"הרעיון לאמץ היה של מוני"
ההיכרות במשרד של ברנוביץ'. המחשבות על חתונה. הניסיונות להביא ילד. הסיוע הכלכלי. התקופה שבה חש נבגד על ידי חבריו הקרובים. אותות האזהרה בימים האחרונים לחייו. י', הטוענת שהייתה אהובתו החשאית של מוני פנאן ב-15 השנים האחרונות, תובעת מימון מעיזבונו ומדברת על הכל
י המאהבת של מוני פנאן צילום: אריק סולטן
כעת מתחדדת התעלומה סביב ההחלטה הגורלית שקיבל לפני כארבעה שבועות, לשים קץ לחייו בתלייה בביתו שבתל אביב. אני יושב בביתה של י', אישה נאה באמצע שנות החמישים לחייה. לדבריה, במשך יותר מ-14 שנה הייתה בת זוגו של מוני פנאן, שהיה פרוד מאשתו שרון בשנים האחרונות. כעת מתברר כי במהלך אותן שנים היא אימצה ילדה, לאחר שלטענתה ניסיונותיהם להביא צאצא משותף לא צלחו.
לדבריה של י', פנאן התייחס לילדה כאל בתו לכל דבר ואף דאג באופן קבוע לצורכי מחייתה. הם הכירו במשרד של חברת הקבלנים "א.צ. ברנוביץ'", שם עבדה כפקידה. בעליו של המשרד, אריה ברנוביץ', שימש שנים רבות חבר הנהלה במכבי ת"א והיה גם גזבר מחלקת הכדורסל. במשרד של ברנוביץ' עבד גם החשב ציון נתן, לימים הגזבר של מכבי ויד ימינו של פנאן, שקיבל אותה לעבודה.
הפגישה בינינו מתקיימת אחרי לא מעט התלבטויות של י'. לקח לה זמן להיפתח ולחשוף את סודם הגדול המשותף. היא אישה דיסקרטית, ביישנית, שהייתה מוכנה לשלם את מחיר פרטיותו הקנאית של פנאן, ובלבד שיוכלו להיות יחד. "אני לא יודעת למה מוני רצה לשמור הכל בסוד, אבל כיבדתי אותו. בימים האחרונים, אחרי שהוא כבר מת, ניסיתי לחשוב על זה. יכול להיות שהוא רצה לכבד את הילדים שלו, ואני יכולה להבין את זה".
"לא יודעת למה מוני רצה לשמור על סוד" צילום: עדי אבישי
"יש אצלי עכשיו חלל ענק בלב ובחיים. אני מוצאת את עצמי מחייגת אליו, אבל הוא לא זמין. חסרות לי השיחות איתו. אני חושבת שאני בסוג של חלום, ומקווה להתעורר ולראות אותו עומד לידי בחדר. היו לי הרבה אפשרויות בחיים. גם אחרי שהתחתנתי והתגרשתי, היו לי מחזרים מכאן ועד הודעה חדשה. אנשים יכולים להגיד שפספסתי הרבה מאוד בחיים, אבל היה לי טוב עם מוני ככה. אחרי הנישואים שלי העדפתי את הסוג הזה של מערכת היחסים. היום הרבה זוגות חיים ככה. לא לוחצים ולא לחוצים לראות זה את זה כל יום וכל היום. פעם ביומיים-שלושה מרגש יותר בעיניי, ולא מייצר שגרה".
" אין לי זמן"
בחודשים האחרונים י' הרגישה שמשהו קורה. מוני לא היה כתמול שלשום. לחוץ, קצר רוח, מתחמק, לא מצליח למלא את מחויבותיו כלפיה. "מוני נהג להעביר לי כסף מדי חודש, לאו דווקא במועדים קבו? עים. לפעמים הייתי מגיעה לעסק שלו בדרום העיר, ולפעמים לבית שלו ברמת אביב, והוא היה מעביר לי מעטפה עם כסף. בשלוש הפעמים האחרונות הוא היה לחוץ ביותר.
ביתו של פנאן בבוקר ההתאבדות צילום: נתיב נחמני
אחרי שהוא מת, כשהילדה ראתה אותי בוכה, היא אמרה לי:'אמא, תפסיקי, בסוף לכל אחד זה קורה. אפילו כשסבא נפטר לא בכית ככה'. היא ניסתה להרגיע אותי. אבא שלי נפטר לפני שלוש שנים והיא הייתה מאוד קשורה אליו".
מה הרגשת שקורה איתו בתקופה האחרונה?
"ההתנהגות שלו הייתה מאוד לחוצה. הוא הגיע פחות, וגם כשבא כבר, זה היה לפרקי זמן קצרים. הוא בקושי דיבר. את רוב השיחות בינינו בזמן האחרון עשינו בטלפון. הייתי שואלת אותו משהו והוא היה קצר רוח ועונה לי:'אין לי זמן, אין לי זמן'".
בשבוע שלפני ההתאבדות זיהתה י' שמפלס הלחץ אצל פנאן עולה לשיאים חדשים. הם קבעו בטלפון להגיע לנקודת מפגש בצפון תל אביב, שם הוא היה אמור להעביר לה מעטפה. לפני שיצאה התקשרה אליו אבל הוא לא ענה. ניסתה שוב, ושוב לא היתה תשובה. בפעם השלישית אמר לה: "מצטער
יקירה, קרה לי פנצ'ר, אדבר איתך יותר מאוחר".
באותו ערב לא ניסתה שוב והניחה לו. למחרת י' לא הצליחה להשיג אותו, וביום שישי בבוקר, אחרי המשחק של מכבי ת"א בו חגגו לשמעון מזרחי יום הולדת 70 - אירוע שפנאן לא הוזמן אליו - התקשרה אליו שוב. הפעם ענה עזר, האחיין שפנאן אימץ אחרי שהוריו נפטרו. י' טוענת שהיא ועזר הכירו שנים רבות ושעזר הוא מהבודדים שידעו על הקשר. לדבריה, עזר אמר לה שפנאן לא זמין, והיא לא שאלה יותר מדי שאלות. ארבעה ימים אחרי זה הם יעמדו חבוקים ליד קברו.
מה עשית כשראית שמוני לא זמין לך?
מוני פנאן, ביום שלפני ההתאבדות הם לא דיברו צילום: עודד קרני
ביום ראשון, יום לפני ההתאבדות, הם לא דיברו. למעשה, בקשת הסליחה שלו במוצאי שבת היתה שיחת הטלפון האחרוקנה שלהם. ביום שני התקשרה אליה אחותה, אבל י' לא ענתה לטלפונים.
"הרגשתי שמשהו לא בסדר. לא היה לי מצב רוח ולא עניתי. בסוף אחותי תפסה אותי ואמרה לי שקרה אסון, שקרה משהו רע. התחלתי לשאול אותה למרות שידעתי בפנים שזה קשור למוני. היא הלכה איתי סחור סחור בעדינות, עד שאמרה לי שמוני התאבד, ואז היא הגיעה אליי הביתה".
היה חייל נאמן
י' זוכרת היטב את הפגישות הראשונות עם פנאן במשרדו של ברנוביץ'. לדבריה , בכל ביקור שלו, ברנוביץ' היה קורא לה בתירוצים שונים כדי שתיכנס לחדר. היא זוכרת את החיוכים הראשונים ששלח לעברה. בהתחלה לא ייחסה להם חשיבות מיוחדת, עד שקיבלה טלפון מהבוס הישיר שלה במשרד, ציון נתן.
"הוא היה מוקף כל הזמן באנשים" צילום: דני מרון
"ציון התקשר וסיפר לי שמוני התעניין בי, ושהוא רוצה ליצור איתי קשר. ציון נתן לו את הטלפון שלי, ומוני התקק שר אליי למחרת. ישבנו שעות ודיברנו. אני חושבת שזו היתה הפעם הראשונה והאחרונה שאפשר היה לדבר איתו בשקט וברוגע. אחר כך לא היה לו רגע דל".
איך הוא היה?
"מקסים, רגיש, מיוחד, נדיב".
רומנטיקן? קנה לך פעם בגד או תכשיט?
"מוני לא איש של תכשיטים ורומנטיקות. הוא היה נותן לי כסף ואומר לי לקנות לעצמי טבעת או כל מה שאני צריכה לילדה שלי או לעצמי. הוא לא היה איש של מחוות ופרחים, אבל היה איש של חיבוק וחום. אני לא חקרנית גדולה. לא שאלתי ולא ביררתי מה עיסוקיו. בדיעבד אני חושבת שטעיתי, שלא דרשתי יותר לדעת. לא יודעת איך זה היה יכול לעזור לו, אבל אולי הייתי מבינה בסך הכל איפה אני נמצאת".
שילמת מחיר כבד על הדיסקרטיות. יצאתם בכלל החוצה?
"לפעמים מוני היה אוסף אותי מהמשרד והיינו נוסעים לאכול צהריים בהרצליה. את הבילויים שלנו עשינו בבית. זה התאים לו וגם לי. מוני היה מוקף כל הזמן בים של אנשים. אני לא הייתי בנויה לבלגן הזה והוא היה צריך את השקט מכל ההמולה. הוא רצה רוגע. אני לא בן אדם מוחצן ובטח לא אחת שמנסה למשוך תשומת לב. החיבור שלי עם מוני כפי שהוא היה, הספיק לי".
על מה היה מדבר?
"על הכל. גם על הילדים שלו".
לחתונה של הבן שלו הוא הזמין אותך?
"כן, אבל לא הלכתי. לא רציתי לבוא. נשארתי בפינה שלי".
מישהו במשפחת פנאן או ממקורביו ידע עלייך?
"אני יודעת בוודאות שעזר ידע, וגם שציון נתן ידע. לגבי האחרים אני לא יודעת".
מה בכל זאת ידעת על עיסוקיו?
"ידעתי ממנו שיש לו עסק למוצרי אלקטרוניקה. הוא היה בא אליי ולא היה נח לרגע עם הטלפונים. הוא היה אומר לי 'אני כל כך עייף, אבל אני חייב לנסוע להביא את השחקן משדה התעופה'. לא הייתה לו באמת מנוחה אמיתית. הוא היה נוסע בשעות מטורפות. לא יום ולא לילה, והיה לו אולקוס שהוא היה צריך לטפל בו, ולמרות שהוא מאוד אהב את הפסטה עם הרוטב החריף שהייתי מכינה, הוא היה אוכל נורא מעט ומפסיק כי היה פוחד".
"הוא אמר ששמעון בגד בו" צילום: דני מרון
כמעט עשר שנים גרה י' בצפון תל אביב, בדירה שמימן עבורה פנאן. "זה היה כמעט לא אנושי, המסירות שלו למועדון", משחזרת י' את הרומן של פנאן עם מכבי ת"א. "הוא היה ממש חייל נאמן עד הרגע האחרון. אני זוכרת אותו לפני מסיבת העיתונאים המפורסמת, כשהוא עזב את מכבי. זה היה נורא. לא ראיתי אותו ככה בחיים".
"הוא פשוט דיבר איתי ובכה. הוא אמר לי 'י', אין לי חברים. אנשים שחשבתי שהם החברים הכי טובים שלי בגדו בי'. עם כל המאצוואיזם שלו, הוא היה הבן אדם הכי רגיש בעולם".
הוא פירט מי פגעו או בגדו בו?
"הוא אמר לי שבהמשך יסביר לי יותר".
הוא הזכיר שמות של אנשים במכבי?
"הוא דיבר בעיקר על שמעון".
מזרחי ?
"כן. הוא מאוד כעס עליו. על שמעון הוא אמר שהוא בגד בו. אני לא זוכרת שהוא הזכיר אחרים".
דיוויד פדרמן?
"לא. הוא היה אומר לי 'אני לא מאמין'. הוא נפגע מאוד קשה. הוא קיבל סטירות".
הלכת למשחקים של מכבי?
"זה לא כל כך עניין אותי. אם הייתי זקוקה לכרטיסים עבור חברים או משפחה, מוני היה הכי נדיב בעולם, אבל לי הספיק לראות בטלוויזיה. הייתי צופה במוני משתגע על הקווים ופוחדת עליו. אדם בן 60 שהוציא כאלה אנרגיות מטורפות שם. אף אחד באמת לא שמר עליו. פחדתי שהוא ייגמר לי במגרש ".
"לא חשבתי קדימה"
לפני תשע שנים, מספרת י', עמוק בתוך הקשר ביניהם, חשבו היא ופנאן על חתונה ועל אפשרות להביא ילד לעולם: "בדיעבד יכול להיות שעשיתי טעות שלא מיסדתי את הקשר עם מוני, אבל הייתי אחרי מערכת נישואים אחת והיה לי נוח ככה".
"הוא ריגש אותי והתרגלנו לסוג הזה של הקשר. העולם של פעם וההתמסדות לא נראו לי משהו מחויב. מוני גם תמיד שידר לי בריאות וחוזק. לא חשבתי קדימה. ניסינו להיכנס להיריון, וזה לא הלך. לא היה לי בכלל בראש לאמץ, ולא הלכתי לרופאים. חשבתי שנצליח להביא ילד".
"לא עניין אותי ללכת למשחקים של מכבי" צילום: דני מרון
כשזה לא קרה, פנאן נרתם לדבריה לתהליך האימוץ, והעביר לה 20 אלף דולר. היא פנתה לעמותת "הילד הצוחק", וכעבור מספר ימים כבר היתה על המטוס בדרך למדינה בחו"ל ממנה הביאה את בתה. בבית ילדים באחת העיירות ראתה ילדה יפהפייה בת שנה וחודשיים, צנומה בממדי גופה. "היא הייתה נורא קטנה, אבל העיניים שלה דיברו אליי. האכלתי אותה שלוש פעמים ביום במשך שבועיים וחצי. חזרתי לארץ, ואחרי תקופה היא כבר היתה כאן".
ואיך מוני התנהג בכל הסיפור הזה?
"הוא אמר לי 'אני הולך איתך'. הוא סמך עליי, וכשלא הצלחנו להביא ילד משותף, הרעיון של האימוץ היה דווקא שלו. הוא רק ביקש ואפילו השביע אותי שזה יהיה דיסקרטי. שלא יהיו דיבורים, וככה זה היה. חוץ מהמשפחה שלי, שתי חברות שהיו מודעות לתהליך האימוץ וכמה ממקורביו של מוני, איש לא היה בסוד העניין".
"הילדה עברה תהליך של גיור, והשלמנו את העניין. אני זוכרת שמוני היה בא אליי בערב כשהילדה כבר ישנה, והיה נכנס לחדר שלה, מסתכל עליה ומחייך את החיוך הגדול שלו. תמיד דאג שלא יחסר ושיהיה הכל".
עכשיו היא מנסה לאסוף את עצמה ולמצוא פתרונות שיאפשרו לכלכל אותה ואת בתה, ותובעת ממנהל עיזבונו של פנאן, באמצעות עורך דינה, קובי פרטוש, להעביר כספים למימון מחייתן. "אני חייבת לעמוד על הרגליים. כל הימים האלה דלקו נרות נשמה אצלי בבית, אבל עכשיו נשארה הילדה ואני צריכה להיות מציאותית. מוני הלך, ואני אזכור אותו כמלאך שא? לוהים שלח לי ושומר עליי עכשיו".
"אני חייבת לעמוד על הרגליים" צילום: אריק סולטן
השבוע פגשה את ציון נתן, האיש שלמעשה הכיר בינה ובין פנאן. י' הייתה המומה מניסיונות ההתנערות של נתן ממנה ומהסרת האחריות. "אני לא רוצה להרחיב יותר מדי, אבל כל עוד מוני היה בחיים ונתן לו הוראות להעביר לי כסף, הכל היה בסדר. עכשיו הוא בכלל עומד מולי ומספר סיפורים שאני אפילו לא רוצה לספר, מפאת כבודו וכבודו של מוני".
"אני זוכרת משפט אחד של מוני שתמיד היה אומר: 'גם אם יקרה לי משהו, את תהיי מסודרת. אין לך מה לפחד'. אני ריחפתי, לא ידעתי לשאול שאלות. אני מאמינה שלמוני יהיה לעולם סוג של אחריות עליי ועל הילדה המשותפת שלנו. כשמוני היה בא, הוא בא לשכוח מהצרות שלו, וכשהוא הלך, הילדה מילאה את החסר. בזכותו יש לי את הילדה, את הבונבוניירה הזאת. חשבתי בתקופה האחרונה להציע לו לאמץ עוד ילד. רציתי להגיד לו שהילדה רוצה אח".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם