ראשי » ספורט » כדורסל » כדורסל ישראלי

תמונת מחזור: סיכום המחזור העשירי

הפועל ירושלים מספיקה להיכשל בכל מבחן משמעותי העונה, ומכבי ת"א שוב בלתי מנוצחת. נתניה מאבדת את הראש, חולון מצאה את המשיח, ר"ג נשארת עם המחמאות וראשל"צ סתם מתאוששת. וגם: היוגוסלבי הראשון של העונה, השורה של בן שימול והשיפור של כדיר

אתר מנהלת הליגה, שבניגוד לרוב האתרים הרשמיים ברחבי הרשת בורח מהתנסחויות פורמליות ומשמימות, בחר בכותרת "כאן זה לא יורוליג" כדי לסכם על רגל אחת את המשחק שלשום ביד אליהו בין מכבי ת"א להפועל ירושלים.

בסיום המשחק ניגן גיא פניני עוד קצת על עצביהם המתוחים של אוהדי ירושלים כשטען כי שחקני הקבוצה "ראו לנו את הגב", ואף הוסיף כי "ירושלים אולי נחשבת לקבוצה מספר 2 בליגה, אבל יש קבוצות לא פחות טובות ממנה". האיבה בין פניני לקהל האדום ידועה, אך אם מישהו אחר היה אומר אותם דברים, סביר להניח כי לא רבים היו מתווכחים איתו.

נכון שמכבי קלעה מטווח השלוש קצת יותר טוב מהרגיל (52 אחוז לעומת 44), אך זה לא מסביר שתי תופעות מעוררות דאגה בירושלים: החורים העצומים באזור הצבע של האדומים, בסיועם שחקני מכבי לא נאלצו להגיר טיפות זיעה רבות בשביל למצוא עצמם במצב של קרש-סל, וכמות אסיסטים נמוכה במיוחד (13, לעומת 19 במהלך העונה), שמצביעה על חריקות קשות במשחק הקבוצתי של האדומים.

ההופעה הנרפית מול האלופה, בשילוב ההדחה המביכה מגביע המדינה וההפסד לאריס סלוניקי על המקום הראשון בשלב הבתים של היורוקאפ, לא מדאיגה את גודס, שטען שלשום כי "יהיה בסדר". לדעתנו, היכולת מצד שחקניו של המאמן דווקא כן צריכה להדיר שינה מעיניהם של אוהדי ירושלים, שבינתיים הספיקה להיכשל בכל מבחן מרכזי שהיתה צריכה לעמוד בו העונה.

מכבי, מנגד, חזרה לייעודה המקורי, כקבוצה בלתי מנוצחת בליגת העל. מאמן האלופה, פיני גרשון, הסביר בסיום המשחק שלשום כי בליגה, שעבור מכבי מהווה למעשה מחנה אימונים לקראת משחקי היורוליג, השחקנים הישראלים של האלופה יקבלו נתח דקות הולך וגדל במחצית השנייה של העונה. זה נכון בינתיים לגבי פניני ולימונד, שגם מוכיחים עצמם בכל פעם מחדש, אך כנראה שמצבו של יניב גרין ברוטציה כה גרוע, שאפילו בטיול שלשום מול ירושלים סנטר נבחרת ישראל ראה פרקט במשך 4 דק' בלבד.

מעבר למשחק העונה, לכאורה, עבר המחזור העשירי על מי מנוחות. זה מה שקורה כשכל הקבוצות הביתיות מנצחות.

אוהדי הפועל חולון אמנם קושרים כבר כתרים למיקי דורסמן, אבל הם צריכים לזכור כי לצערנו, נצחון על עירוני נהריה הוא בגדר ברירת מחדל. משמח לראות שהאנרגיות בחולון חזרו להיות חיוביות, אך זה יהיה עצוב אם נציגת הגליל המערבי תיעלם מליגת העל וגרוע מכך, בדומה למקרה של הפועל אילת בסוף המילניום הקודם, גם מהכדורסל הישראלי.

עירוני ר"ג אמנם היתה אחראית לקאמבק מעורר התפעלות מול גלבוע/גליל (מ-4:30 ברבע הראשון ליתרון 50:51 ברבע השלישי), אך בסופו של דבר שחקניו של קטש ניצחו והצליחו להקהות אולי במעט את תחושת ההחמצה לאור ההדחה מרבע גמר גביע המדינה בשבוע שעבר.

אליצור נתניה, האחראית להדחתה של הגליל מהגביע, הפסידה לבני השרון בגלל חוסר נסיון וידיים רועדות בהתקפה האחרונה של המשחק. מאמן בני השרון, דן שמיר, החליט לחתוך משמעותית בכמות הדקות של אורי יצחקי המאכזב, ובתמורה, לתת אשראי גבוה לבן רייס, שרשם 2 נק' בלבד ב-21 דק'.

בשרון הבינו שלפלייאוף הם יגיעו, ומכיוון שיתרון הביתיות לא ממש רלוונטי עבורם, המטרה העיקרית היא לא ליפול למקום השמיני, שמוביל למפגש מול מכבי ת"א בפלייאוף. אם יעמדו במשימה, כך מקווים בהרצליה, יתעוררו לפתע הישראלים המנומנמים של הקבוצה ויסייעו לה להעפיל לפיינל פור.

ראשל"צ כבר עם נצחון שלישי ברציפות בליגה, הפעם על עפולה של אלי רבי. הכתומים עושים קולות של התאוששות מפתיחת עונה מזעזעת, אך עפולה, לעומתם, מפסידה פעם שלישית ברציפות בהפרש דו-ספרתי. אם שלושת הישראלים המרכזיים של העולה החדשה (ניצן חנוכי, ניר כהן וגור פורת) ימשיכו לקלוע ביחד 11 נק', כפי שעשו שלשום, רבי ייאלץ להשחיז את ציפורני שחקניו לקראת מאבקי התחתית.

מכבי חיפה הביסה בקלות יחסית את עירוני אשקלון, אך ספק גדול אם הנצחון מנחם את הירוקים על ההדחה מהגביע על ידי אותה אשקלון. מצד שני, בית הלחמי צריך להעיר את שחקניו ולהסביר להם שאם הם ימשיכו לנוח על זרי הדפנה בעקבות ההעפלה לחצי גמר הגביע, הנציגה הכי דרומית בפלייאוף העליון תהיה מראשל"צ.

ביורוליג לא תמיד הולך לו מי יודע מה, אבל בליגת העל גיא פניני הוא פשוט בלתי עציר. שלשות מכל פינה (4/7 מול ירושלים), בטחון עצמי בשמיים וכמובן, עקיצות אופייניות לכיוון האקסית מהבירה, הפיקו את המיטב מהגארד המוביל של האלופה.

23 נק' ו-6 ריב' מול ירושלים זה מרשים, אבל אם פניני רוצה להיחשב מעבר לשחקן ליגה טוב, התצוגות האלו יהיה חייבות להיות מועתקות מימי ראשון גם לימי חמישי.

יתר חמישיית המחזור

2. אם פניני לא היה מתעלה על עצמו, התואר היה הולך באופן אוטומטי לאלישי כדיר ש-25 הנק' שלו מול עפולה שברו את שיא הנקודות העונה של שחקן ישראלי בליגת העל. הרכז של גליל/גלבוע, שהוסיף 7 ריב' למאזן המרשים, לא החטיא שלשום ולו זריקה אחת מטווח השתיים (9/9), ואם גם ישפר את האחוז המביך מהעונשין (58 אתמול, 52.7 בממוצע העונה), דרכו להיות גורם דומיננטי בנבחרת של שיבק תהיה סלולה.

3. ראשל"צ מתקדמת במעלה הטבלה, ולחזרה של לארי אובאנון לכושר בו היה בעונה שעברה יש חלק נכבד בכך. 26 נק' של הגארד, יחד עם 23 של רוד גריזארד, סידרו לאפי בירנבוים קצת שקט, לפחות עד השבוע הבא.

4. שון ג'יימס, שרשם במוצ"ש דאבל-דאבל נוסף, אמנם מהווה את הציר המרכזי של בני השרון העונה, אך דווקא סל מכריע של קוקי בלצ'ר, 20 שניות לסיום, היה זה שהעניק לבני השרון את הנצחון מול נתניה.

5. בסיום התבוסה הביתית המביכה למכבי ת"א (88-63) בתחילת דצמבר, נצפה דווין מיצ'ל במצלמות הטלוויזיה כשהוא ממרר בבכי. חודש וחצי מאוחר יותר, הוביל מיצ'ל, במשחק מצוין מול נהריה (21 נק', 5 ריב', 4 אס' אך גם 5 איב') את חולונייה לנצחון שני העונה בליגה, וחשוב מכך, ראשון בעידן מיקי דורסמן. אם הקסם של מיקי אכן יוכיח עצמו גם בהמשך העונה, יבוא יום ומיצ'ל אולי עוד יטפס 4 מקומות במעלה המדור.

שחקנים בולטים בגילאי הנוער בארץ סובלים מעומס פיזי בלתי נסבל. אינספור האימונים והמשחקים בליגות לנוער ולבתי הספר, יחד עם המשימות הלאומיות בחודשי הקיץ, לא מותירים לבני 16-18 זמן לעבוד על ליקויים בסיסיים במשחק שלהם וגרוע מכך, שוחקים את גופם עד דק. הברך המרוסקת של עודד קטש, שבגיל 29 נאלץ להיפרד בדמעות מתחום המשחק הפעיל, היא העדות החותכת ביותר לאותה תופעה מסוכנת. 

באופן שנוגד את ההגיון הבסיסי, אותם נערים שקרעו עצמם בגיל צעיר, לפתע מגלים כי דווקא חייו של הכדורסלן הבוגר, זה שחלמו להיות כמותו בילדותם, לא רעים בכלל. שחקן כמו ארז כץ, לדוגמא, שקבוצתו, בני השרון, לא העפילה לפיינל פור ושלא השתייך לסגל הנבחרת ביורובאסקט האחרון, לא השתתף במשחק רשמי במשך חצי שנה, מה-19 באפריל, אז הסתיימה העונה הסדירה של עונת 08/09 ועד ה-25 באוקטובר 2009, מועד פתיחת עונת 09/10.

עברו חודשיים בסך הכל מסיום תרדמת הקיץ, ומנהלת הליגה החליטה להיות קדושה יותר מהאפיפיור, תרתי משמע. לרגל פסטיבל הכריסטמס-סילבסטר המשויך, כידוע, לעולם הנוצרי, הקפיאה המנהלת את ליגת העל של המדינה היהודית למשך חודש שלם (פחות שלשה ימים). נכון שבתקופה זו, שהסתיימה רק השבוע, נערכו שני סיבובי גביע, אך זה עדיין לא מעניק הסבר מספק מדוע אי אפשר היה לשחק כדורסל גם בשבועיים שעברו בין השמינית לרבע גמר הגביע.

לשם השוואה, בליגה הספרדית שוחקו באותה תקופה (לא כולל המחזור האחרון בתחילת השבוע) ארבעה מחזורי ליגה (שניים מהם ב-29 בדצמבר וב-3 בינואר, פרק הזמן בו כנראה חזרו שחקני ליגת העל בציון ממיסת חג המולד היישר למסיבות הסילבסטר); בליגה היוונית שיחקו מאמיני הכנסייה המקומית שלושה מחזורים; ואפילו באיטליה, ערש הקתוליות, יכול היה בנדיקטוס ה-16 לצפות מעמדת הכס הקדוש בשני מחזורי ליגה של ה"סרייה א".

דרך אגב, אם יובל נעימי, שקבוצתו הודחה כבר בשלב שמינית הגמר, היה מנסה במהלך חופשתו לשאול לשלומו של אחד, עומרי כספי שמו, סביר להניח שהוא היה מתבאס לשמוע שוב ושוב את המשיבון של נציגנו בליגה הטובה בעולם. מה לעשות, זה מה שקורה כשעסוקים בלשחק כדורסל.

שני משחקים חמים ביותר מצפים לליגת העל במחזור הקרוב. במוצ"ש תנסה הפועל ירושלים לנצח סוף כל סוף משחק משמעותי כשתארח לקרב צמרת את מכבי חיפה. נצחון של הקבוצה מהבירה יסייע לאדומים להתכונן בראש שקט לקראת משחק החוץ הקשה בולנסיה ביום שלישי הבא. מנגד, במקרה של הפסד, הקהל של ירושלים צפוי להחריף את מחאתו כנגד גודס, מה שלא יעניק שקט נפשי רב לקבוצה.

משחק מעניין נוסף יתקיים בנתניה, שם תארח הפתעת העונה עד עתה את מכבי ת"א. עם כל הרצון הטוב ליצור מתח וענין, כל תוצאה מלבד נצחון לצהובים תיחשב לסנסציה אדירה.

נהריה החבולה תילחם בשיניים כדי למנוע מבני השרון את נצחון החוץ השני שלה העונה. חולון ודורסמן ייצאו מהחממה של אולם הפחים וייסעו למשחק חוץ בר"ג, היחידה שנותרה בתולה מנצחונות בליגת העל.

ראשל"צ תצטרך להוכיח כי השיפור ביכולתה תקף גם במשחקי החוץ, כשתצא למשחק מול אשקלון. גם לנציגת הדרום המשחק הוא קריטי, וזאת כדי שתוכל לטפס על חשבון הקבוצה מעיר היין לשמינייה הראשונה, המובילה לפלייאוף.

עפולה, שכמו אשקלון וראשל"צ עומדת גם היא על מאזן 6-4, תנסה להפתיע את נציגת הצפון הבכירה בליגה, גליל/גלבוע. קטש ושחקניו, אם יעשו את העבודה בעפולה, יקוו להפסד של חיפה בירושלים כדי שיוכלו לפתוח פער של נצחון מהמקום השלישי בטבלה.

1. השגריר האקס-יוגוסלבי. יותר מ-70 זרים כבר עברו בליגת העל העונה, וסוף סוף, הודות למיקי דורסמן, הגיע לארץ גם שחקן ממדינות יוגוסלביה לשעבר: סשה בראטיץ' המונטנגרי יוכל לשלוח הביתה דיווחי סקאוטינג על שחקני ליגת העל.

מדובר בנתון די מדהים כשזוכרים את ההשפעה והשמות הגדולים של שחקנים מאותן מדינות על הכדורסל הישראלי, החל מאמיר מוטפצ'יץ', ראדנקו דובראש ולוקה פאביצ'ביץ', דרך ראדיסב צ'ורצ'יץ' ובורקו ראדוביץ' בקדנציה השנייה ועד ליוריצה גולמאץ שעשה טריפל דאבל במלחה ולגוראן יירטין שבלעדיו, ייתכן שהפועל ירושלים היתה לוקחת את האליפות ממכבי ב-2007.

 
עד עכשיו, מתוך 73 זרים ששותפו עד המחזור העשירי העונה, רק שמונה אינם אמריקאים: שלושה מגיעים מאפריקה (אוניקווה ניגרי, לאזמה מגאבון, במבה פול מסנגל), שניים מהקריביים (פינוק מפנמה, פלוט רוסה מפורטו ריקו), שניים אירופים (לאמפה פולני, בראטיץ' מונטנגרי) ואחד, ג'וליאן קאזו, כמו ששרו "גברים בעבודה" – He came from the land down under, where beer does flow and men chunder. אוסטרליה, בשבילכם.

2. נמוך מים המלח. ההחטאה של נתניה בשניות הסיום מול בני השרון לא רק קבעה שהמומנטום של הקבוצה מעיר היהלומים נעצר, היא גם קבעה שהמשחק הראשון של המחזור העשירי יהיה המשחק בעל התוצאה הנמוכה ביותר בליגת העל העונה - 63:64, ו-127 נקודות בסך הכל. עד עכשיו הכבוד הזה היה שייך למשחק אחר של השרון, הניצחון 63:65 על אשקלון. בעונה שעברה עשו זאת מכבי ראשל"צ ועירוני ר"ג במחזור ה-22 (57:68), עם 125 נקודות משותפות.

ואם בנתונים נמוכים עסקינן: מכבי ת"א כבר עשתה זאת ביורוליג ויצרה רעש רב, אבל עירוני ר"ג היא הקבוצה הראשונה העונה שאף שחקן יליד ישראל בסגל שלה לא קלע אפילו נקודה במהלך משחק. הקבוצה של גוט קיבלה 23 נקודות מצמד המתאזרחים שלה, כריס ווטסון וג'ייסון תומאס.

3. גם יפה וגם אופה. או אולי, גם קולע וגם מוסר. אבי בן שימול רשם הישג נדיר שלשום, ולא רק בכך ש-12 האסיסטים שלו השתוו למאיר טפירו כשיא העונתי של ליגת ווינר; בן שימול גם קלע 20 נקודות. קשה להיזכר מתי בפעם האחרונה ישראלי אחר עשה זאת, והמקרה האחרון של טפירו, למשל, היה ב-14.12.2003.

אז, במשחק שהלך להארכה, הוביל טפירו את בני השרון לניצחון 104:113 על מ.כ. חיפה עם 22 נקודות ו-10 אסיסטים. ואגב, לבן שימול זהו לא שיא קריירה באסיסטים: בעונה שעברה היו לו 13 במשחק אחד, כשמנגד עמד, נכון מאוד, מאיר טפירו.

ועוד שני נתונים שקופצים לעין: בן שימול, לארי אובאנון ורוד גריזארד סיימו כולם עם 30 מדד פלוס, הישג נדיר במיוחד; ובן שימול ודלרון ג'ונסון הם הצמד הראשון העונה שרושם דאבל דאבל באותה קבוצה באותו משחק, כשאחד עושה זאת עם אסיסטים והשני עם ריבאונדים.

4. גם אופים וגם צולפים. שיא הליגה לעונה בשלשות שקלעה קבוצה בממוצע למשחק, מאז תחילת הרישומים הסטטיסטיים באתר מינהלת הליגה, עמד על 10.0 של מכבי ת"א בעונת 2006/07. ומכבי הנוכחית, אחרי עשרה מחזורים, מתקרבת מאוד לנתון הזה עם 9.5 שלשות לערב.

אבל לפני שתכינו את זר הברכות לצהובים, הנה הפתעה: יש העונה קבוצה שרושמת נתון אפילו יותר טוב. גלבוע/גליל קלעה 102 שלשות בעשרת המחזורים הראשונים ועומדת על נתון של 10.2 לערב. אולי דווקא היא בדרך לשבור את השיא.

ואם בצולפים עסקינן, הורידו נא את הכובע בפני ליגת ווינר כולה, שעשתה דבר נדיר שלא קרה לה לפחות מאז תחילת העונה הקודמת: מעל 75 אחוז מהעונשין. למעשה, אפילו 76.9, לכל הקבוצות ביחד. מה שמעלה את האחוז העונתי של הליגה ל-71. לא מדהים, נכון, אבל גם ממש לא זוועה.

5. גם צולף וגם מחטיא. אלישי כדיר שבר שיא קריירה עם 25 נקודות, שבר שיא עונתי לשחקן ישראלי עם אותו נתון, וגם עמד על 9 מ-9 מהשדה, עוד שיא ליגה עונתי כמובן, במשחק מול קבוצת נעוריו. אבל מה יהיה עם העונשין, יא אלישי?

7 מ-12 אתמול, 52.7 אחוז העונה, 26 החטאות מהקו שהן הרבה יותר מכל שחקן אחר (ארז מרקוביץ' שני עם 17), ואם אתם זוכרים שבעונה שעברה הוא סיפר למעריב כי הוא עובד על עניין העונשין, אפשר לומר שאכן נרשם אצלו שיפור ניכר: בעונת 2008/9 האחוז שלו מהקו עמד על... 52.6.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...