באור מן ההפקר: סיכום שנה בטניס הנשי
סרינה? ונוס? קלייסטרס? הנין? פתיחת 2010 ניבאה מאבק בין הוויליאמסיות לבלגיות, אבל מכת פציעות של כל הרביעייה, סללה את הדרך לצמרת לקרוליין ווזניאקי, כשברקע שלל ביקורות על הפיכת החצר. וגם: הטניס הרוסי בצניחה ושחר פאר בעלייה. nrg מסכם את עונת הנשים

אלא שהשאלה האם הבלגיות יצליחו לנטרל את ההגמוניה של הוויליאמסיות, אפילו לא היתה קרובה לקבל פיתרון. ארבע הגדולות לא בדיוק נתנו מעצמן את מה שתכננו. במקום לספק לקהל הטניס את האקשן שכל כך ציפו לו בענף מאז פרישתן של הכוכבות הנוצצות בראשות מרטינה הינגיס, מוניקה סלש, ג'ניפר קפריאטי ונוספות, בילו קלייסטרס, הנין, והוויליאמסיות רוב השנה בחדרי הטיפולים ונעדרו בגלל פציעות.
אבל השנה ההפכפכה שסיפק לנו הסבב גם עזרה לנו לקבל תובנה חשובה לגביו. בניגוד לגברים, שם הכישרון הוא האלמנט המרכזי שמשפיע על התוצאות, אצל הנשים ההתמדה והעבודה הקשה חשובות הרבה יותר.
קרולין ווזניאקי שלא ניצחה לעולם בקריירה את האחיות וויליאמס או את הבלגיות, כמו גם זבונרבה שניצחה פעם אחת את קלייסטרס, הצליחו לשמור על יציבות ראויה להערצה, לנצח את כל הטניסאיות שמדורגות תחתיהן ולנצל את חוסר היציבות והרצינות של הוותיקות כדי להתבסס להן בפיסגה. אמנם בענף כבר התחיל גל של ביקורות על כך שלשתיים, שלעולם לא הניפו בקריירה תואר גראנד סלאם, לא מגיע הדירוג הגבוה, אך קשה לבוא אליהן בטענות. הם ראו חצי הזדמנות ולקחו אותה בשתי ידיים.
סרינה וויליאמס, שהתחילה את השנה הנוכחית כמדורגת 1 בעולם, שיחקה השנה בששה טורנירים בלבד, מספר פשוט בלתי נתפס. מאז ווימבלדון בחודש יוני (שם ניצחה בגמר את ורה זבונרבה) היא ישבה בבית בעקבות פציעה ברגל, שנגרמה, רחמנא לילצן, בגלל דריכה על כלי זכוכית במהלך בילוי במסעדה.

הנקודות הרבות שעשתה מהשנה שעברה הספיקו לה בערך עד חודש ספטמבר, אך בסופו של דבר ווזניאקי עקפה אותה. סרינה אמנם עשתה את שלה ושמרה על התארים באליפות אוסטרליה וב-ווימבלדון, אך כשמשחקים בקושי חמישית מהשנה, מסתבר שגם אם קוראים לך סרינה וויליאמס, וחרף העובדה שאין אף אחת בעולם שבכלל מתקרבת ליכולת שלך ביום שגרתי, לא מגיע לך להיות במקום הראשון.
ונוס בת ה-30, שגם ככה נמצאת בהידרדרות בשנים האחרונות,
חוץ מהתארים בדובאי ואקפולקו, ונוס לא הותירה חותם. זה הספיק למקום החמישי בעולם, לא יותר מזה. אגב, למעט מפגש אחד עם קלייסטרס ברבע גמר אליפות ארה"ב, אליו לא הגיעה בכושר אופטימלי והפסידה, וויליאמס הבכורה לא נפגשה ולו פעם אחת השנה עם אחת מטניסאיות הצמרת. אפילו לא עם אחותה.
קלייסטרס (3) היא הטניסאית שהציגה השנה את היכולת הטובה ביותר על המגרש, כשזכתה באליפות ארה"ב ובמאסטרס קאפ בדוחא. הבלגית ניצחה השנה כמעט בכל מפגשיה נגד טניסאיות הצמרת, כולל פעמיים בדרבי נגד הנין, אך החמיצה חלק גדול מעונת החימר, כולל הרולאן גארוס, בגלל פציעה. בכך פספסה קלייסטרס הזדמנות להטביע חותם של ממש על הסבב.

אם שלושת הראשונות היו סיפור של אכזבה, מה כבר אפשר להגיד על הנין? הבלגית, שדורגה במקום ה-1 בעולם וזכתה בשבעה תארי גראנד סלאם בעבר, חזרה השנה למגרשים בקול תרועה רמה. התוצאה, לעומת זאת, היתה די עגומה. למעט חודש פתיחה טוב, בו הגיעה לגמרים בבריסביין ובאליפות אוסטרליה, ועוד שתי זכיות בטורנירים הקטנים בברלין ואיסטבורן, השנה של הנין הסתיימה בקול ענות חולשה, מבלי שהצליחה לפתח מומנטום של מספר שבועות, מכיוון שכל פעם נפצעה.
השתלטות המטאורית של ווזניאקי הצעירה אל פסגת הדירוג בהחלט יש מידה מסויימת של זכייה מההפקר, אך זה ממש לא אומר שהיא לא טניסאית צמרת. הדנית ניצחה השנה 63 מתוך 79 משחקיה בסבב - מספרים מרשימים בהחלט. את הפיכת החצר היא השיגה בזכות זכייה בחמישה תארים השנה, וגם בשל אופי מנצח שמגדיר מחדש את המושגים "דבקות במטרה" ו"ווינריות", כפי שנדאל עושה בסבב הגברים המקביל.

עוד סממן חשוב של עונת 2010 היה נפילת הטניס הרוסי. המעצמה הגדולה ביותר של השנים האחרונות, שזכתה שלוש פעמים בחמש השנים האחרונות בגביע הפדרציה, והיתה רגילה לחמש נציגות בטופ-10 כמעט באופן שוטף, נעלמה מהמפה השנה, או לפחות מהצמרת.
דינארה סאפינה, מקום 1 בעולם עד לא מזמן, לא חזרה מהפציעה בגב כמו שצריך, ואוטוטו היא תידרדר אפילו מחוץ לטופ-100. סבטלנה קוזנצובה, ששמרה על מקום קבוע בצמרת, וזכתה בשנה שעברה ברולאן גארוס, בקושי מצליחה לשרוד בטופ-20.
מריה שראפובה עוד הראתה ניצוצות, אבל מסתפקת במקום בעשיריה השניה, כאשר גם העוגן של הטניס הרוסי בעשור האחרון, אלנה דמנטייבה, העדיפה כאמור לתלות את המחבט, וכך נשארה המעצמה מהמזרח עם נציגה בודדת בצמרת הגבוהה, ורה זבונרבה.

אי אפשר גם בלי הזווית הישראלית. עבור שחר פאר מדובר בשנה בלתי נתפסת. בתחילת השנה נטען שלטניסאית הישראלית אין מקום בצמרת הגבוהה. אמרו עליה שחסרים לה ההישגים בטורנירים הגדולים והניצחונות על טניסאיות הצמרת המובהקות. פאר שוב סתמה לכולם את הפיות, ובדירוג של תחילת דצמבר היא כבר צפויה להתמקם במקום ה-11 בעולם.
עם ששה נצחונות על טניסאיות מהטופ-10 בשנה החולפת, ארבעה חצאי גמר בטורנירים מדרגת פרמייר (היוקרתית ביותר אחרי גראנד סלאם), לא פלא ששחר נמצאת במרחק נגיעה מלהפוך לישראלית הראשונה בטופ-10.
הדירוג הגבוה גם מבטיח לישראלית להיכלל בקבוצת הדירוג 9-12 באליפות אוסטרליה הפתוחה, מה שמבטיח לה שעד שלב רבע הגמר היא לא תפגוש אף יריבה שמדורגת מעליה. על הנייר זה צריך לתת לה הזדמנות מצויינת לשפר עמדות ולהיכנס לעשירייה כבר בתחילת השנה.
בהתחשב בכך שלאחיות וויליאמס ולבלגיות יש רק עוד שנה אחת, גג שנתיים, לשחק בסבב, וכן בעובדה שאין באופק צעירות שמנבאים להן פריצה מטאורית, פאר יכולה בשנה הבאה לתקוע יתד של ממש בצמרת העולמית וגם להישאר שם כמה שנים טובות. נשמע לא מציאותי? אין דבר כזה אצל שחר פאר.
