מי שמאמין לא מפדל: ווקלר יזכה בטור?
"לא הגעתי לכאן כדי לזכות," אומר תומאס "צ'ו צ'ו" ווקלר וסותר את צבע החולצה שהוא לובש בשבעת הקטעים האחרונים בטור דה פראנס. היריבים מפרגנים, גם ארמסטרונג, וכל צרפת מפנטזת על גיבור מקומי מוצהב בשאנז אליזה. בכל זאת, עברו כבר 26 שנה
בשבת האחרונה הגיעו הרוכבים לקטע ה-14, המרכזי והמעניין בטור השנה - 168 ק"מ שהחלו בסיינט גאודנס והסתיימו בטיפוס אכזרי של כ-16 ק"מ לפלטאו דה ביי. עקב הקושי העצום בעלייה, חורגים מדרגות הקושי הסטנדרטיות, והעלייה מקבלת את דרגת הטיפוס "הורס". לצורך ההמחשה, רק עליות שמכוניות לא מסוגלת לצלוח מקבלות את התואר
ווקלר, מקבוצת יורופקאר, הגיע לקטע כשהוא ביתרון של 1:49 דקות על העוקבים אחריו. אין אחד שנתן לו סיכוי להישאר בפסגה לאחר הטיפוס, שכן זהו השטח של רוכבי העל. אלברטו קונטאדור אנדי ופרנק שלק, קאדל אבאנס, אחד מהם היה אמור לבצע את התקיפה המיוחלת ולשחזר את ההיסטוריה - בארבע הפעמים היחידות ששובץ הקטע בטור, הזוכה בו גם לבש את החולצה הצהובה בשדרות השאנז אליזה.
עבור ווקלר זה נראה כמו פלאשבק. מאז 1985 מחכים הצרפתים ליורש של ברנארד הינו האגדי, שזכה בטור חמש פעמים. לפני שבע שנים הם כבר חשבו שגילו את הדבר הבא. ווקלר אלוף צרפת טרי, לבש את החולצה הצהובה עשרה ימים ברציפות, עד שהגיע אל העלייה האיומה, ולאנס ארמסטרונג החזיר את הדברים למסלול הרגיל באותה תקופה - המסלול שלו.
הפעם היו לצרפתי תוכניות אחרות. כשתקפו יריביו, הוא הגיב נכון. כשהאיצו, האיץ איתם. בסיום העלייה נשאר ווקלר עם דבוקת הבכירים ושמר באופן מדהים על היתרון איתו הגיע בתחילת הקטע. פרשנים רבים טוענים כי הוא שרד את הקטע בכוחותיו האחרונים. לורן ז'אלבר, שהיה מרוכבי האופניים הטובים ביותר בשנות ה-90 וכיום משמש כפרשן הטור, חושב אחרת.
"הוא לא הגיע לקצה גבול היכולת, ראו את זה בקלילות שלו", אמר הרוכב האגדי. "הוא ביצע דברים בעצמו ולא רק נמשך בידי האחרים. זה שהוא לפעמים רכב לאט זה מכיוון שהוא עקב אחר יריביו. אם אלו היו קונטאדור או השלקים בחולצה הצהובה, כולם היו אומרים כמה סולידית היתה השליטה שלהם במרוץ וכמה רגועים הם היו. מגיע לווקלר שידברו עליו כמועמד רציני כרגע".
כמו לפני שבע שנים, גם העונה מגיע ווקלר כאלוף צרפת המכהן. "צ'ו צ'ו" (ה"מותק הלאומי", אם תרצו), מהרוכבים הוותיקים בטור נחשב לאהוד מאוד במדינה המזוהה כל-כך עם ענף הרכיבה. לאור ההצלחה האדירה עד כה, הציפיות מווקלר עלו שוב לגבהים חדשים. "אולי הפעם," נכתב השבוע ב"ל'אקיפ," שם מקווים שסוף סוף יוכלו לסקר אלוף מקומי.
גם בקרב הקולגות ווקלר הוא דמות נערצת, וההצלחה שלו מלווה בפידבקים רבים. "הוא אלוף גדול. זה לא מפתיע אותי ואני לא מצפה ממנו לפחות", אמר השבוע פרנק שלק. הלוקסמבורגי גם טען שכרגע, לפחות מבחינתו, ווקלר הוא המועמד הבכיר לזכייה.
מכל המחמאות שקיבל ווקלר, סביר להניח שאחת הוא יזכור גם אם לא יצליח לזכות. "אם הוא הגיע לצמרת, וכל הבכירים נמצאים אחריו לאחר הפלטאו דה ביי, ברור שיש לו סיכוי גדול לזכייה", פרגן לו גדול הרוכבים בכל הזמנים, לאנס ארמסטרונג.
אך כנראה שווקלר עצמו לא
אפשרי שווקלר יישבר באחת העליות בהרי האלפים, והמאבק יישאר בין הבכירים. אך הדיווש בפלטאו דה ביי גרם לפנטזיות אודות צרפתי בחולצה צהובה גם בתום שלושת הקטעים באלפים. ואז, בשבת, בקטע הלפני האחרון יגיע המרוץ נגד השעון.
ווקלר לא נמנה בין הרוכבים המצטיינים בקטע הנ"ל, אך מכיוון שיריביו יכולים לצמצם את הפער בכדקה, גם אם יאבד זמן מועט באלפים, עדיין יהיה בעמדה מצוינת להגיע אל עיר הבירה כשהוא לבוש צהוב, ולשבור בצורת של 26 שנה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם