באיירן האחרת: הקשר היהודי במינכן
"באיירן והיהודים שלה", ספר חדש שיצא בגרמניה, מתאר את הקשר היהודי של המועדון המצליח בגרמניה. חווה ובומה סנדלר זוג יהודי ממינכן, מספרים איך הקבוצה של היהודים שירדה מגדולתה בגלל הנאצים, ביצעה בשנים האחרונות קאמבק אצל מכבי מינכן
בארץ, שהיתה מוצפת אותם ימים במתנדבים/ות מהולנד, היתה תחושה ערב הגמר כי מדובר במערכה נוספת בין גרמנים ויהודים. משאל בין חברי הכנסת הצביע על תמיכה מוחלטת בנבחרת האורנג'.
והנה עברו עשרות שנים מאז ה-2:1 הטראגי, בקיבוצים כבר לא מדברים הולנדית, הידידות בין המדינות כבר לא מה שהיתה, וגם הכרנו בעובדה כי היו הולנדים שהחביאו את אנה פרנק והיו הולנדים שהלשינו עליה.
ומה עם באיירן? תתפלאו. מועדון הפאר האירופי תורם באופן קבוע למכבי מינכן ואף היה שותף לבניית מרכז ספורט ענק למועדון היהודי בעיר, שנחנך בשנה שעברה במשחק ותיקים, מכבי מינכן נגד באיירן, אליו התייצבו כמה מענקי הקבוצה לדורותיה: קרל היינץ רומניגה, פאול ברייטנר, אולי האנס, אנדראס ברמה ועוד אגב, את מכבי חיזק לותאר מתיאוס, מאמן מכבי נתניה לשעבר.
"באיירן והיהודים שלה", זהו שמו של ספר חדש שיצא בגרמניה, מאת דיטריך שולץ מרמלינג, המספר בהרחבה על ההקשר היהודי של קבוצת הכדורגל המצליחה ביותר של גרמניה בכל הזמנים. חווה ובומה סנדלר, זוג יהודי ממינכן, העושה בביקור בישראל, הציג אתמול בהתרגשות את הספר בפנינו, בת"א, ובעצם בזכות הזוג הנ"ל, הפעיל במכבי מינכן, אנחנו מתוודעים אל הצד הלא כל-כך מוכר של הקבוצה שזכתה ארבע פעמים בגביע אירופה לאלופות, 22 פעמים באליפות הבונדסליגה ובאינספור תארים אחרים.
כיום במכבי מינכן נהנים מקומפלקס של שני מגרשי כדורגל, שני מגרשי טניס, חדר כושר ומרכז אירועים לקהילה. רומניגה, מהכוכבים שחנכו את המרכז העניק בתחילת החודש את הספר החדש לנשיאת הקהילות היהודיות של גרמניה, שרלוטה קנובלוך.
באיירן תרמה גם 150 אלף יורו לבניית בית חדש לקהילה היהודית במינכן, הממוקם במרכז העיר ואשר כולל מוזיאון, בית כנסת, בתי ספר, גן ילדים ועוד. לפני כמה שנים, כשבאיירן זכתה בפרס ההגינות של הבונדסליגה, 30 אלף יורו, היא תרמה אותו לקנובלוך עבור כלל יהודי גרמניה.
"הקבוצה של היהודים" קראו לה בשנות העשרים, כשהנשיא ואחת הדמויות החשובות בתולדות המועדון, קורט לנדאוואר, הזניק אותה לצמרת, עד השיא - אליפות ראשונה ב-1932. במקביל, מינכן, בירת מדינת בוואריה, הוותה את כר ההתפתחות של אדולף היטלר, שמצא בשנות העשרים של המאה העשרים את ה"קליינטים" הראשונים שלו במרתפי הבירה הידועים של העיר
כחצי שנה אחרי האליפות ההיסטורית, עלה היטלר לשלטון, והמשטר הנאצי בישר את הסוף של ה"יודן קלוב" - מועדון היהודים - הכינוי של באיירן באותן שנים. מינכן 1860, הקבוצה הוותיקה יותר בעיר (ומכאן שמה), נחשבה כקבוצה החביבה על המפלגה הנאצית.
על-פי היסטוריון הספורט מרמלינג, מחבר הספר החדש, העתיד של באיירן מינכן נראה מבטיח מאוד ב-1932. לנדאוואר הטמיע שיטות ניהול מודרניות, שהפכו את הקבוצה לאלופת גרמניה, אבל כשהנאצים עלו לשלטון הם התייחסו אליה כאל "הקבוצה
לנדאוואר עצמו, ששיחק בקבוצה מאז היותו בן 17, נכלא במחנה דכאו, הסמוך לעיר, אבל ניצל לאחר שהוברח לשוייץ. לאחר המלחמה ותבוסת הנאצים הוא חזר ועמד שוב בראשות המועדון, בהיותו הנשיא הראשון שלו אחרי מלחמת העולם השנייה.
עם זאת, הסיפור היהודי של הקבוצה לא היה ידוע לרבים במשך השנים, כשיורשיו של לנדאוואר היהודי התעלמו מהנושא. רק כשהקהילה היהודית במינכן, שהלכה והתעצמה בשנים האחרונות עם ההגירה הגדולה מברה"מ לשעבר, פנתה לפני כמה שנים אל המועדון לסיוע, וחודש הלינק המיוחד.
חווה סנדלר, אחותו של דני הפטל, בלם עידן האליפויות של הכח מכבי ר"ג: "אולי הם הכירו בכך שלולא הנשיא היהודי שלהם, הם לא היו מגיעים לאן שהגיעו. אולי הם גם הרגישו בחובה המצפונית להכיר בעבר של המועדון ולסייע למועדון מכבי שבעירם".
בומה בן ה-66 שיחק בנוער עם הקייזר פרנץ בקנבאואר מניף הגביע העולמי ב-1974 כקפטן וב-1990 כמאמן. שניהם גדלו ברובע גיזינג לאחר שבומה הגיע עם משפחתו מאוזבקיסטן כתינוק, אחרי השואה.
הוא נשאר אוהד, שאמנם בהתחלה התפלח למשחקים, אבל מ-1971 הפך להיות אחד מראשוני חברי המועדון (מספר 976, אם לדייק), המונה כיום מעל 200 אלף חברים. לפני חמש שנים הוא קיבל מבאיירן אות מיוחד על 35 שנות חברות מועדון.
במהלך אליפות אירופה באתלטיקה, מינכן 2002, בה זכה אלכס אברבוך בקפיצה במוט, סייע הזוג סנדלר למשלחת הישראלית, וכך נוצר הקשר עם יו"ר מכבי ת"א אתלטיקה, לוי פסבקין.
חווה היתה שחיינית אצל נחום בוך בברית מכבים עתיד, אבל ההיי לייט של קריירת הספורט שלה היתה כשהעניקה במכביה של 1969 את מדליית הזהב לשחיין מרק ספיץ, שכעבור שלוש שנים יזכה בשבע מדליות זהב אולימפיות במינכן 1972.
חווה היתה נושאת מגש המדליות דאז. בומה וחווה, גימלאים, שהתפרנסו כבעלי חנות תכשיטים ושעונים במרכז מינכן ("אולי האנס קנה אצלנו שעון"), תורמים רבות למוסדות שונים בארץ כגון מוזיאון ת"א, התזמורת הפילהרמונית ועוד.
בומה סנדלר: "אני פשוט אוהד באיירן מאז שאני זוכר את עצמי. כל חיי זה באיירן מינכן, ובעיר יש כיום את הקהילה היהודית הגדולה ביותר בגרמניה אחרי ברלין. זה עושה לי טוב לדעת על הקשרים המיוחדים, שוב, בין המועדון לבין היהודים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם