ראשי » ספורט » כדורסל » כדורסל ישראלי

אירועי השנה הבאה בספורט הישראלי

סיכומים? נמאס לנו. החלטנו לאחל לעצמנו ולכם כמה דברים לקראת תשע"ב. החל מהגעת שחקני NBA למכבי ת"א, דרך הנציג שלנו ביורו 2012 וההישג של שטילוב ולבנת. רוצים להוסיף? טקבקו

נכון, ראש השנה הוא הזמן בו כולם מסכמים את 12 החודשים שחלפו, חלקם בתמונות ואחרים בצורות שונות. אבל ראש השנה הוא גם הזמן להביט קדימה ולדמיין כיצד היינו רוצים שהשנה הבאה תיראה, לאחל לעצמנו מציאות אחרת, טובה יותר ואולי רק מעניינת יותר.

החלטנו לנסות לצייר את אותה שנה, תשע"ב, שמצפה לנו מעבר לפינה. מדובר ברשימה חלקית במיוחד, כאן המקום שלכם להוסיף את שאתם מאחלים לספורט הישראלי - טקבקו או בואו לדבר על כך בדף הפייסבוק של ספורט nrg. הכי חשוב, שתהיה לנו שנה טובה ועמוסת הישגים ספורטיביים.

דייויד בלאט ידע שזה רגע האמת. פתאום הוא נזכר איך קם באמצע הנר השלישי בחנוכה וקרא את ההודעה הדרמטית על התפטרות דייויד סטרן וההכרזה של מחליפו, אדם סילבר, על ביטול עונת 2011/12. הוא נזכר כי הבין תוך דקה, שהכל יהיה קשה עוד יותר.

בתום שלושה שבועות של טירוף, הפכה היורוליג לחזקה אי פעם. בפיינל פור כבר חיכו ברסה של מארק גאסול וזאק רנדולף, צסק"א של קירילנקו

ודווין האריס והפתעת העונה, נאנסי של ניק באטום וג'ואקים נואה. רק משחק אחד נשאר לבלאט, וירטוס בולוניה, על כל הקופה, בנוקיה.

ארון אפללו, הרכש מדנבר ששלח את המשחק להארכה, היה אמור לקבל כדור מפארמר, עמיתו ב-UCLA לשעבר, לזריקה אחרונה. כמה חבל שמאנו ג'ינובילי יירט את המסירה, התקדם שני צעדים וירה מהחצי פנימה. תמיד היו נאחס, הבולוניות האלה.
(ערן סורוקה)

58 אלף איש מילאו את יציעיו של האצטדיון הלאומי בוורשה. המבנה המפואר, שבנייתו הושלמה רק סמוך לתחילת המשחקים, נצבע באדום ולבן, צבעיה של המארחת. הציפייה הגיעה לסיומה בהתרגשות גדולה, אפשר היה לחוש זאת בכל יציע ויציע.

רמת הדציבלים הרקיעה לשחקים כשנבחרת פולין עלתה אל הדשא, למשחק הפתיחה של יורו 2012. בין שלל המורווסקים והדודקאים בלט פרצוף הילד הנצחי של מאור מליקסון. קשרה הישראלי של ויסלה קראקוב, שהחזיק בדרכון פולני עוד לפני שהגיע לקבוצה, הצטרף לתופעה נפוצה בכדורגל העולמי - מתאזרחים הבוחרים לייצג מדינה אחרת מסיבות שונות ומשונות.

באותו רגע, על הדשא בוורשה, הבין מליקסון כי כל הרעש התקשורתי שעוררה החלטתו היה שווה את זה. סוף סוף ישראל בטורניר גדול, רק חבל שמדובר בנציג ולא בנבחרת כולה.
(עמרי פולק)

צביקה ורשביאק חיבר את הפלאפון למטען. עוד יום ארוך עבר עליו בלונדון הסגרירית. רגע לפני שהמשלחת הישראלית מסכמת עוד אולימפיאדה של כמעט, הגיע בסופו של דבר אלכס שטילוב והציל את הכבוד הישראלי, כשהצליח לסיים עם מדלית כסף.

ורשביאק המתין. הוא ידע מה מצפה לו, כשעמד לצאת לכיוון האולם לחלוקת המדליות הטלפון צלצל. על הקו היה הדובר שלה, "כן", נאנח יו"ר הוועד האולימפי, "אני אסדר את כל האישורים, היא תוכל להיכנס".

וכך זה שוב קרה. לאחר גל פרידמן, גם שטילוב זכה לשותפה במקום השני. ישראל שוב הרוויחה מדליה ושוב קיבלה שער בעיתוני העולם על השרה שעל הפודיום קפצה. מי אמר שאין לו שרים מובילים?
(אסף נחום)

בהתחלה זה היה רק בבודדת. רועי דיין חזר מבירשחוט בינואר בגלל קשיי התאקלמות, תמיר כחלון לא ראה דשא בקראקוביה והמאמן החדש של ברסט החליט שעדן בן בסט לא בתוכניות שלו.

רק אחר כך, כשרפאלוב כינס מסיבת עיתונאים (בג'ינס קצר וכפכפים בחורף הקפוא של ברוז', אלא מה), כשיוסי בניון הודיע שהוא חוזר לעונת פרישה בהפועל ב"ש וכשפרסומים ראשונים החלו לצוץ אודות שובו של ביברס נאתכו להפועל, התברר שזו כבר מגיפה.

אף אחד מהפרשנים לא הצליח לנפק הסבר מניח את הדעת מדוע החליטו כל הליגיונרים הישראלים לחזור לליגת לוזון - חרף התנגדותם התקיפה של סוכניהם - אבל דבר אחד היה ברור: עם שמות כמו דודו ביטון, טל בן חיים, אליניב ברדה, דקל קינן, איתי שכטר ותומר חמד, שחזרו לארץ הקודש בתוך קיץ אחד, עונת 2012/2013 עמדה להפוך לעונה הטובה ביותר של ליגת העל הישראלית אי פעם.
(דודי ליפט)

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...