פוליאנה, אחותנו: הצמד הבולגרי של נבחרת כדורעף הנשים
זוג האחיות פולי ארזי ואנה פרחי התמקמו היטב מאז שהגיעו כשחקניות זרות מבולגריה. ערב מפגש היורוליג מול המולדת הישנה הן מרססות לכל עבר: הרבנות האטומה, כדורעף הגברים המקנא, הספורטאית הישראלית החצופה וכדורסל הנשים. בכדור אחר טועם גבינה בולגרית
פולי ארזי ואנה פרחי. והן בכלל מבולגריה צילום: דני מרון
האחיות הבולגריות (לוקאנובה במקור), הגיעו כזרות אל מ.כ. רעננה לפני 12 ו-8 שנים, בהתאמה, התחתנו עם ישראלים והפכו לישראליות לכל דבר "כוסיות", אגב, זה תרגום חופשי שלהן מבולגרית והן לא נעלבות.
מחר ומחרתיים תשחק בולגריה ברעננה, וה"פוליאנה" כבר מחכות לארח את החברות מהמולדת שנטשו, אולי גם כדי לנקום ולנצח, אבל המטרה הגדולה באמת היא אליפות אירופה בספטמבר לשם הוביל אותן המאמן אריה זלינגר, ארוע לו חיכינו 40 שנה. פוליאנה משתייכות לשלד של מתאזרחות, בעיקר שהזניק את הנבחרת מאפס ועד ל-16 הראשונות ביבשת.
בביקור בבולגריה הן סגרו מעגל, שנפתח בעת ששיחקו בנבחרת הנוער המקומית באליפות אירופה. אבל בעוד שפולי הסתפקה בשירת "התקווה", הפגינה אנה סולידריות גם עם השורשים, ושרה את שני ההמנונים בטקס שלפני המשחק. אנה, תושבת חולון, נשואה למדריך כושר ואם לשון בן השנה: "מצטערת. שם נולדתי וגדלתי. ישראל זה המשפחה, אבל בולגריה היא השורש שלי".
פולי, תושבת קיבוץ עין החורש, נשואה לליאור אם לתומר בן ה-4 ודניאל בן השנה וחצי: "אני לגמרי לא מרגישה ככה. בישראל, מה שקנה אותי זה היחס של האנשים. כל הזמן ביחד עוזרים זה לזה". אנה: "כי אתם גרים בקיבוץ. אני מעדיפה עיר. פולי אומרת שאני תל אביבית פלצנית". פולי: "נכון, היא רק מתעניינת באופנה, וכשהיא היתה גרה בת"א היא חרשה את כל הבוטיקים בעיר. אני חושבת שטוב יותר לגדל ילדים בקיבוץ, עם בריכה וטבע, ולא שצריך לנסוע לטייל כדי לראות פרדס." פולי אפילו ניסתה להתגייר, את אנה זה לא מעניין".
אנה פרחי. לא רצתה להתגייר צילום: דני מרון
אנה: "אני לא מאמינה שאני צריכה לשנות את עצמי. יש אלוהים אחד לכל הדתות וזהו". פולי: "הלכתי ללמוד אצל רב רפורמי, הכרתי את התפילות, הדלקתי נרות שבת, התעניינתי באמת ביהדות ואז הלכתי למבחן ברבנות. הם שואלים אותי, מה התפקיד של אלוהים בחיים שלך? עניתי שאלוהים הוא לא אחד שמכבס בשבילי ולא מבשל בשבילי ושאי אפשר להסביר אותו. זה משהו פנימי. אז הם טענו שהתשובה לא מתאימה ולא הסכימו לחתום על כך שאני צריכה להמשיך בגיור".
מי זאת ירדנה ארזי?
בעלה של פולי ארזי הוא אחיינה של ירדנה ארזי האגדית, עליה מעידה פולי כי היא דודה טובה שלא מפספסת אף אירוע משפחתי. "הכרתי אותה רק בחתונה שלנו. לא הבנתי מה פתאום כולם הולכים אליה כל הזמן ומבקשים חתימות. לא ידעתי מיהי ומהי. פדיחה. עד שהסבירו לי. אבל גיליתי שהיא אשה מדהימה".
אגב, אחותה של ירדנה שיחקה כדורעף בנבחרת בתקופה בה זלינגר עצמו היה שחקן בנבחרת הגברים. בכלל, הקשר לזלינגר הוא משהו מיוחד, אצל כל הבנות, אבל אצל פוליאנה במיוחד. התינוק של אנה, שון, נולד בדיוק ביום הולדתו של מאסטרו הכדורעף העולמי - פעמיים מדליסט אולימפי עם שתי מדינות שונות, הולנד וארהב, וגם לנכד של זלינגר קוראים שון )שון פייגה, כדורעפן בעצמו.) פוליאנה ידעו אודות זלינגר עוד בגלגול הבולגרי שלהן.
פולי: "היה מאמן אחד בבולגריה, וזה משהו ממש מוזר
שהיה פשוט מסתובב כל הזמן כשבכיס שלו תמונה של זלינגר. הוא רצה להיות כמוהו. כולם בבולגריה ידעו מי זה אריה. לא האמנתי שיום אחד תהיה לי הזכות להתאמן עם האיש מהתמונה". אנה: "אריה החזיר לי את התיאבון לכדורעף ולהיות שוב ספורטאית מקצוענית".
למעשה, אנה הצטרפה רשמית לנבחרת רק השנה בגלל בעיות בקבלת האזרחות. עושה רושם שהיא ה"ילדה הרעה" ופולי היא המבוגרת האחראית. הן גדלו כשתי בנות לאם כדורעפנית ואב כדורסלן, אבל בעוד שפולי (33, 186 ס"מ) החלה לשחק בגיל 10, אנה (31, 187 ס"מ) התחילה רק בגיל 14.
אנה: "בכלל רציתי להיות מעצבת אופנה. לא בא לי על ספורט". פולי: "זה היה ביזיון. אמא שלנו היתה המורה לספורט, והבת שלה היתה בורחת משיעורי ספורט". אנה: "הייתי מטורפת. אבל אחרי שנגעתי בכדורעף, לא רציתי לעזוב אותו יותר".
מה אתן חושבות על השחקניות הצעירות של היום בישראל, בהשוואה אליכן, כשגדלתן בבולגריה?
פולי: "הישראליות? תדלג על השאלה. זה משהו אחר".
אנה, כמו ששמתם לב, פחות חוששת להביע דעה: "לפעמים יש להן פה גדול. יש פה בעיית משמעת, וזה לא חייב להיות ככה. הנה למשל, רון פונטי. היא לא גבוהה אבל פייטרית, באה מבית של מסורת ספורט (האב משה פונטי אימן את הג'ודאי אורן סמדג'ה, נ.ש). וכבר בגיל 21 היא המוסרת הראשונה של הנבחרת. הבנות כאן מפונקות. מצחיק אותי, למשל, שהן גרות עוד אצל ההורים".
אז מה יהיה כשהדור שלכן, שהוא די מבוגר, יפרוש?
פולי: "הבנות מהפנימייה משתלבות לאט לאט אצלנו ועולות ברמה".
אגב, עדיין קיים סיכוי קטן להגיע ללונדון 2012, אבל על זה יצטרכו הזלינגריות להאבק בטורנירים שאחרי היורו. בינתיים, בעקבות ההפסדים האחרונים ביורוליג, אף אחד לא עושה הנחות לפרויקט הגרנדיוזי, הנתמך הן על ידי הספונסר הפרטי, קובי ריכטר, והן על ידי המוסדות. כשהבנות מפסידות, מייד צצים דיבורים ורינונים כנגד ההשקעה היקרה.
נבחרת ישראל בכדורעף נשים. עוד יש סיכוי קלוש ללונדון צילום: דורון ראובני
אנה: "מההתחלה היה "נגטיב" לפרויקט, כי רצו להשקיע בגברים ואמרו שהנשים בארץ זה לא רמה. זלינגר עשה משהו חכם, כי בגברים ישראל לא יכולה להגיע לרמות הגבוהות. הנשים יש שחקניות מנוסות, ועכשו כבר משתלבות גם בנות 18-19 בהרכב".
פולי: "יש זמן עד המבחן האמיתי באליפות אירופה, יש זמן ללטש את היהלום". אנה: "אין כאן תרבות של ספורט מקצועני, ופתאום מגיע מאמן ברמה עולמית, שמשנה דברים ועושה מהשחקניות סחורה למכירה בחו"ל. זה כמו שמכבי תא שלחה את עומרי כספי ל-NBA. גם אני בכיוון לאירופה".
ומסתבר, כי למרות התוצאות החלשות מהחודשים האחרונים, זלינגר מעלה עוד יותר את רף הציפיות עבור הבנות, שמגיעות לשיחה איתנו "קרועות" מעוד אימון אצלו.
פולי: "בהתחלה, הציפיות שלנו מהיורו היו להגיע למקומות 12-8, עד שהתאמנו עם אוראלוצ'קה מרוסיה, שגם לה יש מאמן ענק, ניקולאי קרפול. הוא אמר לזלינגר את דעתו כי אנחנו יכולים להגיע גם למקומות 8-5 וזלינגר קיבל ואמר לנו את זה".
פולי: "הגאווה הגדולה שלי זה לראות ביציע את הילדים של כולנו צבועים בדגלי ישראל על הלחיים ומעודדים אותנו".
ובינתיים נולדו לכם בנים, ואנחנו לא מצליחים להתחרות בגבוהות האירופיות שליד הרשת.
"הכדורסל גונב כאן את הגבוהות. זה עניין של כסף. משקיעים באמריקאיות מה-WNBA ובשידורים. אם יהיה יותר כסף בכדורעף, יהיו יותר שחקניות גבוהות גם אצלנו. זה חלק מהאחריות שלנו כיום, להצליח עם הנבחרת, כדי שיבואו עוד בנות לכדורעף".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם