
בכר עובד כבר עשר שנים בבית"ר ירושלים. הוא גם שיחק שם והביא, כמאמן, את גביע המדינה, אבל הבית שלו זה מכבי. עסיס לא שיחק ב-.0:5 הוא היה כבר בדמדומי הקריירה. יום לפני שהנבחרת של עמנואל שפר עמדה לצאת למשחקים האולימפיים במכסיקו ,'68 נופה עסיס יחד עם נוריאלי מהפועל. במקומם צורפו איציק אנגלנדר ויוחנן וולך מהפועל חיפה.
עסיס סיפר אתמול שהודעת הניפוי נפלה לו על הראש כמו 'פצצת הירושימה:' "אתה יודע מה זה? אני, עם 28 הופעות בנבחרת, שהייתי ארבע שנים בנבחרת של צ'יריץ' ובכל ההכנות והמשחקים של שפר, מקבל הודעה כזו? למרות ששפר הוא המאמן הכי גדול, הבנתי שאין לי מה לחפש יותר בכדורגל. נסעתי לניו-יורק לשנה וחצי. ג'רי בית הלוי עוד החזיר אותי לכמה חודשים,
עסיס עוד הספיק לחזור ולהצטרף לקבוצה בגמר הגביע של '70 מול מכבי נתניה. שערים שלו ושל עזרא עוזרי הביאו ניצחון 1:2 על מכבי נתניה, ומכבי ת"א השיגה דאבל.
רוזן: "אנחנו מדברים על תקופה מיוחדת. מכבי בתפארתה, עם שישיות ושביעיות. 0:6 על יפו, 1:7 על בית"ר ת"א. מכבי אז זה לא לראות כדורגל אלא ללכת לקונצרט. התקופה הזו של דוביד ואחר-כך חליבנר ושניאור, היתה בה מחויבות גדולה לגרום הנאה לקהל. כולם ידעו לשחק מהנה, אותי הביאו כדי להעיף כדורים... אנשים באו לראות אותנו בהמוניהם. מול מכבי פ"ת, שהיתה עוד יותר קטנה מהיום, הגיעו 14 אלף צופים."

רוזן: "שעתיים לפני המשחק דוביד ניגש אליי. הוא שאל: 'צביקה, מה אתה אומר, את מי לעלות, מקיי (מיכאל גרשוביץ(' או את נסים בכר.'? נסים לא היה חבר שלי ומקיי דווקא כן כי שיחקנו מהנערים יחד, אבל אמרתי לו שהוא חייב את נסים, כי כשנסים רואה חולצה אדומה זה כמו שור בזירה. הוא באמת היה אחד הטובים במשחק."
שפיגל העלה ל-0:1 אחרי שבע דקות. בכר הוכשל בדקה ה-26 ושפיגל בעט את הכדור החופשי מ-25 מטרים לרשת של אבי בנימין. דקה מפתיחת המחצית השנייה נגח טלבי את השלישי. בדקה ה-53 עבר שפיגל ארבעה מגינים של הפועל ומסר אחורה לכיוון בכר. נסים המשיך בקשת לרשת, .0:4 שפיגל עשה לזה סוף שעה מהפתיחה. רק אז הם נרגעו.
בכר: "רחביה רוזנבוים, המאמן שלהם, שם שני שחקנים על גיורא. הוא חשב שאם גיורא סגור אז אין מכבי. התפנה לי מסדרון של 20 מטרים ואני רואה שאני פנוי. רצתי עד ה-20 מטרים. זה היה מדהים, במכבי כל אחד היה שחקן מעולה."

"אני הייתי נעלב כשלא מסרו לי. היום אני רואה שהשחקנים בורחים מהכדור או מוסרים אחורה. אייל ברקוביץ' הוא מסוג השחקנים שתמיד רצה את הכדור אליו. הוא לקח אחריות, מה שכמעט לא רואים היום. אני הבקעתי במשחק הזה שלושה שערים, אבל זה לא היה ,one man show כל העונה זה היה ככה."
רוזן: "גם לדרור בר-נור ולעזרא עוזרי היה חלק גדול מאוד בהצלחה. עובדה שבגמר הגביע הבקיעו כאלה שלא הבקיעו בדרבי."
בכר: "בהתחלה היתה לי ולעסיס בעיה עם גיורא. עסיס היה אחד שאם הוא לא נותן 110 אחוזים, הוא לא מרוצה מעצמו. הוא ואני היינו הפועלים השחורים וגיורא נראה אחד שלא עובד קשה, אבל הוא לא היה צריך. מהר מאוד הבנו את זה."
עסיס: "לכל אחד היה את התפקיד שלו."
בכר: "גיורא נתן את המילה האחרונה במסירה אחרי כל העבודה הקשה שלנו. בסוף אנחנו היינו מקבלים ציון 5 וגיורא .8 ואם העיתונאי היה נותן לו רק ,7 גיורא לא היה מדבר איתו חודש. ברור שדוביד הצליח להביא בין '67 ל-'72 את מכבי לרמות גבוהות מאוד. הסרט של ה-0:5 בדרבי נעלם בארכיון של ערוץ .1 לך תדע מה הם הקליטו עליו, אולי את הביקור של סאדאת, אבל זה קטעים של בית-ספר לכדורגל. משהו שצריך לגזור, לשמור וללמד לדורות הבאים. המסירות, הבעיטות. ירדתי במחצית לכיוון חדר ההלבשה ושייע תפס אותי בחולצה וצעק לי: 'מה קרה לכם, אולי תפסיקו."'
שפיגל: "כשעליתי לבוגרים עסיס ובכר ניהלו את מכבי. אני, באימונים, לא הייתי מקבל מבכר מסירה אחת. משה היה דווקא מוסר לי, אבל נסים היה מעביר צד. זה לא היה פשוט. היינו 'תינוקות ג'רי' ועלינו שבעה-שמונה שחקנים בבת אחת. היה סוג של דיסטאנס בינינו לוותיקים. אגב, זה דיסטאנס מבורך לדעתי."
רוזן: "הגזבר במכבי היה חוואסט. נסים ועסיס קיבלו 96 לירות לחודש ואני וגיורא 72 לירות. אם חוואסט היה חותם על הצ'ק בעט אדום, הצ'ק היה חוזר, ואם בכחול, לא היה חוזר. אני זוכר שנסים רצה מחוואסט עוד לירה לכל אימון. חוואסט רצה להתאבד."
בכר: "מיקו בלו, כמה שהוא היה ילד, היה עונה לכולם. היתה לו בכיס מטפחת למקרה שתהיה לו נזלת."

שפיגל: "כשהגעתי לצרפת, ראיתי איך הצעירים נותנים כבוד למבוגרים. הם אפילו התלבשו בחדר נפרד. זה נותן כבוד למועדון. גם היום צריך חדרים נפרדים."
בכר: "הצעירים היו מנקים את הרצפה אז. היתה יראת כבוד לכוכבי העבר. באחד האימונים יוסל'ה גולדשטיין בא אליי ואמר לי: 'בוא הנה חרא קטן, למה אתה מוסר לשייע גלזר ולא לי.'? ואז הוא נתן לי סטירה. ואני עומד שם עם דמעות בעיניים ולא זז, כי זה גולדשטיין. להבדיל מכל דבר אחר, בכדורגל צריכה להיות משמעת, אפילו דיקטטורה, אחרת הכל מתפרק."
רוזן: "יכול להיות שהזמנים השתנו מאז, אבל צריך לחזור אליהם. מה עדיף, שיש בבוגרים של מכבי ילד מוכשר, והאבא שלו, הסוכן שלו, עומד בחוץ ועושה ומדבר מה שהוא רוצה."?
הסיפורים שלכם מזכירים את מכבי של היום.
שפיגל: "כשאני רואה שמביאים עושה משחק כמו שבחון, אז אני שואל בשביל מה מגדלים 4,000 שחקנים במחלקות הצעירות. זה המבחן של המועדון. השלמות תמיד אפשר לעשות מבחוץ, אבל לא את הבסיס."

רוזן: "אני מתגעגע לימים ששחקני עבר בהפועל היו שולחים את הבנים שלהם למכבי, כי הם ידעו שהעתיד שלהם יהיה טוב יותר. מכבי היתה בית וחינוך ואקדמיה. חינכו אותנו שם חינוך נוקשה וזה בזכות ג'רי וזלמן קליאוט."
בכר: "בן-אדם מבוגר, האפסנאי אפילו, היה נכנס לחדר ההלבשה, כולם היו קמים. מה רע בזה? בעיניי זה נהדר."
שפיגל: "במועדון כמו מכבי צריך המשכיות. הכוכבים הראשונים צריכים להיות אצלו וליצור המשכיות."
רוזן: אני רואה את הנוער של מכבי. אם הוא כבר שנים לא לוקח אליפות, זה אומר משהו."
נמני הוא מכביסט גדול, כמוכם, אבל מאוד קשה לו.
רוזן: "ההבאה שלו עדיין לא נושאת פירות, כי הוא עוד צריך ללמוד הרבה. הוא אחד שיכול לעמוד בנטל. אחרי הרבה שנים איש מכבי נשאר במערכת המקצועית וזה טוב."
בכר: "לאבי אין ניסיון. הוא צריך לידו דמות להתייעץ איתה. אני חושב שאגו זה דבר רע. תראה את שום, שלקח דאבל ביוון. לא היתה לו בעיה לקחת את גיורא ולעבוד איתו בבית"ר. בכל מועדון רציני בעולם יש מנהל טכני שבוחר את השחקנים ונותן למאמן הרבה שקט וביטחון. בתור מי שעובד בבית"ר, אני יכול להגיד שבתקופה של גיורא בית"ר היתה הכי קרובה לאירופה, בכל הפרמטרים."
רוזן: "יש מחלוקת גדולה לגבי נמני. הקונצנזוס בציבור שהוא נכשל, אבל אני לא חושב שזה ככה. הוא צריך זמן."
עסיס: "נמני בלחץ אדיר. הכל על הגב שלו. הוא צריך מישהו לידו. אני רואה את הפנים שלו, את המתח, ואני מרחם עליו."
מה זה אומר כשהמנכ"ל שעיה מאיים שמכבי תשקול לא להופיע למשחק אם השופטים ימשיכו להתנכל לה?
רוזן: "שזה לא מתאים למכבי וזה לא רציני. לא צריך להגיד דברים כאלה. אבי בתחילת הדרך שלו והוא עושה טעויות, אבל אני גם מאמין שהוא מפיק לקחים. קיבלתי אותו עם חולצה תכלת של תיכון."

בכר: "אבל למכבי מגיעים כל הצעירים הכי טובים."
עסיס: "אבל שמים לבן 18 את כל הלחץ על הגב והוא צריך להציל את המולדת. הורסים אותו."
רוזן: "יש פספוס בדרך. לא מאוחר לקחת לשם את נסים. אם הוא עושה את זה בבית"ר, למה שלא יעשה בבית שלו."?
רוזן: "גיורא, בכר וגיא עזורי עבדו בבית"ר. אין לי מושג למה מכבי הבריחה את כל האנשים שלה."
אז מה השורה התחתונה?
רוזן: "במכבי מקום שני לא טוב, וגמר גביע בלי גביע זה רע."
שפיגל: "החישובים האלה של לא לחטוף ולא לקבל הורגים את הכדורגל. זה משעמם אותי. הייתי מצפה שמכבי תפרק את הפועל בדרבי אחד, ושהפועל תפרק בדרבי אחר. אי-אפשר לשחק כל הזמן על ,0:0 כי לא אבוא לראות את זה. פחדנו פחד מוות מהפועל לפני ה-,0:5 אבל שיחקנו בשביל לנצח."
בכר: "אין שחקנים טובים כמו בתקופה שלנו. כל הקבוצות היו מלאות בשחקנים מעולים. היה דור מעולה בתקופת שלמה שרף בנבחרת. היום אין אחד כמו ברקוביץ."'
אז מה יהיה בראשון?
עסיס: "לא משנה מה יהיה, העיקר שמכבי תנצח."